מצב החקלאות בערבה בפרט ובכל הארץ קשה ביותר. אז מה עושים?
ענף החקלאות בישראל נמצא כבר עשרות במצב של אי-יציבות ואי-ודאות. תנודות חדות למעלה ולמטה וחוזר חלילה פוגעות במאמצים לשכנע את הדור הצעיר להתמקצע בעבודת האדמה. והבעיה חריפה יותר – עוד לפני שכנוע הדור הבא לעסוק בחקלאות, עלינו לשכנע את החקלאים הקיימים לא להרים ידיים ולא לוותר על החלום הציוני של עבודת האדמה ושמירה על גבולות המדינה.
פטור ממכס על יבוא מוצרי מזון, משברים בעולם המרסקים את היצוא החקלאי, חקיקות ויוזמות של חברי כנסת הפוגעות בחקלאות – כל אלה ועוד פוגעים בביטחון הכלכלי ובחיזוק ייצור המזון בישראל.
החוקים החדשים פוגעים ביכולת החקלאים בכלל ענפי החקלאות לשרוד ולסמן "וי" על חודש נוסף ללא גירעון גדול. זה שנים שהחקלאות כבר אינה עסק רווחי, אלא מקצוע של אנשים אידיאולוגים ברמ"ח אבריהם.
פרסום
המשבר הגדול האחרון בחקלאות הגיע בעקבות הפגיעה ביצוא פלפלים לרוסיה ולאירופה. החקלאות בערבה מתבססת שנים רבות על יצוא פלפלים, וכשהעבודה החקלאית נפגעת כל-כך קשה, עתיד החקלאים נפגע.
בנוסף, בשנת 2015 הפגיעה הגיעה גם מכיוונים נוספים, היות שמחיר עבודות הקטיף, אריזה ושיווק עלה על מחירם ברשתות השיווק, לחקלאי לא השתלם כלכלית לצאת ולעבד את השטחים החקלאיים והחממות, וכך תוצרת רבה לא נקטפה, נרקבה ונזרקה. חממות שלמות נעקרו.
הסיבה שהחקלאים לא מרימים ידיים היא אידאולוגיה. מי שיגיע לערבה ומכיר את העבודה החקלאית מהעבר, לא יזהה את המקום. בסיוע משרד החקלאות, שתמך כלכלית בענף כדי להצילו, החליפו את הפלפלים המסורתיים גידולים שונים ומגוונים: תותים, משמש, מנגו, מלפפונים, עגבניות, פפאיות, תמרים, תרד, צמחי מרפא, וגידולים נוספים.
נוסף לכך, פיתחו בערבה גם את החקלאות הימית, באמצעות פעילות מחקרית ועבודה מסורה של מומחים וחוקרים במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, המקדמות גידול של דגי נוי, אצות למרפא ולמאכל ועוד.
ובכל זאת, המצב בערבה בפרט ובכל הארץ קשה ביותר. חלק מהחקלאים אמרו נואש ועזבו את התחום, אבל הרוב נשארו "בשם הציונות". הם ביצעו הסבות לגידולים, חלקם התאחדו, הזרימו תקציבים מהחסכונות המשפחתיים ונטלו הלוואות כדי לשרוד ולצמצם עלויות בכוח-האדם. וכך, רובם נשארו ולא איפשרו לשממה לנגוס בחלקת אדמה נוספת בערבה.
החקלאות בערבה קיימת כבר מהתקופה הרומית ועד היום – ואיש לא מתכוון להחריב את מפעל החקלאות של העם היהודי מראשית דרכו על-פי התנ"ך. עתיד טוב יותר יובטח לחקלאים אם כולנו נתאגד ונתאחד באמת, להתאגדות שתדאג לחיזוק הענף והחקלאים יחד.
פרסום
החודש, ב-20-21 בינואר יציינו במו"פ ערבה תיכונה וצפונית שבחצבה ציון-דרך חשוב בתקופה זו: תערוכה שתשלב 25 שנות חקלאות מהעבר, ההווה וגם הפיתוחים שאמורים להפוך את העתיד לרווחי, מתקדם וורוד יותר.
שנת 2016 שבפתח מציבה סימן שאלה גדול בפני חקלאי הערבה – האם ההשקעה בשינוי ייעוד החממות, והשינויים הארגוניים, יניבו פרי מעבר לזה הגדל על העץ, ויאפשרו לנו עתיד חקלאי טוב יותר? זו משאלת-הלב של כולנו. אחרת, במקום להפריח את השממה וליישב את הנגב והערבה, נעסוק בחיפוש תעסוקה למובטלים ומענה לאיום אסטרטגי חדש בשטחי הערבה הסמוכים לירדן.
■ הכותב הוא מנכ"ל "יופי של ירקות", אגודה חקלאית שיתופית.
