כלי דיגיטלי ראשון מסוגו בישראל של משרד החקלאות יאפשר לגורמי מקצוע ולחקלאים לקבל את תמונת מצב הקרקע ופוטנציאל הסחף שלה ברמת החלקה והמדינה
מדד הסחף מבוסס על מודל מקובל בעולם המשכלל מידע על מאפייני המשקעים, הקרקע, והגידול החקלאי • מטרות המיזם: דיוק מדיניות הממשלה בנוגע לעיבוד חקלאי משמר קרקע והתאמתה באופן פרטני למצב הקרקע הייחודי • לפי הערכות משרד החקלאות, קידום פעולות לשימור קרקע וחקלאות משמרת בצורה מיטבית, יכולים לצמצם את התופעה פי 10 עד פי 100 (!)
ח"כ משה אבוטבול, סגן שר החקלאות: "אני מלא שמחה והערכה על כך, שבעידן המודרני, הטכנולוגי, והדיגיטלי ניתנים ב"ה על ידי מומחי משרד החקלאות כלים לחקלאים היקרים ומידע זמין כיצד לעבד את שדותיהם בצורה מיטבית, לטובת להגברת הפריון ובעיקר למניעת סחף ואיבוד אדמה בשיטפונות. הקרקע הינה משאב ואוצר יקר, ואני כממונה על תחום ניקוז המים ושימור הקרקע, אעשה הכול אי"ה, יחד עם השר, המנכ"ל וד"ר דוד אסף להמשיך ולקדם ולתת מענה בנושא חשוב זה של שימור הקרקע"
אובדן קרקע פורייה ומתאימה לגידול חקלאי הוא אחד האיומים המרכזיים ביותר על ביטחון המזון, במדינת ישראל, כמו ברחבי העולם. על פי הערכות המקובלות במחקר, קצב אובדן הקרקע על ידי סחיפה הוא מהיר עד פי 1,000 מקצב היווצרותה, מה שגורם לגירעון קרקעות מתמשך. הסכנה עתידה להתעצם עם התגברות שינויי האקלים הכוללים גידול בשכיחות אירועי גשם המאופיינים בעוצמות גבוהות, וגורמים לניתוק ולהסעת חלקיקי הקרקע מהשדה אל הנחל.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל בשנים אחרונות ביתר שאת, על מנת להגביר את החוסן האקלימי ומוכנות המדינה לאירועי מזג אוויר קיצוני. כחלק ממהלך זה, צוות התחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות, ד"ר רועי אגוזי, ד"ר גיל אשל, מתן בן יונה, ואלון רונן, פיתחו בשלוש השנים האחרונות את "מדד הסחף": כלי דיגיטלי חדש, הזמין כעת , אשר לראשונה מאפשר למקבלי ההחלטות, גורמי מקצוע, חוקרים וחקלאים, לקבל אינדיקציה קונקרטית לגבי פוטנציאל הנזק מסחף קרקע במיקום הספציפי, ולהתאים את המענה הנדרש.
ד"ר רועי אגוזי, התחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות: "המטרה שלנו היא לטייב את קבלת ההחלטות בכל הנוגע לשימור קרקע וחקלאות משמרת, הן ברמת המיקרו, והן ברמת המאקרו. זאת, מתוך הבנה מקצועית כי מדובר בפעילות חיונית לשימור וחיזוק מערכות ייצור המזון בישראל, וביצור ביטחון המזון הלאומי. על מנת לקבל תמונת מצב של אובדן הקרקע בישראל, צוות התחנה לחקר הסחף, יצר מודל המשכלל לתוכו פרמטרים מרכזיים הגורמים או מאיצים את התופעה, בהתאם למקובל בעולם: כמויות ועוצמת המשקעים; רגישות הקרקע לתהליכי סחיפה; מאפיינים טופוגרפיים ומאפיינים הקשורים לשיטות העיבוד וסוגי הגידול. הערך שמתקבל מכל אלה מייצג את פוטנציאל אובדן הקרקע בטון לשנה לכל 10 דונמים (הקטאר)".
הכלי הדיגיטלי החדש מאפשר גם לבחון תרחישים שונים בחומרתם ביחס לפוטנציאל אובדן הקרקע. בתוך כך, ניתן לראות כי באימוץ גורף של עקרונות החקלאות המשמרת/מחדשת ניתן לצמצם את פוטנציאל הנזק פי 10 עד פי 100 מכ-1,600,000 לכ-26,400 טון בשנה (!).
על מנת לעודד חקלאים ליישם שיטות עיבוד משמרות בחלקותיהם, פועל משרד החקלאות להענקת תמיכות בהיקף של מיליוני ש"ח בשנה, למי שמיישם ממשקי עיבוד משמרי מים, קרקע וסביבה. בנוסף, וכחלק בלתי נפרד מהמדיניות בנושא, משרד החקלאות גם משקיע בפיתוח טכנולוגי שיכול לסייע במיתון תופעות אלה, לרבות פיתוח, בחינה והטמעה של שיטות עיבוד חדשות. המדד החדש יאפשר להתאים מענה לחלקות ואזורים ספציפיים ביתר שאת, ולקדם כלים ייחודיים בהתאם לניהול סיכונים מושכל, ואף יסייע בזיהוי מוקדים רגישים לסחף, לטובת טיוב תהליכי תכנון של ויסות שיטפונות וניהול נגר.
ד"ר דוד אסף, סמנכ"ל לניהול נגר ומשאבי סביבה במשרד החקלאות: "הכלי הדיגיטלי החדש הוא תוצר של עבודה מאומצת ביותר של חוקרי התחנה לחקר הסחף. הוא מהווה בשורה של ממש בכל הקשור ליכולת המדינה לטפל בתופעת אובדן הקרקע, ולסייע לחקלאים לדייק מענה לצרכים הייחודיים של חלקתם. קרקע היא משאב במחסור, ועל מנת שנוכל לבצר את ביטחון המזון הישראלי, דורות קדימה, עלינו להשקיע בביסוס שיטות מקיימות בחקלאות, דיוק הפתרונות הקיימים ואיסוף מידע לצורכי מחקר ומעקב. ההיערכות להמשך שינויי האקלים מחייבת אותנו לפעול בצורה מושכלת כדי למתן אותם, כך שלאפליקציה החדשנית שפותחה ישנו ערך אסטרטגי ראשון במעלה למיקוד והבנת הבעיה אליה אנו מחויבים לתת מענה".



























