העולם מתקדם בקצב מהיר לחיבור כמעט כל אביזר לענן באינטרנט .
יש מחקרים המעריכים כי בכל בית אב יהיו כ50 נקודות מדידה שימדדו באופן אוטומטי פרמטרים שונים ויבצעו התראות ופעולות אוטומטיות (נגמר החלב?) ובישומי חוץ (עיר חכמה, חקלאות) לכן מדובר על היקפים עצומים .
בתקשורת הביתית אנחנו משתמשים בד"כ בתקשורתznhbv wifi אולם מה קורה בחוץ ?
פרסום
בחלק מיישומי החוץ יש צורך בהעברת מידע ״כבד״ באופן מהיר כמו צילומים ,סרטונים וכד'.. ולצורך כך נפרסים בעולם תשתיות סלולר בדור 5
אבל מרבית מכשירי המדידה בשדה (אקלים, קרקע, מים) אינם זקוקים נפח תעבורה גדול ולמעשה מתבזבזים משאבים באנרגיה מיותרת ,במכשירים לטווח קצר מידי ובהתאם לכך העלויות הגבוהות .
העתיד במדידות שדה הוא בתקשורת פס-צר כיוון שנתונים אינם תמונות או סרטים ומעט מאד מידע Kb מועבר בכל מדידה .
בעולם קיימים כיום שני כיוונים לתקשורת נתונים בפס צר
1.תקשורות אלחוטית (לא סלולרית) בפס צר
היתרון בשיטה זו היא צריכת אנרגיה נמוכה מאד וטווחי שידור גדולים (עד 20 קמ) .
יש כיום שני פרוטוקולים מובילים :
א Lora.
ב Sigfox
בשיטה זו מועברים פקטים מאד קטנים למרחקים ארוכים ובצריכת אנרגיה נמוכה על תשתית אלחוטית נפרדת
(יש הגבלות על כמות ותדירות המידע המועבר (
באירופה יש כבר מדינות (הולנד, צרפת) המרושתות באנטנות Lora ומאפשרות לכל מכשיר צרכן להשתמש בתשתית זו להעברת נתוני מדידה .
גם במקומות שאין רשת אנטנות מרכזית ניתן להציג הרבה מאד מכשירי מדידה שמשדרים לרכזת Lora מקומית uיא מעבירה את כל הנתונים לענן בתקשורת סלולרית
- תקשורת פס-צר סלולרית
גם חברות הסלולר בעולם הבינו שיש להפריד בין התקשורת רחבת הפס בה משתמשים להעברת תכנים כבדים כמו תמונות, וידיאו. לבין נתוני מדידה במספרים ולשם כך פותח תקן פס צר. NB-IOT
תקן זה פועל על אנטנות הסלולר הקיימות ומאפשר למכשירים מותאמים לנצל את יתרונות הפס הצר מבחינת מרחקי שידור וצריכת האנרגיה נמוכה
פרסום
המצב ישראל
מדינת ישראל מסובכת היסטורית בעניין תדרי השידור האלחוטי ואפילו תקשורת ב LORA אושרה עד היום בישראל רק לניסיונות.
לעומת זאת תקשורת סלולרית בפס צר מתקדמת מהר ויש כבר לפיות 2 ספקי סלולר מרכזיים שמאפשרים חיבור מכשירי NB-IOT בעלויות נמוכות
בתמונה:
דגמי תחנות מדידה בפס צר
רשת נתונים בפס-צר של מדי גשם בציריך-שוויץ
