דף הבית / חדשות בחקלאות / המאבק על החקלאות איננו רק מאבק כלכלי – הוא מאבק על עתידנו כעם

המאבק על החקלאות איננו רק מאבק כלכלי – הוא מאבק על עתידנו כעם

בטור מיוחד, מזהיר ראש המועצה האזורית מרחבים כי ימיה של החקלאות בישראל ספורים, ותולה את האשמה במדיניות חסרת האחריות של ממשלת ישראל

 

פעם, בימים רחוקים ויפים, הייתה החקלאות שם נרדף לציונות. השדות המוריקים קישטו את מודעות הקרן הקיימת, הקיבוצים והמושבים היו סמל להתיישבות העובדת והחקלאות לענפיה הייתה אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המשק הישראלי המתפתח, אך הימים האלה חלפו עברו.

החקלאות קמלה ונובלת כבר שנים רבות והחקלאים נאבקים על קיומם – לבדם. הנה המספרים שאין לטעות במשמעותם: בשנת 1949, בראשית ימיה של מדינת ישראל הצעירה, ייצרה החקלאות 12% מהתמ”ג (תוצר מקומי גולמי). שמינית מהסחורות והשירותים שיוצרו במדינה, היו בתחום החקלאות. 62 שנה אח”כ, בשנת 2011, היה חלקה של החקלאות בתמ”ג פחות מ 2%. באותה תקופה התכווץ גם הייצוא החקלאי בשיעור דומה. אין פלא אפוא שכיום מספר החקלאים המועסקים במשק ירד לפחות מ 0.6% מכוח העבודה וגילם הממוצע של החקלאים עומד על 60.

לשחיקה הדרסטית הזאת בענפי החקלאות יש כתובת אחת: מדיניות חסרת אחריות של הממשלות לאורך השנים, מדיניות שנמשכת גם היום. החלטת האוצר להתיר יבוא ירקות מחו”ל תקרב עוד את קיצה של החקלאות העברית.

פרסום
הכתובת היא ממשלת ישראל. שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים

 הכתובת היא ממשלת ישראל. שי חג’ג’, ראש המועצה האזורית מרחבים   צילום: ללא קרדיט 

הוראת האוצר להגדיל את ייבוא הירקות מחו”ל אומנם נועדה לתכלית טובה – להוזיל את יוקר המחייה בכלל ואת מחירי הירקות בפרט – אבל היא תגרום לחיסול המשק החקלאי הישראלי. במקום להילחם במתווכים, ברשתות השיווק, נלחם האוצר במגדלים, אלה הנאלצים כבר כיום למכור את תוצרתם במחירי הפסד.

  עיקר היבוא של הירקות נעשה מירדן, מהגדה ומעזה. איכות הירקות המיובאים משם ירודה ורחוקה מאד מרמת התוצרת הישראלית. למשל, הבצל שאתם קונים בסופר, עם קליפה צהובה מסביב ובפנים רקב, הוא בצל מיובא. ירקות אחרים כמו עגבניות, מגיעים לישראל נגועים במחלות שמדביקות את הגידולים הישראליים. כשהתחזיות מנבאות שבעוד 20-30 שנה יהיה מחסור חמור במזון, האם אנחנו באמת, אבל באמת, מוכנים לחסל את החקלאות שלנו ולסמוך רק על ייבוא מחו”ל?

בואו נעשה את זה פשוט. בכל יום מפרסמת מועצת הצמחים את מחירי הירקות בשוק הסיטונאי. בזמן כתיבת שורות אלה, מחיר ק”ג עגבנייה לחקלאי: 4.5 ₪. בפועל, רשתות השיווק ישלמו לחקלאי 22% פחות ואת הפער הזה משלם החקלאי. רשתות השיווק מנצלות את חולשתם של החקלאים וקונות מהם את התוצרת במחירי הפסד! את התוצרת הזאת יציעו רשתות השיווק ללקוחות במחירים נמוכים (שוב, על חשבון החקלאים). לשם השוואה, ליטר “קוקה קולה” עולה 6.5 ₪. אבל קולה לא תימכר ב 1.8 ש”ח. למה? כי רשתות השיווק לא יכולות לכפות על החברה המרכזית למכור להן במחירי הפסד.

פרסום

חקלאות משגשגת אינה יכולה להתקיים בלי מעורבות של הממשלה ובלי תמיכה ישירה שלה. לא במדינות מפותחות – ולא בישראל. השוואת שיעורי התמיכה של הממשלה בחקלאות מעלה כי בישראל מקבלים החקלאים תמיכה קטנה בהרבה מזו שמעניק ה-OECD לחקלאים.

 במקום לעודד את ייצור המזון המקומי, הממשלה מכבידה את עולה על החקלאים ומקרבת את קיצו של הענף. המאבק על החקלאות איננו רק מאבק ציוני, ביטחוני, כלכלי – הוא מאבק על עתידנו כעם.

 

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

גנבת אבוקדו מחקלאי? תשב שנתיים בכלא

גנבים חקלאיים התרגלו לעונשים קלים יחסית לאחר שנתפסו. אולם בזמן האחרון שלפה המשטרה את איום …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *