בסוף שנת 2017 היו בישראל כ-166 אלף עובדים מחו"ל,
כ-100 אלף מהם נכנסו לישראל באשרת עבודה, וכ-67 אלף – באשרת תייר
At the End of 2017, there were about 100,000 Foreign Workers who entered with Work Permits, and about 67,000 who entered as Tourists in Israel
- בסוף שנת 2017 היו בישראל כ-166 אלף עובדים מחו"ל ועוד כ-37 אלף מסתננים, לעומת 169 אלף עובדים מחו"ל ו-40 אלף מסתננים בשנת 2016.[1]
- בשנת 2017 נכנסו לישראל 57.3 אלף עובדים מחו"ל (אזרחים זרים) באשרת עבודה. זוהי עלייה לעומת שנת 2016 (שבה נכנסו 52.6 אלף עובדים מחו"ל).
- כ-93% מהנכנסים יוצאים מהארץ תוך חמש שנים.
- בשנת 2017 יצאו מישראל 50.4 אלף עובדים מחו"ל שנכנסו באשרת עבודה, לעומת 46.1 אלף בשנת 2016.
כ-61% מהנכנסים בשנת 2017 הגיעו ממדינות אסיה וכ-35% ממדינות אירופה.
- בסוף שנת 2017 היו בישראל כ-37 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה (71%) ומסודאן (21%).
עובדים מחו"ל בעלי אשרת עבודה בישראל בשנת 2017
על סמך נתוני ביקורת הגבולות, בשנת 2017 נכנסו לישראל 57.3 אלף אזרחים זרים מחו"ל באשרת עבודה,[2] לעומת 52.6 אלף בשנת 2016.
בעלי אשרת עבודה שנכנסו לישראל במהלך שנת 2017 הגיעו מכ-100 מדינות (לוח א להלן, מציג את המדינות העיקריות). 61% מהנכנסים הגיעו ממדינות אסיה וכ-35% ממדינות אירופה.
ארצות האזרחות העיקריות של העובדים הנכנסים בשנת 2017 היו: ברית המועצות (לשעבר) (25%), הפיליפינים (14%), תאילנד (13%), הודו (10%), סין (6%) וסרי לנקה (5%).
בשנת 2017 יצאו את הארץ 50.4 אלף אזרחים זרים שנכנסו באשרת עבודה. 60% מהיוצאים היו אזרחים זרים שהגיעו ממדינות אסיה. 36% – מארצות אירופה, בעיקר ממדינות בריה"מ (לשעבר) (24%) ו-4% בלבד – מיבשת אמריקה. מדינות האזרחות העיקריות של מרבית היוצאים היו הפיליפינים (12%), הודו (12%) ותאילנד (11%).
לוח א – נכנסים בעלי אשרת עבודה מהמדינות המובילות במספר הנכנסים לפי שנת כניסה וארץ אזרחות בשנים 2017-2007
אלפים, אא"כ צוין אחרת
2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2017 | |
מדינה | אלפים | אחוז הגברים | ||||||||||
סך הכל | 36.5 | 30.3 | 26.6 | 32.3 | 32.7 | 29.6 | 35.6 | 38.2 | 42.6 | 52.6 | 57.3 | 56 |
אסיה – סך הכל* | 27.6 | 21.4 | 19.1 | 24.0 | 24.4 | 20.0 | 25.4 | 26.8 | 28.5 | 34.0 | 35.0 | 55 |
תאילנד | 10.6 | 5.8 | 5.6 | 7.6 | 9.8 | 3.8 | 8.2 | 7.4 | 6.8 | 8.6 | 7.4 | 96 |
