חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגית עריכה גנטית פורצת דרך בצמחי עגבנייה

מחקר מהפקולטה למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב מציג שיטה חדשנית לעריכה גנטית בצמחי יבול, והדגמה מוצלחת שלה בעגבנייה. החוקרים השתמשו בטכנולוגיית CRISPR-Cas9 כדי להשפיע על מגוון תכונות בצמח – כולל טעם הפרי, צורתו, עמידותו למזיקים ויעילות ניצול חומרי ההזנה.

המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications, הובל על ידי פרופ' אילון שני והדוקטורנט עמיחי ברמן, בשיתוף פעולה עם פרופ' איתי מירוז, חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר אסנת ינאי מחברת האגרי-טק הישראלית NetaGenomX וחוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים בבייג'ין.

מענה לאתגרי ביטחון תזונתי בעידן של שינויי אקלים

פרסום

פרופ' שני הסביר כי בעולם כולו פועלים מדענים בניסיון להתמודד עם אתגרי אבטחת מזון, בצל שינויי אקלים, התפרצות מחלות בצמחים ודרישות שוק משתנות. אחת הדרכים: עריכה גנטית מדויקת של זני יבול – לא כהנדסה גנטית מלאה (GMO), אלא כשיפור מבוקר לצורכי חקלאות מודרנית.

אך למרות יתרונותיה, טכנולוגיית CRISPR בתחום הצומח נתקלה עד כה במגבלות: יכולת מוגבלת לערוך רק מספר מצומצם של גנים בכל פעם, ובמקרים רבים – יתירות גנטית, שבה גנים מאותה משפחה מחפים זה על זה ומקטינים את השפעת העריכה.

הפיתוח: אלגוריתם חדש וספרייה של 15 אלף יחידות CRISPR

לפתרון האתגרים פיתחו החוקרים אלגוריתם שמסוגל לערוך במקביל משפחות שלמות של גנים. באמצעותו נוצרו "ספריות CRISPR" – אוסף של כ-15,000 רצפים ייחודיים הפועלים באופן סלקטיבי בגנים של עגבנייה. כל אחד מ-1,300 צמחים שנערכו עבר עריכה שונה, והמעקב אחריהם בחן את השפעת העריכה על תכונות כגון טעם, צורה ועמידות.

התוצאה: החוקרים הצליחו לזהות שינויים מובהקים – כמו זנים מתוקים או חמצמצים יותר – ולשייך כל שינוי לפגיעה גנטית מדויקת.

שימוש בתרבית רקמה – והתקדמות לעבר יישום מסחרי

המחקר התבסס על גידול צמחים מתרביות רקמה (ולא מזרעים) – שיטה מדויקת, אך מורכבת, שמאפשרת שליטה גבוהה יותר על העריכה הגנטית.

לדברי פרופ' שני:

"באמצעות הטכנולוגיה שפיתחנו הצלחנו לבצע שינויים ממוקדים בגנים, ולזהות אילו מהשינויים קשורים למשפחות תכונות כמו צורת הפרי או טעמו."

פרסום

מבט לעתיד: פתרונות מותאמים אישית לחקלאות עולמית

חברת NetaGenomX, שותפת המחקר, קיבלה רישיון למסחור הטכנולוגיה ופועלת לפיתוח פתרונות עריכה גנטית שאינם GMO, מתוך מטרה לספק מענה חכם ויעיל לצורכי חקלאים וצרכנים כאחד.

הדוקטורנט עמיחי ברמן מסכם:

"הטכנולוגיה תוכל לשמש לטיפוח מהיר של זנים משופרים לא רק בעגבנייה – אלא גם ביבולים קריטיים אחרים כמו אורז, תירס וחיטה. מדובר בקפיצה אדירה לחקלאות, שתאפשר פתרונות מותאמים אישית ותתרום לחיזוק הביטחון התזונתי העולמי."

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

וייטנאם על המים: מסעו של גרגר האורז שמזין אומה שלמה

24 ביוני 2026

פריכים, צבעוניים ומרוכזים: כך כבשו הפירות המיובשים בהקפאה את המדפים

23 ביוני 2026

הברווזים שמחליפים חומרי הדברה: מה למדתי בשדות האורז של וייטנאם על חקלאות בת...

17 ביוני 2026

אגרו-וולטאי 2035: האם החקלאים יהפכו ליצרני החשמל של ישראל?

1 ביוני 2026

מחקר חדש בדק: האם דבורי דבש באמת יודעות 'לספור' או רק לזהות צורות?

20 במאי 2026

חוט נחושת משלש את היבול - אפילו בטמפרטורות קיצוניות

17 במאי 2026

וייטנאם על המים: מסעו של גרגר האורז שמזין אומה שלמה

24 ביוני 2026

פריכים, צבעוניים ומרוכזים: כך כבשו הפירות המיובשים בהקפאה את המדפים

23 ביוני 2026

הברווזים שמחליפים חומרי הדברה: מה למדתי בשדות האורז של וייטנאם על חקלאות בת...

17 ביוני 2026

אגרו-וולטאי 2035: האם החקלאים יהפכו ליצרני החשמל של ישראל?

1 ביוני 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים