דרך לשמור על פירות וירקות מפני חיידקים


מאת האוניברסיטה העברית 19 ביוני 2014 

מיכאל ברנדויין, עולה חדש מארצות הברית וסטודנט לתואר שני במדעים ביו-רפואיים באוניברסיטה העברית גילה דרך לנטרל את החיידקים עם פולימר חדשני.

מיכאל ברנדויין, זוכה פרס קיי לשנת 2014, צילום: האוניברסיטה העברית
מיכאל ברנדויין, זוכה פרס קיי לשנת 2014, צילום: האוניברסיטה העברית

פרסום

אכילת פירות וירקות לא תמיד טובה כל כך לבריאות. הערך התזונתי של פירות מגיע לפעמים בליווי של חיידקים שנדבקים לפירות ולירקות ולאריזה שבה הם מגיעים.

מיכאל ברנדויין, עולה חדש מארצות הברית וסטודנט לתואר שני במדעים ביו-רפואיים באוניברסיטה העברית גילה דרך לנטרל את החיידקים הללו עם פולימר חדשני. פיתוח זה זיכה אותו בפרס קיי, שהוענק לו במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה.

יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית מחזיקה בפטנטים מאושרים על הטכנולוגיה, אשר מוסחרו בהצלחה לבי.גי. טכנולוגיות מקיבוץ בית גוברין, להמשך פיתוח וייצור.

הצטברות של חיידקים היא בעיה הולכת וגוברת בתעשיית המזון בכלל ובתוצרת טרייה בפרט, במיוחד לאור העובדה שתוצרת טרייה לרוב נצרכת ללא בישול מוקדם. כמו כן, המודעות ליתרונות הבריאותיים של פירות וירקות הביאה לגידול בצריכה שלהם. הצטברות של חיידקים יוצרת ביופילם, קרום שמביא להתרבות של חיידקים, שמתקשרים זה עם זה דרך אותות שהם מפרישים אחד לשני. באופן זה החיידקים המזיקים יכולים התרבות ולהיות אלימים כלפי הגוף המארח – הפרי, הירק והאריזה.

המולקולה TZD -6 הינה פיתוח ייחודי של האוניברסיטה העברית. מולקולה זו נלחמת בהצטברות החיידקים על ידי שיבוש התקשורת ביניהם. החיידקים, שאינם יכולים לזהות מה יש בסביבתם, לא מתרבים ולא הופכים לאלימים ומזיקים היות והם סבורים שהם לבד.

החידוש במחקר של ברנדויין, שנעשה בהנחיית פרופסור דורון שטיינברג, מהחוג למדעים ביו-רפואיים באוניברסיטה העברית, הוא יצירת פולימר שבתוכו הוטבעה המולקולה שמשבשת את התקשורת הבין חיידקית.
הפולימר שנקרא quorum quenching polymer יכול לשמש כציפוי לקרטונים שבהם נשלחים הפירות והירקות. באופן זה, הפירות והירקות שנאספים מהשדה מגיעים ליעדם עטופים בשכבת הגנה מפני החיידקים
"הראנו כי פולימרים אלו יכולים להפחית באופן משמעותי את היווצרות הביופילם באריזות הפירות והירקות, מה שמוביל לשיטה יעילה יותר של הובלת מזון", אומר ברנדויין, ומוסיף כי "מיליוני דולרים הושקעו ברחבי העולם על מנת לפתח פולימרים שיחסלו את החיידקים אך טרם פותח פולימר נגד הצטברות חיידקים. לפיכך אנו צופים כי המוצר שלנו יהנה מבלעדיות לעוד שנים רבות. אנו צופים כי הטכנולוגיה שפיתחנו תיושם לא רק בהובלת פירות וירקות, אלא גם תיושם באריזות של מזון קפוא, אריזות עופות ובשר, ובתחומים אחרים של תעשיית המזון".
ברנדויין מוסיף שהיתרון המסחרי של השיטה הייחודית שהוא פיתח היא בהארכת זמן המדף לתוצרת החקלאית והקטנת זיהומים במוצרי המזון.

פרסום

טקס הענקת פרסי קיי מתקיים מדי שנה באוניברסיטה העברית מאז 1994. הפרס מוענק על ידי יצחק קיי מאנגליה, והוא ניתן לסטודנטים ואנשי סגל של האוניברסיטה שהביאו לגילויים ופיתוחים מדעיים חדשים .

Share on facebookShare on twitterShare on emailShare on pinterest_shareMore Sharing Services

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

הפתרון הישראלי למשבר הסברס בקפריסין: 200 מושיות טורפות נגד הכנימה הפולשת

6 באוגוסט 2026

צמחים ללא אור

21 ביולי 2026

קושי בהיערכות מוקדמת להשקיה, להגנת הגידולים ולצמצום נזקי חום

14 ביולי 2026

חקלאות העתיד כבר כאן: חממה סגורה, רובוטים ודאטה בלב הנגב

8 ביולי 2026

הגינה תחת מתח: שיטה מפחידה אך יעילה - צמחים גדלים בכוחות עצמם

7 ביולי 2026

השפעת הארקה על צמח

7 ביולי 2026

הפתרון הישראלי למשבר הסברס בקפריסין: 200 מושיות טורפות נגד הכנימה הפולשת

6 באוגוסט 2026

צמחים ללא אור

21 ביולי 2026

קושי בהיערכות מוקדמת להשקיה, להגנת הגידולים ולצמצום נזקי חום

14 ביולי 2026

חקלאות העתיד כבר כאן: חממה סגורה, רובוטים ודאטה בלב הנגב

8 ביולי 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים