16 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן נשתלו באזור החקלאי סמוך לכפר הנופש עין גב

 

16 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן, נשתלו על ידי צוות ענף הבננות בקיבוץ, בחלקת רשת חדשה, מדרום לכפר הנופש עין גב, בשטח של 55 דונם ויצטרפו לשטחים החקלאיים של קיבוץ עין גב. בכל שנה מתבצעות בענף שתי שתילות אחת באביב והשנייה בקיץ. שתילת הקיץ מתוכננת בעוד שלושה חודשים.

שטחי הבננות בעין גב משתרעים על פני כ- 950 דונם, רוב המטעים מטופחים בבתי רשת המגנים על הבננות העדינות, הידועות כגידול הדגל של עמק הירדן, אזור בו פגיעת הקרה בחודשי החורף הינה נמוכה יחסית. השתילים טופחו במשתלה של הקיבוץ בקפידה וכעת נשתלו בשתילה ידנית עדינה באדמת הקיבוץ בסמוך לכנרת. השתילה החדשה תהווה את המטע החדש שישתרע על פני כ- 55 דונם שיכוסה ברשת להגנת הבננות העדינות.

פרסום

 

הבננות מניבות פרי לאחר כ- 12 חודשים מיום השתילה. רוב מטעי הבננה בישראל מטופחים באזור עמק הירדן וחוף כרמל. אורך חיי מטע בננות באותו שטח, הינו לזמן מוגבל ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בישראל מטע בננות מתקיים 7-10 שנים, לעומת דרום אמריקה, שם ניתן לגדל מטע במשך כ-20 שנה. ישראל הינה מחלוצות העולם בטיפוח וריבוי שתילי בננה ונחשבת ליצואנית גדולה של שתילי בננה למטעים ברחבי העולם, עם יתרון של ניקיון ממחלות המאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם. בישראל מגדלים מעל 25 אלף דונם בננות שמניבים כ- 160 אלף טון בננות בשנה. במטעים מסחריים נוהגים לקטוף את הפרי בעודו ירוק ומבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ.

 

הבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה) הינה צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים. לבננה 200 זנים בעולם והיא מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לכלל העצים. הגבעול בנוי משכבות של גלדים. לבננה סוגים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד. במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6  ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים. הסיבים בקליפת הבננה גורמים לתחושת שובע, מעודדים חילוף חומרים ולכן דיאטניות ממליצות על צריכת קליפות בננה בדיאטה. מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא משמשים כמזון בסיסי ומקור לפחמימות. בארצות מסוימות אוכלים גם את קליפת הפרי, פרח הפרי ואף מבשלים אוכל בעליו של העץ ואוכלים את לבת הגבעול. בארצות הטרופיות מסיבי צמח הבננה מפיקים סיבים חזקים ביותר המשמשים חבלים "חבלי מנילה", שקים, סלים, מחצלות ועוד.

פרסום

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

כדי להגן על הצומח בישראל משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארב...

22 בספטמבר 2026

מהפרומפט ועד ניתוח נתוני המשק: משרד החקלאות מכניס את ה־AI לעבודה היומיומית ...

14 בספטמבר 2026

טיב טעם וגרנות משנות את שרשרת השיווק: מה המשמעות לחקלאים?

9 בספטמבר 2026

ביקור בענבי טלי

6 בספטמבר 2026

השבתת מתקני ההתפלה יוצרת מצוקת מים חריגה בחקלאות

2 בספטמבר 2026

מועצת רשות המים אישרה פה אחד תוספת של עד 15% בהספקת מים שפירים לחקלאות במער...

31 באוגוסט 2026

כדי להגן על הצומח בישראל משרד החקלאות מבהיר: אסור להכניס לישראל סטים של ארב...

22 בספטמבר 2026

מהפרומפט ועד ניתוח נתוני המשק: משרד החקלאות מכניס את ה־AI לעבודה היומיומית ...

14 בספטמבר 2026

טיב טעם וגרנות משנות את שרשרת השיווק: מה המשמעות לחקלאים?

9 בספטמבר 2026

ביקור בענבי טלי

6 בספטמבר 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים