מחקר חדש שערך לאחרונה מכון הייצוא, קובע כי עתיד הייצוא החקלאי הישראלי טמון בגידול ויצוא מוצרי פרימיום ו'סופר פוד' בעיקר למדינות מזרח אסיה. המחקר נערך על רקע האתגרים והקשיים העומדים בפני החקלאים בשנים האחרונות – בהובלתו של פרופ' אמיר היימן מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף היחידה הכלכלית במכון היצוא, משרד החקלאות ומועצת הצמחים.
המחקר התמקד בזיהוי פלחי השוק והמוצרים שיכולים ליצור יתרון תחרותי לתוצרת הישראלית ברחבי העולם, אל מול מוצרים בהם אין לחקלאים הישראלים יתרון. מסקנת המחקר היא כי פוטנציאל היצוא של מדינת ישראל בתחום התוצרת הטרייה הוא בגידול ויצוא מוצרי פרימיום, בריאות, ו"סופר פודס" – אותם מוצרים המאפשרים למי שצורך אותם לקבל יותר ערכים תזונתיים בכמות מזון פחותה – כמו למשל רימונים, תמרים ואבוקדו. לכן, מומלץ לחזק את יצוא המוצרים האלה בשווקים הקיימים ולפתח עבורם שווקים חדשים.
מנכ"ל מכון היצוא עופר זקס: "בשנים האחרונות עומדת החקלאות הישראלית בפני אתגרים רבים, שחיקה ברווחיות וקיטון בהשקעות. היצוא שהיווה מנוע צמיחה נפגע, ומעמדה של ישראל כיצואנית מוצרי איכות נשחק. עקב כך בוצע בחודשים האחרונים מחקר מקיף ומעמיק ממנו עלו דרכי הפעולה האפשריות שיהוו את הבסיס לתכנון פעילות קידום היצוא החקלאי בשנים הקרובות. אני משוכנע שבעבודה ממוקדת ונכונה ניתן להחזיר לישראל את היתרון היחסי בתחום החקלאות בשווקים הבינלאומיים".
בהתייחס ליעדי היצוא החקלאי עולה מהמחקר, כי שווקי המזרח ובעיקר השווקים בהונג קונג, יפן, טיוואן וסינגפור צריכים להיות שווקי מושא עיקרי לקידום יצוא התוצרת החקלאית הישראלית. שווקים אלה בשלים למוצרים הישראלים ומסוגלים לשלם עבורם את מחירי הפרימיום שדורש החקלאי הישראלי. שוק יעד נוסף צריך להיות השוק הקנדי המשלם מחירים גבוהים עבור התוצרת הטרייה שהוא מייבא ולפיכך מצדיק הובלה מישראל.
באשר לשווקים האירופאים ובמיוחד בגרמניה, צרפת ובריטניה עולה כי על החקלאים הישראלים לייצא לשם מוצרי איכות ומוצרים מבודלים בלבד. יצוא הפלפל ותפוחי האדמה המיוצאים לשווקים אלה כבר שנים ארוכות יכול להימשך לתקופה מסוימת, אולם נידרש גיוון של סל המוצרים לשווקים אלו.
באשר לשווקי הודו סין עולה כי באסטרטגיית היצוא הנוכחית אין ליצואנים הישראלים את היכולת להתמודד עם יצוא מוצרים שאינם מוצרי פרימיום. לפיכך, לא מומלץ להתחיל לייצא להודו וסין מוצרים באיכות סטנדרטית.
עוד עולה מהמחקר, כי קיים צורך בניהול והקמה של קואופרטיבים חקלאיים אשר יתמכו בשיווק בחו"ל ויוכלו להציע סל מוצרים מגוון וכך יאפשרו ליצואנים הישראלים להיות בעלי כוח מיקוח. אפשרות נוספת היא יצירת שיתופי פעולה ושותפויות בתחום היצוא והחדירה לשווקים חדשים.
כמו כן, יש לתכנן אסטרטגיה לבנייה מחדש של השוק במערב אירופה, של כניסה מסודרת לשוקי הגוש המזרחי, היאחזות בעשירונים העליונים ברוסיה, וכן של היצוא לארצות הברית, טייוואן, סינגפור והונג קונג. את מלאכת התכנון צריכה המדינה לקחת על עצמה או להסמיך גופים חיצוניים כמכון היצוא או מועצות הייצור.
למסמך המלא לחצו כאן.