הפיליפינים | 6.6 | 5.5 | 5.1 | 5.8 | 5.4 | 5.0 | 4.9 | 5.7 | 6.7 | 7.1 | 8.0 | 15 |
הודו | 2.1 | 2.7 | 2.1 | 3.1 | 3.0 | 3.4 | 4.3 | 5.0 | 5.5 | 5.6 | 6.0 | 33 |
סין | 3.8 | 2.3 | 1.1 | 1.6 | 1.3 | 1.9 | 2.0 | 2.4 | 2.6 | 2.8 | 3.5 | 98 |
סרי לנקה | 2.1 | 1.8 | 2.1 | 2.4 | 2.3 | 2.3 | 2.6 | 2.6 | 39 | |||
נפאל | 2.2 | 2.3 | 2.7 | 1.5 | 1.8 | 1.6 | 1.2 | 1.3 | 1.1 | 1.1 | 0.8 | 18 |
טורקייה | 0.8 | 0.9 | 1.0 | 0.8 | 0.2 | 1.3 | 1.0 | 1.2 | 1.5 | 1.5 | 1.4 | 100 |
ארצות אחרות | 1.5 | 2.0 | 1.5 | 1.4 | 1.0 | 1.1 | 1.4 | 1.5 | 2 | 4.7 | 5.3 | 52 |
אפריקה – סך הכל | 0.2 | 0.2 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.2 | 0.2 | 88 |
אירופה – סך הכל | 8.3 | 8.1 | 6.8 | 7.7 | 7.7 | 8.8 | 9.5 | 10.4 | 12.9 | 17.0 | 19.9 | 55 |
בריה"מ (לשעבר)** | 5.4 | 5.8 | 5.1 | 5.7 | 5.8 | 5.8 | 6.3 | 7.4 | 9.3 | 12.3 | 14.3 | 41 |
רומניה | 1.9 | 1.4 | 0.9 | 0.9 | 0.9 | 0.8 | 0.8 | 0.7 | 1.0 | 1.1 | 1.4 | 75 |
גרמניה | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.2 | 0.2 | 0.3 | 0.3 | 0.2 | 0.4 | 0.4 | 0.6 | 93 |
בולגריה | 0.3 | 0.2 | 0.2 | 0.1 | 0.1 | 0.9 | 0.7 | 0.6 | 0.4 | 0.5 | 0.3 | 87 |
הממלכה המאוחדת | 0.2 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.1 | 0.2 | 0.2 | 0.2 | 0.2 | 0.3 | 0.4 | 95 |
ארצות אחרות | 0.5 | 0.5 | 0.4 | 0.6 | 0.6 | 0.9 | 1.2 | 1.3 | 1.6 | 2.3 | 3.0 | 91 |
אמריקה ואוקיאניה – סה"כ | 0.4 | 0.6 | 0.5 | 0.5 | 0.6 | 0.6 | 0.6 | 0.4 | 1.0 | 1.5 | 2.1 | 80 |
ארה"ב | 0.2 | 0.3 | 0.3 | 0.3 | 0.4 | 0.3 | 0.3 | 0.4 | 0.6 | 0.8 | 1.1 | 88 |
ארצות אחרות | 0.2 | 0.3 | 0.2 | 0.2 | 0.2 | 0.2 | 0.3 | 0.4 | 0.4 | 0.6 | 1.1 | 74 |
* כולל רפובליקות אסיאניות של בריה"מ (לשעבר).
** רפובליקות אירופאיות בלבד.
אוכלוסיית העובדים מחו"ל שנכנסו לישראל באשרת עבודה[3] בשנים 2017-2003
אומדן סך העובדים מחו"ל אשר נכנסו לישראל באשרת עבודה כולל עובדים שנכנסו בשנים 2017-2003 ולא נרשמה להם יציאה עד סוף 2017. אומדן זה עמד על 99.6 אלף בסוף שנת 2017.
ארצות האזרחות העיקריות של העובדים האלה היו: תאילנד (24.8%), הפיליפינים (22.4%), בריה"מ (לשעבר) (17.8%), הודו (11.5%), סרי לנקה (5.8%) וסין (5%).
