החורפים בישראל מתחממים, מנות הקור הולכות ופוחתות ועצי הפרי הנשירים מתקשים להתעורר ולתת יבול יציב. ניסוי שנערך בעשרות מטעים ברחבי הארץ מצביע על פתרון מפתיע ופשוט יחסית: הצללה כבדה של המטע דווקא בסתיו ובחורף. התוצאה – יותר מנות קור ובחלק מהמטעים כמעט הכפלה של היבול.
שינויי האקלים מציבים בשנים האחרונות את מגדלי הפירות הנשירים בישראל בפני בעיה שהולכת ומחריפה: החורף כבר לא תמיד קר מספיק.
אפרסק, נקטרינה, משמש, דובדבן, שזיף ואגס זקוקים במהלך תקופת התרדמה לצבירה מספקת של מנות קור. כאשר החורף חם מדי והעץ אינו מקבל את הקור הנדרש, ההתעוררות עלולה להיות בלתי אחידה, הפריחה נפגעת ובהמשך גם החנטה וכמות הפרי.
כעת, ניסוי ישראלי מצביע על דרך חדשה להתמודד עם הבעיה – באמצעות רשתות הצללה.
פרסום
איך הצללה יכולה דווקא לקרר את המטע?
הרעיון נולד מתצפית פשוטה בשטח.
איתי במברגר, מדריך מטעים נשירים בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון, הבחין כי בשנים חמות היו שורות של עצי פרי שהמשיכו להניב היטב, בעוד שורות סמוכות הניבו מעט מאוד.
ההבדל הבולט היה שהעצים המניבים נהנו מצל חלקי מעצים גבוהים ששימשו כשוברי רוח.
מכאן עלתה האפשרות שהפחתת קרינת השמש בחודשי הסתיו והחורף עשויה למנוע התחממות של העצים בשעות היום ולאפשר להם לצבור יותר שעות בטמפרטורות הנדרשות לתרדמת החורף.
בניסוי ראשוני בכפר עציון נפרסה רשת אטומה מעל העצים. במדידה שנערכה בשעות הבוקר נמצאה מתחת לרשת טמפרטורה נמוכה משמעותית מזו שנמדדה מחוץ לה.
הניסוי הורחב ל־30 חלקות מטעים
בעקבות התוצאות הראשוניות הורחבה הבדיקה בשיתוף ד"ר מיכל אקרמן־לברט ממו"פ צפון–מיג"ל.
הניסוי נערך בכ־30 חלקות מטעים, מרמת הגולן ועד אזור השפלה, וכלל מספר מינים של עצי פרי נשירים:
- אפרסק
- נקטרינה
- משמש
- דובדבן
- שזיף
- אגס
מעל חלק מהעצים נפרסו רשתות צל שחורות בשיעור הצללה של כ־90%, והן נשארו מעל המטע במהלך חודשי הסתיו והחורף.
המטרה לא הייתה להגן על הפרי מפני השמש, כפי שנהוג בחלק מהשימושים ברשתות חקלאיות, אלא לשנות את המיקרו־אקלים של העץ בתקופת התרדמה.
התוצאה: 24% יותר מנות קור ו־82% יותר יבול
הנתונים שנאספו מהחלקות מצביעים על פער משמעותי.
במטעים שבהם נעשה שימוש ברשתות נרשמה בממוצע עלייה של כ־24% בצבירת מנות הקור.
ההשפעה על היבול הייתה גדולה אף יותר: בממוצע נרשמה עלייה של כ־82% בכמות היבול ביחס לחלקות ביקורת שלא כוסו ברשת.
בחלק מהמטעים אף נרשמה הכפלה של היבול – מכטון אחד לכשני טונות לדונם.
מדובר בנתון משמעותי במיוחד עבור מגדלים באזורים שבהם מחסור במנות קור כבר הפך לגורם מגביל בגידול זנים מסוימים.
למה מנות קור חשובות לעצי פרי נשירים?
מנות קור הן מדד המבטא את החשיפה של העץ לטמפרטורות נמוכות במהלך תקופת התרדמה.
