קנט: ירידה של כ- 60% בהיקף גידולי הכותנה בישראל בשנים האחרונות
דודי גינזבורג, מנכ"ל קנט: מגדלי הכותנה נאלצים להתמודד עם שחיקה גדולה ברווחיות, בעיקר כתוצאה מתיסוף בשער השקל, ובאלטרנטיבות של גידולים רווחיים יותר
אחת מחוויות הילדות של מרביתנו היא ענף הכותנה אותו היינו מביאים לגן או לבית הספר לאחר טיול של סוף שבוע בצפון או בדרום. מתברר כי מדובר בחוויה הולכת ונעלמת. מי שיסע היום ברחבי המדינה יתקשה למצוא את שדות הכותנה שפריחתם מתחילה בימים אלה. מבדיקה שנערכהבקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנים האחרונות חלה ירידה דרסטית בהיקף שטחי גידול הכותנה בישראל. מהנתונים שנאספו לרגל תחילת ביטוחי הכותנה לשנת 2010, עולה כי בחמש השנים האחרונות חלה ירידה של כ-62% בשטחי הגידול של הכותנה בארץ מהיקף של כ-104,000 דונם בשנת 2005 להיקף של כ-39,000 דונם בשנה האחרונה.
פרסום
מהנתונים עולה כי את הירידה החדה ביותר בהיקף גידולי הכותנה רשם איזור הכרמל. באזור זה נרשמה ירידה של 94% מהיקף של כ-6,600 דונם בשנת 2005 להיקף של כ-400 דונם בלבד בשנה האחרונה. גם בעמק בית שאן ובעמק יזרעאל נרשמה ירידה חדה של כ- 80% מהיקף גידולים על שטח של כ-28,500 דונם בשנת 2005 להיקף של כ-5,700 דונם בלבד. בגליל חלה ירידה של 70% מהיקף גידולים של כ-26,000 דונם בשנת 2005 להיקף של כ-8,000 דונם. בנגב חלה ירידה של 42% מהיקף של כ-16,500 דונם בשנת 2005 להיקף של כ-9,700 דונם.
מנתוני קנט עולה עוד כי לא רק בהיקף הגידולים נרשמה ירידה חדה אל גם במספר המשקים החקלאיים המגדלים כותנה ומספרם כיום עומד על 51 משקים, לעומת 110 לפני 5 שנים.
לדברי דודי גינזבורג, מנכ"ל קנט, הסיבה לירידה בהיקף גידול הכותנה בארץ אינו נובע מהמחסור במים היות והחקלאים השכילו לעבור בזמן להשקיית הכותנה במים מושבים ולא במים שפירים. לדבריו, הסיבה לירידה בהיקפי הגידול נעוצה, בעיקר, בשחיקה גדולה ברווחיות שנובעת בעיקרה מתיסוף בשער השקל ובתחרות של גידולים חקלאיים אחרים כמו חימצה וגרעיני אבטיח רווחיים יותר. "מעבר לתחרות מול המדינות השונות" אומר גינזבורג, "הכותנה ככלל סובלת גם מתחרות עזה מול הבדים הסינטטיים ולירידה בביקושים העולמיים".
מבחינת נזקי הטבע בענף הכותנה, בקנט אומרים כי מרבית הנזקים שנגרמו בשנים האחרונות הם נזקי איכות הנובעים מגשמים שירדו בתקופת הקטיף והביאו לירידה באיכות הסיבים ועקב כך לפגיעה בתמורה לחקלאי לכל ק"ג סיבים שנקטף. בסה"כ שילמה החברה לחקלאים כ-8 מליון ₪ עבור נזקי הטבע שנגרמו לענף ב-5 השנים האחרונות.