לוח ב – עובדים מחו"ל שנכנסו באשרת עבודה בשנים 2017-2003
ושעדיין לא נרשמה להם יציאה עד סוף שנת 2017, לפי ארץ אזרחות
מדינה | אלפים | אחוז הגברים |
סך הכל | 99.6 | 49 |
אסיה – סך הכל * | 77.3 | 52 |
תאילנד | 24.7 | 96 |
הפיליפינים | 22.3 | 15 |
הודו | 10.8 | 33 |
סין | 5.5 | 98 |
סרי לנקה | 5.1 | 24 |
נפאל | 3.8 | 18 |
טורקייה | 1.5 | 100 |
ארצות אחרות | 3.6 | 17 |
אפריקה – סך הכל | 0.2 | 80 |
אירופה – סך הכל | 20.7 | 36 |
בריה"מ (לשעבר) ** | 17.7 | 31 |
רומניה | 2.0 | 46 |
בולגריה | 0.5 | 65 |
גרמניה | 0.1 | 89 |
הממלכה המאוחדת | 0.1 | 89 |
ארצות אחרות | 0.3 | 74 |
אמריקה ואוקיאניה – סך הכל | 1.1 | 50 |
ארה"ב | 0.3 | 73 |
ארצות אחרות | 0.7 | 41 |
* כולל רפובליקות אסיאניות של בריה"מ (לשעבר).
** רפובליקות אירופאיות בלבד.
אחוז הגברים מתוך סך הנכנסים בשנים 2017-2003, שנכנסו באשרת עבודה ושעדיין לא נרשמה להם יציאה ב-2017, עמד על 49%. אחוז הגברים מקרב הנכנסים מטורקייה ,מסין ומתאילנד היה גבוה במיוחד (100%, 98% ו-96%, בהתאמה). רוב העובדים ממדינות אלו מועסקים בענף בנייה וחקלאות. לעומת זאת, חלקם של הגברים מסך הנכנסים מנפאל ומהפיליפינים היה נמוך באופן יחסי (18% ו-15%, בהתאמה), ורובם מועסקים בסיעוד.
לוח ג – עובדים מחו"ל שנכנסו באשרת עבודה בשנים 2017-2003
ושעדיין לא נרשמה להם יציאה בסוף 2017, לפי שנת כניסה
שנת כניסה | נשארו בסוף 2017 באלפים | מספר הנכנסים בשנה באלפים | אחוז מתוך הנכנסים באותה שנה |
סה"כ | 99.6 | ||
2003 | 1.1 | 25.1 | 4.4 |
2004 | 1.5 | 32.0 | 4.7 |
2005 | 1.2 | 29.4 | 4.1 |
2006 | 1.2 | 32.7 | 3.7 |
2007 | 1.3 | 36.5 | 3.6 |
2008 | 1.2 | 30.3 | 4.0 |
2009 | 1.0 | 26.6 | 3.8 |
2010 | 1.4 | 32.0 | 4.4 |
2011 | 1.9 | 32.7 | 5.8 |
2012 | 2.1 | 29.3 | 7.2 |
2013 | 4.0 | 35.6 | 11.2 |
2014 | 5.8 | 38.1 | 15.2 |
2015 | 10.6 | 42.6 | 24.9 |
2016 | 21.7 | 52.6 | 41.3 |
2017 | 43.6 | 57.3 | 76.1 |
מלוח ג ומתרשים 1 אפשר לראות כי האחוזים הגבוהים ביותר של אלו שלא נרשמה להם יציאה, מתוך כלל הנכנסים באותה שנה, היו בחמש שנים האחרונות. כלומר, כמעט כל הנכנסים באשרת עבודה יצאו את הארץ תוך חמש שנים. כך, בהשוואת אחוז הנכנסים שלא נרשמה להם יציאה בין השנים 2017-2012, נמצא כי האחוזים גבוהים יחסית ויורדים בהדרגה, בשנת 2012 האחוז צנח לכ-7% ובשנת 2011 ל-6%.
תרשים 1 – אחוז עובדים זרים באשרת עבודה שנשארו בארץ בסוף 2017 מתוך הנכנסים באותה שנה
אוכלוסיית העובדים מחו"ל שנכנסו לישראל כתיירים (ללא אשרת עבודה)
משנת 1995 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפיקה אומדן לעובדים מחו"ל שנכנסו לישראל כתיירים ללא אשרת עבודה, בהתבסס על מודלים שונים.[4] אומדן זה מסתמך על ההנחה כי תיירים מארצות מתפתחות (לא מפותחות) אשר נשארים בישראל מעבר לתוקף האשרה, עושים זאת למטרת עבודה.
