תגובה לתוכנית שרות התעסוקה לצמצם מספר העובדים הזרים
שנת 2006 הסתיימה בגידול מרשים ביצוא החקלאי, אשר חצה לראשונה את הסף של מיליארד דולר. הגידול ביצוא הושג בעזרת הידע הישראלי והשקעה ארוכת שנים בפיתוח החקלאות, אך גם בזכות העובדים הזרים בחקלאות. בלעדיהם, הישגי המו"פ החקלאי היו נותרים בחלקות הניסוי ולא מתורגמים לגידול מתועש והמוני.
מי שמדבר על הרחקת העובדים הזרים מהחקלאות או צמצום מספרם אינו מבין את משמעות דבריו. התיאוריות על החלפת העובדים הזרים במובטלים טובות לכלכלנים שיושבים במשרדיהם בתל אביב וירושלים ומנותקים מהנעשה בשטח. המשמעות של כל הפחתה במספר העובדים היא נסיגה ביצוא החקלאי, תוך פיטוריהם של ישראלים רבים שמתפרנסים מהענפים הקשורים לחקלאות וזאת בנוסף להגדלת הגרעון המסחרי.
פרסום
מלבד התועלת הכלכלית למשק הלאומי, החקלאים מחזיקים בישיבתם על הקרקע מיליוני דונמים. צמצום החקלאות יביא לכניסה של גורמים אחרים לשטחים שיתפנו. מי שלא מבין למה הכוונה, מוזמן לצאת לסיור במרחבים שמסביב למושבים נבטים, משמר הנגב, כפר הס, התענ"כים ועוד רבים ולראות מה קורה כשאין די חקלאים בשטח.
על ממשלת ישראל להניח לחקלאים להעסיק את העובדים הדרושים להם ולהגדיל את הקצאת העובדים עד למילוי הצרכים. המחסור בעובדים גורם כיום להעסקה של עובדים שעות רבות ביממה ולהעברת עובדים בין חקלאים. כן יש לבטל את "מס המעסיקים". זהו מס שרירותי וניסיון "להעניש" את החקלאים על כך שהם בחרו לעסוק במקצוע שבו העסקת ישראלים אינה אפשרית. המס הוא אחד היחידים בישראל המוטל גם על מי שמפסידים בפעילותם העסקית וגורם להחרפת מצבם הכלכלי.
ההתעמרות בחקלאים מעסיקי העובדים הזרים אינה מתמצית רק במיסוי. כללי המגורים והעסקה של העובדים, שהם ללא ספק מוצדקים, הפכו לכלי לפגיעה בחקלאים. כל סטיה קלה מהתקנות – סיר שחסר במטבח או העדר מכונת כביסה במגורי העובדים – מביאים לקנסות עצומים מעל ומעבר לכל מידתיות. חוק צריך לקיים ומי שחורג מהכללים לאורך זמן צריך להענש, אבל במקרה הזה מדובר בהתעללות של ממש מצד משטרת ההגירה שיש לשים לה קץ.
על הפקידים שאחראים על העובדים הזרים והשרים המופקדים עליהם להבין שהחקלאים אינם אויבי המדינה, אלא יצרנים שתורמים רבות למדינה וכך יש להתייחס אליהם.
פרסום
איתן בן דוד
מזכ"ל תנועת המושבים
