"הגנה" על העובדים התאילנדים בחקלאות – התנשאות שאינה במקומה !

מאת: איתן בן דוד, מזכ"ל תנועת המושבים

 

ההפגנות הסוערות בדרישה לעמידת הממשלה בהתחייבויותיה לאספקת עובדים תאילנדים לחקלאות הביאה בין השאר לתגובות של ארגונים הקרויים חברתיים ואשר ראו הזדמנות לשווק שוב את מסריהם על ניצול עובדים בחקלאות.

פרסום

מעניין שדווקא אותם ארגונים שהדאגה לזולת אמורה להיות בראש מעיניהם, אינם נרתעים מהכפשת ציבור שלם של חקלאים שמוצג כנצלן. על כולנו להיות מאוד זהירים בהוקעת ציבור שלם.

בפועל העסקת עובדים תאילנדים היא אחד מהתחומים המסודרים ביותר במדינת ישראל. העובדים מקבלים את השכר על פי חוקי המדינה בצרוף שעות נוספות ומקבלים תנאי הלנה הולמים. אבוי לחקלאי שייתפס עם חריגה קטנה ביותר בדרישות במגורי העובדים – הוא צפוי להיקנס על כך בסכום גבוה שימחוק לו בבת אחת מספר חודשי עבודה במשק.

מקריאת הארגונים "החברתיים" לצמצם העסקת עובדים תאילנדים בישראל נודף ריח עז של התנשאות. עשרות אלפי עובדים ממתינים בתאילנד לתורם לבוא לארץ לחמש שנות עבודה. הם יודעים היטב את השכר שיקבלו ורואים את חבריהם חוזרים בתום תקופה זו, בונים בית ומקימים משפחה בעזרת הכספים שהרוויחו בזיעת אפם. אותם ארגונים שסבורים ששכר של אלפי שקלים לחודש בישראל הוא נמוך מדי, מעדיפים להשאיר את העובד התאילנדי בארצו ולהניח לו להתפרנס בפחות מרבע משכר זה – בבחינת רחוק מהעין, רחוק מהלב. הם חושבים שממקום מושבם בתל אביב הם חכמים הרבה יותר מהתאילנדי שרוצה לבוא לארץ וצריכים להגן עליו.

החקלאים כמובן שאינם מעסיקים עובדים תאילנדים מתוך פילנתרופיה, אולם זהו מצב שבו לשני הצדדים תועלות: לעובדים מתאילנד יש הזדמנות להרוויח שכר שהוא מעבר לחלומי במחוזות מהם הם מגיעים והחקלאים מקבלים כוח אדם מיומןוחרוץ.

מי שמציע להעביר לחקלאות עובדים מתחומים אחרים מראה את בורותו ברבים ושוב חושף את התנשאותו. עבודה בחקלאות אינה תחביב לשעות הפנאי, שכל אחדיכול להתחיל בו יום בהיר אחד.

פרסום

בעבר נעשו אינספור ניסיונות להעסקת מובטלים בחקלאות אולם רובם ככולם הסתיימו בכישלון חרוץ וגרמו עוגמת נפש לכל המעורבים. משק חקלאי חייב להישען על עובדים קבועים, מיומנים ולאורך זמן שניתן לסמוך עליהם ולא על עובדים מזדמנים.

שקר נוסף שמופץ לציבור הוא שהחקלאים נלחמים על תוספת עובדים תאילנדים. אנחנו לא דורשים אף עובד נוסף, אלא את אלו שמגיעים לנו על פי הסכם שהממשלה חתמה איתנו. במסגרת ההסכם קיבלנו על עצמנו לצמצם את מספר העובדים התאילנדים בחקלאות, אך לעשות זאת באופן שקול במשך מספר שנים. הממשלה מפרה בריש גלי הסכם זה ומונעת מאיתנו להביא לארץ 5000 עובדים שנועדו להחליף עובדים שעזבו במהלך השנה.

הייתי מצפה מכל שוחרי הדמוקרטיה להתאחד איתנו בקריאה פשוטה שהסכם שהמדינה חותמת עליו יקוים. התנהלותם של הפקידים שעושים דין לעצמם שומטת את הקרקע מתחת ליסודות הדמוקרטיה והיא הסיבה לכך שחקלאים נאלצים לצאת לכבישים במקום לעסוק בשקט בעבודתם.

 

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

וייטנאם על המים: מסעו של גרגר האורז שמזין אומה שלמה

24 ביוני 2026

פריכים, צבעוניים ומרוכזים: כך כבשו הפירות המיובשים בהקפאה את המדפים

23 ביוני 2026

הברווזים שמחליפים חומרי הדברה: מה למדתי בשדות האורז של וייטנאם על חקלאות בת...

17 ביוני 2026

אגרו-וולטאי 2035: האם החקלאים יהפכו ליצרני החשמל של ישראל?

1 ביוני 2026

מחקר חדש בדק: האם דבורי דבש באמת יודעות 'לספור' או רק לזהות צורות?

20 במאי 2026

חוט נחושת משלש את היבול - אפילו בטמפרטורות קיצוניות

17 במאי 2026

וייטנאם על המים: מסעו של גרגר האורז שמזין אומה שלמה

24 ביוני 2026

פריכים, צבעוניים ומרוכזים: כך כבשו הפירות המיובשים בהקפאה את המדפים

23 ביוני 2026

הברווזים שמחליפים חומרי הדברה: מה למדתי בשדות האורז של וייטנאם על חקלאות בת...

17 ביוני 2026

אגרו-וולטאי 2035: האם החקלאים יהפכו ליצרני החשמל של ישראל?

1 ביוני 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים