המלצות להשקיה ולבקרת השקיה בגידול אבטיחים
מטרת ההוראה
להגדיר בפני המגדל את ממשק ההשקיה – מועדים/תדירות השקיה ומנות המים לאורך תקופת הגידול – ולתאר את אמצעי הבקרה.
הגדרות
התאדות מגיגית – שינוי גובה המים בגיגית תקנית סוג A במשך יממה. יחידת המדידה היא מ"מ. 1 מ"מ שווה ערך לכמות מים של 1 מ"ק/דונם.
קרקע חולית – קרקע בה אחוז החול לפחות 85% ואחוז החרסית לא יותר מ-10%.
קרקע בינונית – קרקע בה אחוז החרסית גבוה מ-10% ואחוז החול נמוך מ-85%.
קרקע כבדה – קרקע בה אחוז החרסית גבוה מ-20%.
תוכן: קביעת ממשק ההשקיה
ההשקיה תבוצע לאורך כל תקופת הגידול.
קביעת מנת המים להשקיה נגזרת מתנאי הסביבה (התאדות מגיגית), שלבי הגידול וגודל הצמח.
קביעת תדירות ההשקיה נגזרת ממנת המים שנקבעה ומסוג הקרקע. בקרקעות כבדות תדירות ההשקיה תהיה מרווחת. בקרקעות חוליות תדירות ההשקיה תהיה תכופה יותר.
על-מנת לגרום לצמח לפתח ולהעמיק את מערכת השורשים, מומלץ להמעיט בהשקיה כאשר הצמח נמצא בשלב הגידול שבין 7-6 עלים (התבססות) לפריחה זכרית. בשלב פיזיולוגי זה הצמח עמיד יותר.
המלצות השקיה לאדמות בינוניות עד כבדות:
שלב הגידול |
מקדם השקיה |
תדירות |
שתילה – פריחה זכרית |
0.4-0.2 |
10-7 ימים |
פריחה זכרית – חנטה |
0.6-0.4 |
7-5 ימים |
חנטה – גמר התפתחות הפרי |
0.8-.06 |
5-4 ימים |
גמר התפתחות הפרי – קטיף |
0.5 |
5-4 ימים |
התקנה והפעלה של טנסיומטר
כללי
הטנסיומטר הנו אביזר המודד את מתח המים בקרקע, והערך הנמדד נמצא בהתאמה לכמות המים המצויה בקרקע. מכשיר זה משקף את השינויים שחלו בכמות המים בקרקע, ומכאן חשיבותו לבקרת ההשקיה.
הכרה, תיאור, תכונות
הטנסיומטר בנוי מצינור שבקצהו האחד נמצא ראש חרס נקבובי ובקצהו האחר יחידת מדידה של מתח המים. צדו החיצוני של החרס נמצא במגע הדוק עם הקרקע, וצדו הפנימי עם המים שבצינור. מים ינועו ממקום רטוב למקום יבש יותר, כאשר הקרקע אינה במצב רוויה, ינועו מים מהחרס אל הקרקע , ועקב כך ייווצר תת לחץ בצינור, ויחידת המדידה (שעון או מונומטר כספית) תציג את הקריאות היחידות – סנטיברים.
הכנה והתקנה
לפני ההתקנה יש לטבול את החרס במים, רצוי למשך הלילה.
בחינת תקינות כללית: יש להוציא את המכשיר מהמים, לייבש במטלית את החרס ולתת למתח לעלות. עם הטבלת המכשיר שוב במים, הקריאה במונומטר צריכה לרדת לאפס. במכשירים עם שעון, הקריאה צריכה לרדת לערך השווה לאורך המכשיר בס"מ מחולק ב-10.
סטייה גדולה מערך זה, משמעותה מכשיר שאינו תקין ויש להחליפו. ערך זה הוא קריאת האפס של המכשיר, ויש להפחיתה מהערכים הנקראים לאחר ההטמנה בקרקע.
מילוי הטנסיומטר במים רתוחים שצוננו יבטיח מינימום אוויר במים.
ההטמנה בקרקע תיעשה על-ידי קידוח חור בקוטר 7-5 ס"מ לעומק הרצוי, הכנסת המכשיר לבור, מזיגת מעט מים ומילוי בקרקע. הבוץ הנוצר מיועד להבטיח מגע טוב ללא חללי אוויר בין החרס לבין הקרקע.
מיקום הטנסיומטר ביחס לטפטפת
ככלל, המיקום צריך להיות במרכז "בצל הרטבה", כך ששינויים ברטיבות הנפח המורטב יתבטאו בקריאת הטנסיומטר. בקרקעות חוליות יוצב המכשיר במרחק של כ-5 ס"מ מהטפטפת לאורך השלוחה. בקרקעות כבדות אפשר להרחיק את המכשיר עד 15 ס"מ מהצמח.
עומק הטנסיומטרים
מומלץ להתקין טנסיומטרים בשני עומקים בתוך נפח בית השורשים, 15 ו-30 ס"מ או 20 ו-40 ס"מ. בקרקעות כבדות כדאי להציב טנסיומטר אחד בעומק שמתחת לבית השורשים, על מנת לבקר דליפה לעומק.
הפעלה
קריאת הטנסיומטר תיערך בבוקר, בשעה קבועה, 08.00-07.00. חשוב להקפיד שהקריאה תתבצע לפני תחילת מחזור ההשקיה. במשך הזמן מצטבר אוויר בטנסיומטר, וכאשר אורך הבועה מעל 1 ס"מ, יש להוסיף מים. בעת פעולה זו יש לשים לב שלא להזיז את המכשיר ממקומו, לבל ייפגע המגע ההדוק של החרס עם הקרקע. מומלץ להגן על הטנסיומטרים מפני פגיעת בעלי-חיים, כלים חקלאיים וכדומה.
מתח סף להשקיה
מומלץ להיוועץ במדריכי שירות שדה או במדריכי הגידול לגבי ערכי הסף המומלצים להשקיה בהתאם לסוג הקרקע ושלבי הגידול.
בהצלחה ובסימן חיסכון במים!
שלום רב,
מתוך ההמלצות הנ"ל להשקיית אבטיחים עדיין לא הבנתי בכמה ליטר יש להשקות את שתיל האבטיח.
ברכה,
אלכס