מקורו של עץ הפיסטוק, הנקרא גם אלת הבטנה או אלה אמתית, במערב אסיה: באיראן, תורכיה וסוריה, אולם בעשורים האחרונים מובילה קליפורניה את מרבית הגידול והסחר העולמי של הפיסטוק.
יצרניות פיסטוק גדולות נוספות אירן, טורקיה, סוריה ומדינות נוספות במזרח התיכון. היבוא של פיסטוק אמריקאי לישראל עומד על 3000 טון בשנה ובנוסף לכך כ- 1000 טון מיובאים מטורקיה כשחלקו פיסטוק אירני. סה"כ מייבאת ישראל 4000 טון, הישראלים צורכים פיסטוק במידה גבוהה ביחס לעולם, הם ממוקמים במקום שלישי בעולם עם צריכה של 600 גרם בממוצע לנפש.
"מעבר לטעמו הערב, הפיסטוק מכיל עושר תזונתי מרוכז. הוא עשיר במינרלים כמו אשלגן ואבץ, ובויטמינים מקבוצת B בעיקר תיאמין וריבופלבין" אומרת ד"ר סיגל טפר, תזונאית
פרסום
קלינית מהמכללה האקדמית תל-חי "הוא מהווה מקור לחלבון ולשומנים המומלצים לצריכה – חומצות שומן חד בלתי רוויות (כמו אלו שיש בשמן זית) ורב בלתי רוויות ביחסים שווים. נהוג לחשוב עליו כ"משמין" בגלל
ששייך למשפחת האגוזים, ואכן, 45 גר' מתוך 100 גר' יהיו שומן, אך אלו שומנים שאינם מזיקים ואף מומלצים במסגרת תזונה נבונה וצריכה מתונה".
לומי כפיר ממו"פ צפון אומר: "אחד האתגרים הגדולים בגידול הפיסטוק הוא נושא ההפריה, משום שהפיסטוק הוא חד-מיני דו-ביתי, כלומר הזכר והנקבה הינם שני עצים נפרדים והפרייה נעשית באמצעות הרוח ולא על ידי מאביקים. לכן לסדר נטיעת העצים יש חשיבות רבה, יש להקפיד על נטיעת עצי זכר, בנוסף לעצי הנקבה וכן להקפיד שהזנים יהיו בעלי התאמה בפריחתם כדי להשיג הפריה טובה".
פרסום