עשר המדינות המובילות, שמהן הגיעו כ-90% מכלל העובדים מחו"ל שנכנסו כתיירים וששהו בישראל בסוף שנת 2017 מובאות בלוח ד. כ-69% מאוכלוסיית העובדים מחו"ל שנכנסו לישראל כתיירים הגיעו מבריה"מ (לשעבר)[5] ועוד 21% הגיעו מתשע מדינות נוספות.
לוח ד – עובדים זרים שנכנסו לישראל כתיירים לפי מדינות מובילות, סוף שנת 2017
מדינה | אלפים | אחוזים |
סה"כ | 66.7 | 100 |
מזה: | ||
בריה"מ (לשעבר)* | 46.2 | 69.3 |
רומניה | 4.5 | 6.8 |
מקסיקו | 2.2 | 3.3 |
מצרים | 1.6 | 2.4 |
ונצואלה | 1.2 | 1.9 |
פרו | 1.1 | 1.7 |
קולומביה | 0.9 | 1.3 |
נפאל | 0.9 | 1.3 |
הונגריה | 0.7 | 1.1 |
צ'כוסלובקיה** | 0.7 | 1.0 |
* כולל רפובליקות אסיאניות של בריה"מ (לשעבר).
** בגבולות שלפני הפירוק.
בשנים 2001-1995 מספר העובדים מחו"ל שנכנסו לישראל כתיירים עלה בהתמדה. בסוף שנת 2001 הגיע מספרם לשיא של 139 אלף. בשנת 2017 מספר התיירים שנשארו בארץ מעבר לתוקף האשרה הגיע לכ-67 אלף.
תרשים 2 – אוכלוסיית העובדים מחו"ל שנכנסו לישראל כתיירים (ללא אשרת עבודה)
מסתננים
על פי נתונים בקובצי המסתננים שמתקבלים מרשות האוכלוסין וההגירה כניסתם של מסתננים חדשים כמעט שפסקה. בשנת 2017 לא נכנס לישראל אף מסתנן, וכ-3.3 אלף עזבו. בסוף שנת 2017 נשארו בישראל כ-37.3 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה (71%) ומסודאן (21%).
לוח ה – מסתננים ששהו בישראל בסוף שנת 2017, לפי גיל ומין
גיל | סה"כ | זכרים | נקבות |
אלפים | |||
סה"כ | 37.3 | 30.8 | 6.4 |
אחוזים | |||
14-0 | 1.5 | 0.8 | 4.5 |
24-15 | 3.3 | 3.1 | 4.4 |
34-25 | 62.3 | 60.7 | 70.7 |
44-35 | 24.7 | 26.5 | 15.9 |
54-45 | 6.1 | 6.7 | 3.1 |
64-55 | 1.6 | 1.7 | 1.1 |
74-65 | 0.4 | 0.4 | 0.2 |
+75 | 0.2 | 0.2 | 0.1 |
תרשים 3 – מסתננים נכנסים ויוצאים בשנים 2017-2003
תרשים 4 – מסתננים ששהו בישראל בשנים 2017-2011
[1] מסתננים הם זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים שלא כחוק ואותרו בגבול (עם כניסתם( או בתוך תחומי מדינת ישראל )לאחר זמן(.
[2] כולל זרים שנרשמו כבעלי אשרת עבודה בגבול וכן זרים שקיבלו אשרת עבודה זמן קצר לאחר הגעתם לישראל, בלשכות המחוזיות של רשות האוכלוסין.
[4] האומדן לאוכלוסיית עובדים מחו"ל שנכנסו לישראל כתיירים עשוי להיות אומדן יתר, עקב טעויות רישום בגבול או שינוי מעמד בזמן שהייתם של עובדים אלה בישראל.
[5] חלק מן התיירים שהגיעו מבריה"מ (לשעבר) קיבלו או נמצאים בתהליך קבלת מעמד של עולה לפי חוק השבות או חוק הכניסה. לכן מספר זה מהווה גבול עליון לאומדן של עובדים מחו"ל שנכנסו לארץ מבריה"מ (לשעבר).