מנתוני קנט-הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות- עולה: היקף נזקי מזג האוויר לחקלאות ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-30 מיליון ש"ח – זינוק של כ- 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: ההשלכות של שינויי האקלים באות לידי ביטוי, שוב, בתכיפות של אירועי קיצון ובחוסר היכולת של החקלאי להתמודד עם תופעות אלה
אחת האמירות הידועות של הכדורגלן אלון מזרחי הייתה: "אין לי מה להוכיח לאף אחד והוכחתי את זה היום על המגרש…". נראה שבכל הקשור להתחממות הגלובלית ושינויי האקלים המצב דומה. כבר לא צריך להוכיח את התופעה, אבל הרבעון השלישי של השנה הוכיח אותה שוב. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי היקף הנזקים לחקלאות כתוצאה מפגעי מזג האוויר הסתכם ברבעון השלישי של השנה (יולי-ספטמבר 2020) בכ-30 מיליון ש"ח. זינוק של כ-30% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אז הסתכמו הנזקים בכ-23 מיליון ש"ח. מסיכון הרבעון עולה שוב כי ההשלכות של ההתחממות הגלובלית היא בעיקר בתכיפותם של מקרי קיצון עוצמתיים במיוחד.
פרסום
מהנתונים עולה כי תקופת הקיץ עברה ללא אירועים מיוחדים, אולם שבוע אחד שהתחיל בסוף אוגוסט ונגמר בתחילת ספטמבר הכיל בתוכו שני גלי חום רצופים ומשמעותיים. בין ה-29 ל-31 באוגוסט שררו , בעיקר בפנים הארץ, טמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי ובאזורים מסוימים נמדדו למעלה מ- 45 מעלות. גל החום גרם לשורה של נזקים בענפי החקלאות השונים ובכללם בענף הלול, נזק בגידולי הפירות שבחלקם נצרבו מהשמש החזקה וחלקם פשוט התבשלו על העצים. כמו כן באותם ימים נרשמו נזקים משמעותיים לגידולי גפן היין.
בהמשך, בין ה- 3-5 בספטמבר שרר גל חום קיצוני נוסף, בעיקר בהרים ובפנים הארץ. באילת, לדוגמא, נמדדו באותה עת קרוב ל-49 מעלות ובצפון הארץ (כפר בלום) נמדדו 47 מעלות. בירושלים נשבר שיא שהחזיק 118 שנה. ערכי החום ועקת החום המתמשכים שגורמים להפחתה בתוצרת החקלאית הגיעו ל 110-100% מהאחוז הרב שנתי. האירוע גרר מאות הודעות נזק של חקלאים על פגיעה בגידולי הפירות, הירקות, הגפנים והלולים. גם בהמשך בחודש ספטמבר היה חם מהממוצע במידה ניכרת ובאזורים רבים בארץ היה זה חודש ספטמבר החם ביותר מתחילת המדידות. ספטמבר שבר שיאים לא רק בממוצע החודשי – נשברו בו שיאים הן בערכי הטמפרטורה שנמדדו בו והן במשך הזמן של אותם גלי חום.
מבחינת חלוקה גיאוגרפית, ברבעון האחרון התקבלו בקנט למעלה מ-2,200 דיווחים על נזקים ממגדלים בצפון הארץ. מרבית הנזקים נגרמו לגידולי הפירות, זיתי השמן, הלולים והירקות. למעלה מ-870 דיווחי נזק התקבלו ברבעון השלישי של השנה ממגדלים במרכז הארץ כאשר הנזקים המרכזיים היו לגידולי הירקות, מדגה ואבוקדו. ממגדלים בדרום הארץ התקבלו למעלה מ-500 דיווחים על נזקים לגידולים, בעיקר לירקות, לפירות ולפלחה.
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט:"שוב אנו עדים לכך שההשלכות המרכזיות של ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הן בהתגברות התכיפות של מקרי הקיצון. אם בעבר היינו עדים לגל חום קיצוני אחת למספר שנים, בשנים האחרונות אנו עדים לתכיפות המקרים ורק ברבעון האחרון היינו עדים לשני גלים קיצוניים שכאלה ולשבירת שיאי טמפרטורות. לתופעות דומות היינו עדים בחורף האחרון כאשר ההשלכות היו הצפות, שיטפונות וסערות שגרמו בתקופה קצרה לנזקים עצומים, נזקים שלחקלאי אין יכולת להתמודד עמם. נזקי הרבעון האחרון מעלים שוב את החשיבות שבתמיכת המדינה בביטוח נזקי הטבע ובהקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי"
פרסום
תורג'מן מעריך כי להמשך תופעת ההתחממות הגלובלית יהיו השלכות ארוכות טווח על החקלאות הישראלית ובכלל זה שינוי בסוגי הגידולים, אזורי הגידול והתמודדות עם מחלות ומזיקים. "אם המדינה רוצה להבטיח את המשך האספקה הטריה והסדירה של תוצרת חקלאית, כחול-לבן, ומניעת תנודתיות בהיקפי התוצרת שיובילו לקפיצות משמעותיות במחירים, עליה להיערך בהתאם ובכלל זה לכלל ההיבטים הקשורים בחקלאות" אומר תורג'מן.
