תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון

לראשונה בישראל – המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החקלאות, מציגים תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון. היעדים: הפחתה של 20% עד שנת 2035 ו־50% עד שנת 2050.

 התוכנית מציבה יעדים השואפים להשיג צמצום של עד 20% באובדן ובזבוז מזון בשנת 2035, ועד-50% בשנת 2050, ונותנת מענה מערכתי לאחד מהכשלים המרכזיים במערכת המזון בישראל. התוכנית כוללת חמישה מהלכים מרכזיים: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינויי התנהגות, הרחבת הצלת מזון וסנכרון ותיאום – לצד השקעה בחדשנות והקמת תשתית לאומית למדידה ודיווח.

התוכנית הלאומית המלאה לצמצום אובדן ובזבוז מזון תפורסם ביום ראשון 14 בספטמבר 2025 בבית מצילות המזון בירושלים במעמד השרה להגנת הסביבה.

פרסום

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "מהפכת הפסולת של ישראל נמשכת. מונעים יצירת את הפסולת כבר במקור. לראשונה בישראל המשרד להגנת סביבה יחד עם שותפים ומומחים מציע תוכנית מקיפה שתצמצם את היווצרות פסולת המזון. יישום התוכנית יחייב שיתוף פעולה ממשלתי רוחבי ואנחנו מאמינים כי נוכל לרתום את כל השותפים הרלוונטיים להתמודד עם בזבוז המזון הפוגע בחברה, בסביבה ובכלכלה."

מניעה וצמצום של אובדן ובזבוז מזון הם מהאתגרים המשמעותיים ביותר במערכת המזון הגלובלית והישראלית כאחד. על פי דוח אובדן מזון של לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, הכמות הכוללת של המזון האבוד בישראל בשנת 2022 נאמדה בכ-2.6 מיליון טונות, המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון המקומי. עוד עלה מהדוח, כי העלויות הישירות של אובדן ובזבוז מזון בישראל נאמדו בכ-23.1 מיליארד שקלים בשנה, והעלות הסביבתית מוערכת בכ-4 מיליארד שקלים. עיקר הבזבוז מתרחש אצל הצרכנים – כ־38% מכלל המזון שאובד, ואחריו בחקלאות שאחראית לכ-24% מהאובדן.

התוכנית לצמצום אובדן ובזבוז מזון מהווה הרחבה של פעילות צוות משולב של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון שפעל במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון. התוכנית מציבה יעדים השואפים להשיג צמצום של עד 20% באובדן ובזבוז מזון בשנת 2035, ועד-50% בשנת 2050.

גיבוש התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון לווה על ידי ועדה בין משרדית בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון. התהליך כלל כתיבת סקירת ספרות וניתוח איכותני של תוכניות מהעולם לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בד בבד, עם תהליך היוועצות רחב בשיתוף של כ־130 בעלי עניין ומומחים.

תהליך העבודה כלל מיפוי חסמים לאורך שרשרת הערך של המזון וזיהוי מענים רלוונטים שסוכמו לחמישה מהלכים מרכזיים:

• הנגשת מידע
• רגולציית פסולת
• שינוי התנהגות
• הרחבת הצלת מזון
• סנכרון ותיאום

המהלכים מתמקדים בחלקם במניעה ובהפחתה במקור של היווצרות עודפים, ובחלקם בהצלת מזון. בסך הכול מופו 16 ערוצי פעולה שונים תחת כל המהלכים ושני ערוצי פעולה רוחביים – הקמת תשתית ידע ומדידה לאומית והשקעה בחדשנות לצמצום אובדן ובזבוז מזון לאורך שרשרת המזון.

בין ערוצי הפעולה עליהם ממליצה התוכנית: הקמת תשתית לאומית מקיפה מוסדרת ודיגיטלית לאיסוף, מדידה ודיווח של נתונים על אובדן ובזבוז מזון בישראל, אשר יהוו בסיס למדידת ההתקדמות אל עבר היעדים; הקמת מסד נתונים חקלאי אינטראקטיבי שיספק תמונת מצב עדכנית ותחזית של היצע צפוי אל מול הביקוש; אפליקציה שתאפשר לחקלאים לדווח בזמן אמת על התהוות עודפי תוצרת; הקמת זירת מסחר מקוון ייעודית שתאפשר לחקלאים להציע תוצרת עודפת למכירה ישירה לתעשיית המזון; הקמה של מערכים אזוריים למניעת אובדן ובזבוז מזון ולהצלת מזון והסברה לציבור ולאנשי המקצוע.

פרסום

ההשקעה הנדרשת ביישום כל המהלכים וערוצי הפעולה, המוצגים בתוכנית המלאה, נאמדת בכ־220 מיליון שקלים לחמש שנים, לצורך השגת יעדי התוכנית בהתאם לתרחיש מתון או בעלות של 400 מיליון שקלים לחמש שנים, לצורך השגת יעדי התוכנית בתרחיש מתקדם.