לאור תחושות של שחיקה במעמד החקלאות בשנים האחרונות, שר החקלאות אלון שוסטר וח"כ יעל רון בן משה מבקשים לעגנה כערך יסוד לאומי.
בתום מערכת בחירות סוערת, במהלכה פעלה מפלגת כחול לבן באופן משמעותי במרחב החקלאי וההתיישבותי, בחרו חה"כ יעל רון בן משה ושר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתעגן את מעמד החקלאות כערך יסוד לאומי ייחודי, במטרה לפתח, לעודד ולבסס את ענפי החקלאות בישראל.
מטרות החוק שהוגש היום (ג'), הן הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית ככלי לחיזוק ביטחון המזון של תושבי ישראל, ביסוס וקידום ההתיישבות והמרחב, פיתוח מחקר חקלאי וחדשנות חקלאית, העצמת הערך הכלכלי שמייצרת החקלאות למשק והגנה על ערכי נוף תרבות מורשת וסביבה.
פרסום
על פי נוסח הצעת החוק שהגישו השר שוסטר וח"כ רון בן-משה, תגובש תכנית לאומית רב-שנתית בה יוגדרו יעדים לאומיים למספר תחומי ליבה בענף החקלאות: הגדלת כושר הייצור החקלאי לשוק המקומי והייצוא; הגדלת המגוון בייצור החקלאי מן החי ומן הצומח; קידום המחקר, הפיתוח והחדשנות בחקלאות; פיתוח המרחב הכפרי בזיקה לפיתוח החקלאות וההתיישבות החקלאית; קידום החינוך החקלאי והתעסוקה החקלאית; שימור משאבי הטבע והסביבה המשמשים לחקלאות לטובת הדורות הבאים.
החוק מפרט את חשיבותה של החקלאות הישראלית לא רק בתחום ביטחון המזון, אלא גם לתחומי הסביבה, הפנאי והתיירות. כותבי החוק מסבירים כי מערך השטחים החקלאיים מספק אתנחתא לתושבי הערים והישובים הכפריים, כמו גם מקום בילוי לפעילויות ספורט, טיול ונופש. נגישותם הקרובה למרכזי האוכלוסייה הצפופים הופכים אתרים אלו למבוקשים ביותר. פינות טבע, אתרי מורשת ומוקדי עניין שנמצאים בינות לנוף החקלאי הופכים אבן שואבת לפעילות חקר, לימוד וטיול של מערכות החינוך, תנועות הנוער, קבוצות מטיילים ומשפחות. עוד מפורט בדברי ההסבר לחוק גם תרומת השטחים החקלאיים להתפתחות ענפי הספורט בשטחים פתוחים: ריצה, הליכה, רכיבת אופניים ורכיבת סוסים. שימושים אלה בשטחים החקלאיים יוצרים דרישה למסלולים רציפים וארוכים בשטחים פתוחים, ובשנים האחרונות אכן תוכננו ובוצעו שבילי אופנים רבים המעידים על הביקושים הגדלים.
חוק יסוד החקלאות הונח גם בעבר על שולחן הכנסת בנוסחים שונים, אך מעולם לא קודם באופן משמעותי ולא הגיע לידי כניסה לספר החוקים של מדינת ישראל, על אף הקונצנזוס המשמעותי השורר בכנסת ישראל בנוגע לחשיבותה של החקלאות הישראלית.
מגישי הצעת החוק טוענים כי לאור תרומותיה המגוונות והמרובות של החקלאות הישראלית, ונוכח השחיקה במעמדה בשנים האחרונות, מן הראוי לעגנה כערך יסוד לאומי.
