ענף גרעיני האבטיח בישראל מצטמצם: החקלאים מחפשים את הזן שיחזיר את הצרכנים

שטחי אבטיחי ה"מללי" לגרעינים בעמק החולה צומצמו השנה בכמחצית, על רקע ירידה בביקוש ותחרות גוברת מצד גרעיני חמנייה מיובאים. בענף מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בשוק – אך החקלאים עדיין לא מוותרים ובוחנים זנים חדשים בעלי גרעינים גדולים ואחידים יותר.

ענף אבטיחי הגרעינים, שהיה במשך שנים חלק מוכר מגידולי השדה בישראל ומתעשיית הפיצוחים המקומית, מתמודד בתקופה האחרונה עם שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה.

חקלאים בעמק החולה צמצמו השנה בכמחצית את שטחי הגידול של אבטיחי ה"מללי" המיועדים לגרעינים. בענף מצביעים על שתי סיבות מרכזיות: התחזקותם של גרעיני החמנייה המיובאים מסין ושינוי בהרגלי הצריכה של הדור הצעיר. לפי אנשי ג"ג – החברה לפיתוח הגליל, הפעילה בגידול אבטיחים לגרעינים, בשוק מורגשת בשנים האחרונות ירידה של כ־60%–70%.

פרסום

הגרעין הסיני משנה את שוק הפיצוחים

גרעיני אבטיח היו במשך שנים מוצר המזוהה מאוד עם שוק הפיצוחים הישראלי, אך המתחרה המרכזי שלהם כיום הוא דווקא גרעין החמנייה השחור המיובא מסין.

הגרעינים המיובאים גדולים ואחידים יחסית ונוחים יותר לפיצוח. במקביל, בענף טוענים כי הצרכנים הצעירים פחות מורגלים בפיצוח גרעיני האבטיח הלבנים והקטנים, פעולה הדורשת יותר מיומנות ומאמץ.

התוצאה מורגשת ישירות בשטח: כאשר הביקוש יורד, גם הכדאיות הכלכלית של המשך הגידול בהיקפים גדולים נפגעת.

המללי – גידול ותיק שהפך לחלק מחקלאות השדה

זן האבטיח "מללי" פותח בישראל ונקרא על שם כפר מל"ל. בניגוד לאבטיחים המיועדים לשוק הטרי, מטרת הגידול היא הפקת הגרעינים לתעשיית הפיצוחים.

לאחר האסיף מועברים האבטיחים בתהליך ממוכן הכולל ריסוק והפרדת הגרעינים. לאחר מכן הגרעינים מיובשים וממשיכים למפעלי הניקוי והקלייה.

בעמק החולה השתלב המללי במשך שנים כחלק ממחזור גידולי השדה, בין היתר בזכות דרישות המים המתונות יחסית שלו. רק לפני מספר שנים תואר הענף באזור כגידול משמעותי המשתרע על אלפי דונמים.

האם זנים חדשים יוכלו לשנות את המגמה?

החקלאים אינם ממהרים לוותר על הענף.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להכניס לגידול זני אבטיח לגרעינים בעלי גרעינים גדולים יותר, במטרה להתאים טוב יותר לדרישות השוק ולשפר את חוויית הצריכה.

פרסום

עופר גרשוביץ, חקלאי מאליפלט בעל עשרות שנות ניסיון בענף, מעריך כי זנים גדולים יותר עשויים בעתיד לפתוח מחדש את השוק ולהגדיל את הביקוש לגרעין הישראלי – אך מדובר בתהליך שדורש זמן, ניסויי גידול והתאמה מסחרית.

האתגר הוא כבר לא רק חקלאי

הסיפור של אבטיחי הגרעינים ממחיש שינוי רחב יותר שעמו מתמודדת החקלאות: הצלחתו של גידול אינה תלויה רק ביבול לדונם, בעלויות המים או ביכולת המיכון.

גם שינוי קטן בהרגלי הצריכה, הופעת מוצר מיובא אטרקטיבי יותר או מעבר של דור צעיר למוצרים אחרים יכולים לשנות בתוך מספר שנים את הכדאיות של ענף חקלאי שלם.

עבור מגדלי אבטיחי הגרעינים, המבחן בשנים הקרובות יהיה כפול: למצוא זנים שיאפשרו יבול ואיכות טובים לחקלאי – ובמקביל לייצר גרעין שהצרכן הישראלי ירצה שוב לפצח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ענף גרעיני האבטיח בישראל מצטמצם: החקלאים מחפשים את הזן שיחזיר את הצרכנים

16 בספטמבר 2026

התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050  

7 בספטמבר 2026

החקלאות של העתיד: כך טכנולוגיית אוויר חכם מסייעת לשמור על תוצרת טרייה

30 באוגוסט 2026

רשת צל דווקא בחורף: השיטה שהגדילה את יבול הפירות במטעים בעוד 82%

24 באוגוסט 2026

תוצאות סקר שאריות חומרי ההדברה לשנת 2025

19 באוגוסט 2026

הפתרון הישראלי למשבר הסברס בקפריסין: 200 מושיות טורפות נגד הכנימה הפולשת

6 באוגוסט 2026

ענף גרעיני האבטיח בישראל מצטמצם: החקלאים מחפשים את הזן שיחזיר את הצרכנים

16 בספטמבר 2026

התוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050  

7 בספטמבר 2026

החקלאות של העתיד: כך טכנולוגיית אוויר חכם מסייעת לשמור על תוצרת טרייה

30 באוגוסט 2026

רשת צל דווקא בחורף: השיטה שהגדילה את יבול הפירות במטעים בעוד 82%

24 באוגוסט 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים