בעתירת אדמתי, שהוגשה באמצעות עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי נטען בין היתר: רשות מקרקעי ישראל פועלת בכל כוחה, תוך שימוש לרעה בכוחה השלטוני המנהלי והמונופוליסטי, למנוע מחוכרים וותיקים של קרקע חקלאית את זכותם הלגיטימית לנהל הליך משפטי מול רמ"י בגין זכויות היסטוריות על הקרקע. למהלכים אלו אין שמות יפים. רמ"י פועלת בכוחניות ושוללת מיישובים שלמים את התנאים השווים והשוויוניים לכל, במטרה לגדוע הליכים משפטיים ולמנוע הגשת תביעות המתנהלות כנגדה בגין טענות לגיטימיות של חקלאים ביישובים
עמותת 'אדמתי' עתרה הבוקר (19.06.18) לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבקשה לקבל צו על תנאי המורה על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לנמק מדוע אינה מבטלת החלטה שלה (מיום 9.2.2017), לפיה רמ"י לא תחיל 'החלטות מיטיבות' בכל יישוב בו הוגשה תביעה ל'זכויות היסטוריות' או ל"תנאים מטיבים'. על ההחלטה חתומה עו"ד מיכל קראוס, יועצת משפטית באגף חוזים לדורות ברמ"י. זאת לאחר שניסיונות חוזרים ונשנים של הנהלת העמותה להיפגש עם מנהלי רשות מקרקעי ישראל נדחו.
לצד אדמתי עותר נגד רמ"י גם החבר גיל ורדי, החוכר נחלה במושב צופית ליד כפר סבא. בקשתו של ורדי למימוש זכויות על פי החלטה 1464 נדחתה לנוכח קיומה של תביעה לזכויות היסטוריות של האגודה בה הוא חבר.
פרסום
בבית המשפט העליון מתבררת עתירה דומה נוספת, שהגיש קיבוץ בית אלפא, במסגרת בג"צ 1455/18.
עתירת אדמתי, שהוגשה באמצעות עו"ד קמינצקי, מתבקש בית המשפט להפוך את הצו על תנאי למוחלט ולחייב את רמ"י בהוצאות, לנוכח התנהלות פסולה במישור המינהלי-חוקתי, ואף במישור המשפט הפרטי.
נטען בעתירה כי "רשות מקרקעי ישראל, , פועלת בכל כוחה, תוך שימוש לרעה בכוחה השלטוני המנהלי והמונופוליסטי ובהיותה מנהלת המקרקעין, למנוע מחוכרים וותיקים של קרקע חקלאית את זכותם הלגיטימית לנהל הליך משפטי מול רמ"י בגין זכויות היסטוריות על הקרקע."
"למהלכי רמ"י", נטען בעתירה, "אין שמות יפים ואין תארים מחוכמים". רמ"י פועלת בכוחניות ושוללת מיישובים שלמים את התנאים השווים והשוויוניים לכל, במטרה לגדוע הליכים משפטיים ולמנוע הגשת תביעות המתנהלות כנגדה בגין טענות לגיטימיות של חקלאים ביישובים.
בעתירתה קובעת אדמתי, כי מדובר באפליה חסרת תקדים, תוך שימוש לרעה בכוח עצום המוקנה לרמ"י ותוך ביצוע מדיניות שמשמעותה אחת: מניעת זכות הגישה ו/או הפניה של אזרחי מדינה לערכאות, תוך מעשים בלתי מתקבלים על הדעת ואשר חורגים מכל מתחם של סבירות ומידתיות.
העתירה של אדמתי הוגשה על רקע אפליית חברים ביישובי אדמתי, שהיישובים שלהם הגישו תביעות נגד רמ"י בגין זכויות היסטוריות. תביעות אלו מבוססות על טיעונים קנייניים ולפיהם על פי הסכמי החכירה המקוריים של מי מבין היישובים ובהתחשב בעובדה שחברי היישובים מימנו את רכישת הקרקע (כולה או חלקה), ביצעו השקעות שונות בקרקע ושמרו עליה, הם זכאים שיוחל עליהם דין ספציפי ביחסים שביניהם לבין המשיבה. האפשרות להגשת הליכים פרטניים הוכרה מפורשות במסגרת בג"צ 244/00 קיבוץ שדה נחום נ' מינהל מקרקעי ישראל, הידוע בכינויו כבג"צ הקשת המזרחית
במוקד העתירה מפורטת החלטת רמ"י, לפיה בכל מקרה בה קיימת תביעה לזכויות היסטוריות, תסרב רמ"י לטפל בפניות למימוש זכויות החוכרים על פי החלטות המינהל. "מדובר בהנחיה גורפת, האוסרת על הפעלת שיקול דעת מינהלי מכל סוג שהוא או התייחסות לפרטי הבקשה."
פרסום
מהנהלת אדמתי נמסר: ההחלטה על הגשת העתירה התקבלה לנוכח פניות רבות מספור, מיישובים וממתיישבים, שמדיניות רמ"י מונעת מהם לממש זכויות קיימות וזכויות שנקבעו בהחלטות מינהליות פומביות, מחייבות ושוויוניות. בנוסף לכך, הגיעו אל אדמתי תלונות על לחצים שמפעילים פקידי רמ"י על חקלאים ועל אגודות להסיר את שמותיהם מתביעות המתנהלות בבתי המשפט, וזאת כתנאי לכך שהמקרים הפרטניים שלהם יטופלו, ו/או יינתן להם שירות כבעבר.
אחת הדוגמאות הקשות והמטרידות ביותר בנוגע להתנהלותה חסרת תום הלב של רמ"י נוגעת לכך שרמ"י חותרת באופן שיטתי תחת האפשרות לבצע "בירור הוגן" של התביעות בגין הזכויות ההיסטוריות, תוך ענישה קולקטיבית קשה וחמורה. במסגרת הליכים משפטיים עמדה רמ"י על כך, שאל כל עתירה של אגודה שיתופית יצורפו כל חברי האגודה. החל מהרגע בו החלה רמ"י ליישם את מדיניות הענישה הקולקטיבית, ביקשו חלק מחברי האגודה שלא לנהל את התביעה, על מנת לזכות "כאן ועכשיו" ב"הטבות".
בית המשפט העליון מתבקש להתייחס למדיניות רמ"י לפיה גם במקרים בהן האגודה משכה את תביעתה ונותרו רק מספר חברים תובעים, מונעת רמ"י מכל חברי האגודה את התנאים "המטיבים" וזאת גם כנגד חברים שאינם כלולים בהליך.
בעתירה מפורט מקרה אופייני להתנהלות רשות מקרקעי ישראל. מושב צור משה נתקל "במענה" לתביעה שהגיש, לענישה קולקטיבית ולסירוב קולקטיבי מצד רשות מקרקעי ישראל לטפל בכל ענייניו של המושב. בשורת החלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו על ידי כב' השופט זפט, נפסלה מדיניות ענישה זו של רמ"י.
