באיחוד החקלאי מחזקים את ידיו של שר החקלאות שפנה בעניין לשרי האוצר והתשתיות בהזהירו כי מדובר בפגיעה אנושה בחקלאות.
לדברי מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן, רשות המים מתנהלת במחשכים לא מיישמת מנגנונים הקבועים בחוק וכך מספר פקידים המהווים את "הנהלת רשות המים" קובעים כמה נשלם על המים.
האיחוד החקלאי מנהל בחודשים האחרונים מאבק ליצירת שקיפות בהתנהלות רשות המים ובין היתר פנה בעניין למשרד מבקר המדינה וכן מנהל שיג ושיח עם משרד התשתיות בעניין.
לדברי קוכמן על פי חוק המים שתוקן ב-2006 אמורות היו לקום 2 מועצות לפיקוח על עבודת הרשות- האחת, מועצת רשות המים והשניה מועצת המים. ההבדל ביניהן תהומי: במועצת הרשות יש כ- 8 פקידים שמייצגים בעיקר את משרדי הממשלה הרלוונטיים. במועצת המים אמורים לשבת 37 נציגים שלפחות חציים אמורים להיות נציגי הצרכנים. אלא שפרק זה של החוק לא יושם מעולם ואילו מתוך 2 נציגי ציבור שאמורים להיות במועצת רשות המים יש רק נציג ציבור אחד שהשתתף לראשונה בישיבה לפני כשבוע וזאת לאחר שבמשך תקופה ארוכה לא היה מינוי של נציגי ציבור.
מציאות כיום היא אנטי דמוקרטית בעליל כאשר למעשה פקידים קובעים באופן שרירותי מדיניות ואין פיקוח.
פרסום
מצב משק המים יכול להיות מצוין שכן הטכנולוגיה הישראלית בנושא התפלה מובילה בעולם ויכולה להבטיח שגם בעת היעדר גשמים שיהיו מים לשתייה לתיירות, תעשיה וחקלאות ואי היערכות נכונה מעוררת שאלה גדולה על דרך ההתנהלות של מועצת רשות המים.
לדברי קוכמן יש קשר ישיר בין המחיר שכלל הציבור משלם למדיניות המים ובהם איכות המים ומחירם. ברגע שהמחיר לחקלאות גבוה, מחירי הפירות והירקות עולים או שחקלאים פשוט מפסיקים לגדל ויש מחסור.