לכל מין ולכל זן קיימת דרישת קור שונה. כאשר הדרישה אינה מתמלאת, עלולות להופיע תופעות כמו:
- התעוררות לא אחידה של פקעים
- פריחה חלשה או ממושכת
- חנטה לא אחידה
- ירידה בכמות היבול
- פגיעה באחידות ובמועד הבשלת הפרי
לכן התחממות החורפים אינה רק סוגיה אקלימית – היא עשויה להפוך לשיקול כלכלי מרכזי בתכנון מטעים ובבחירת זנים ואזורי גידול.
כמה עולה ליישם את השיטה?
לשיטה יש כמובן גם עלות.
לפי הנתונים מהניסוי, פריסה והסרה עונתית של הרשתות עשויות להגיע לכ־4,000–5,000 שקל לדונם.
עם זאת, בחלק מהגידולים התוספת להכנסה עשויה להיות גבוהה מההשקעה. במטעי דובדבן, למשל, דווח על תוספת כלכלית של אלפי שקלים לדונם בשנה בעקבות הגדלת היבול.
לכן השאלה אינה רק כמה עולה הרשת, אלא מהי עלות אובדן היבול במטע שאינו צובר מספיק קור.
הרשת אינה נשארת על המטע כל החורף
נקודה חשובה ביישום היא עיתוי ההסרה.
הרשת נועדה לסייע לצבירת הקור בתקופת התרדמה, אך בשלב מסוים יש להסירה כדי לאפשר לעץ להתחיל את תהליך ההתעוררות, הפריחה והמשך ההתפתחות.
לכן מדובר בשיטת ניהול עונתית המחייבת התאמה לזן, לאזור, למזג האוויר ולכמות הקור שכבר נצברה.
האם השיטה מתאימה לכל מטע?
לא בהכרח.
ככל שהזן גדל באזור גבולי יותר מבחינת דרישות הקור שלו, כך עשויה להיות להשפעת ההצללה משמעות גדולה יותר.
פרסום
מטע באזור קר מאוד שממילא מקבל את מלוא דרישות הקור עשוי ליהנות פחות מהשיטה, בעוד שמטע באזור שבו החורף נמצא על גבול דרישות הזן עשוי להפיק ממנה תועלת משמעותית.
לכן לפני יישום מסחרי רחב נדרשת התאמה מקצועית לתנאי המטע.
כלי חדש להתמודדות עם התחממות החורפים
החשיבות של הניסוי חורגת מהשימוש ברשת עצמה.
הוא מצביע על שינוי באופן שבו החקלאות עשויה להתמודד עם שינויי האקלים. במקום להסתמך רק על פיתוח זנים חדשים או על מערכות טכנולוגיות מורכבות, ניתן לעיתים להשפיע על סביבת הגידול באמצעות שינוי פשוט יחסית במיקרו־אקלים.
עבור ענף המטעים הישראלי, שבו תנאי החורף משתנים ומספר מנות הקור נמצא תחת לחץ מתמשך, מדובר בכיוון שעשוי להפוך בשנים הקרובות לכלי נוסף בארגז הכלים של המגדל.
השלב הבא יהיה לבחון לאורך זמן אילו גידולים, זנים ואזורי גידול מפיקים את התועלת הגבוהה ביותר מהצללה חורפית – וכיצד ניתן להפחית את עלויות הפריסה וההסרה ולהפוך את הפתרון לכדאי בקנה מידה מסחרי.
שאלות ותשובות
האם רשת צל בחורף יכולה להגדיל יבול בעצי פרי נשירים?
על פי תוצאות הניסוי בישראל, בחלקות שהוצללו נרשמה עלייה משמעותית בצבירת מנות הקור וביבול לעומת חלקות ללא הצללה.
באילו גידולים נבדקה השיטה?
בין היתר באפרסק, נקטרינה, משמש, דובדבן, שזיף ואגס.
מדוע משתמשים ברשת צל דווקא בחורף?
המטרה היא להפחית את חימום העצים מקרינת השמש במהלך היום וכך לסייע להם לצבור את הקור הדרוש בתקופת התרדמה.
האם משאירים את הרשת בזמן הפריחה?
לא. השימוש מיועד לתקופת צבירת הקור, ולאחר מכן יש להסיר את הרשת בהתאם למצב העץ ולתנאי האזור כדי לאפשר התעוררות ופריחה תקינות.
האם השיטה מתאימה לכל אזור בארץ?
התרומה צפויה להיות משמעותית במיוחד באזורים ובזנים שבהם צבירת הקור נמצאת על גבול הדרישה הפיזיולוגית של העץ.
