דף הבית / הדרכה לגידול / תות שדה בבתי צמיחה, תבלינים, הדברה בבצל ובשום, מלפפונים בבתי צמיחה -הדרכה

תות שדה בבתי צמיחה, תבלינים, הדברה בבצל ובשום, מלפפונים בבתי צמיחה -הדרכה

בשדה ההדרכה: תות שדה בבתי צמיחה, תבלינים, הדברה בבצל ובשום, מלפפונים בבתי צמיחה

19.11.2006

מבזק ירקות 179 – אוקטובר 2006

תות-שדה – הנחיות לעונה, נביל גנאים, רפרנט ארצי לתות שדה

סיכום עונת המשתלות

בזמן כתיבת הנחיות ועדכונים אלו (אמצע אוקטובר), מבוצע החיפוי במועדי השתילה המוקדמים. גשמי היורה ברמות של כ-30 מ”מ לא גרמו לנזקים והביאו לשיפור בהתפתחות הצמחים ולהפחתת המליחות. ההערכה היא שההיקף נשמר כמו בשנה שעברה, למרות שמספר מגדלים גדולים נטשו את הענף, וזאת בגלל שמשקים אחרים הגדילו במעט את ההיקף במשקם.

השנה ניתן לסכם את עונת המשתלות כמוצלחת יחסית מבחינת יבול צמחי הבנות שהתקבלו לצמח אם, ולא היה חסר בשתילים. כך גם מבחינת הניקיון היחסי ממחלת האנתרקנוז, וזאת כתוצאה משימוש בחומר ריבוי נקי ובדוק ומשמירה על טיפולי מניעה רציפים באוקטב/מיראז’, בנוסף לשימוש בהשקיה בטפטוף. לעומת זאת, בכ-10 משתלות במשקי חקלאים נמצאה נגיעות במחלת הריקבון השחור המפוחם של השורשים, שנגרמת על-ידי פטריית המקרופומינה. המחלה גרמה לתמותת שתילי אם ושתילי בת ולהופעת שורשים קצרים, מעובים עם קודקודים מפוצלים. תופעה זו דומה חזותית לסימני נגיעות בנמטודות יוצרות עפצים על השורשים, למעט ההבדל שלא נוצרו עפצים על השורשים. זיהוי המחלה בוצע במעבדה על-ידי ד”ר סטנלי פרימן ואיידה צויבל במחלקה למחלות צמחים במכון וולקני. במספר משתלות יישמו תכשירים כגון דלסן או בויסטין במינון של כ-300-200 גרם לדונם, וההתרשמות שהמחלה נבלמה.

ברור ששימוש בטפטוף יכול למנוע הרטבה מיותרת של הנוף ולהביא לשיפור במערכת השורשים של צמחי הבת, בנוסף למניעת עקות בשתילי האם. גם השנה היו מעט מקרי המלחה ועקות השקיה בהשוואה לשנה שעברה. הדבר נובע מביצוע ההמלצות שמחייבות שטיפה בהמטרה מדי מספר ימים, בנוסף לשימוש במערכת הטפטוף, שאינה גורמת לדחיקת המלחים לעומק, אלא לצד השלוחה ובקרבת הצמחים. עקות מים והמלחה נראו בשולי החלקות, שבהן לא הייתה הרטבה מספקת כתוצאה מהרוח ומהעדר חפיפה בין הממטירים-מתזים.

פרסום

תיאור כללי של המצב בשדות המניבים

ספטמבר ואוקטובר היו השנה נוחים וללא אירועי שרב קשים. מזג-האוויר היה נוח מאוד לקליטה וכנראה גרם לאינדוקציה מוקדמת לפריחה. מבחינים בכל הזנים שהפריחה של הגל הראשון באשכולות גדולים ואינה פריחה קיצית. מועדי הניבה השנה יהיו מעט יותר מוקדמים משנה שעברה. בסתיו 2005 היה מזג-אוויר קריר ונוח לעומת 2004, שבה היו השבועיים הראשונים בנובמבר שרביים וגרמו לגל קטן ומוקדם מאוד, ואחריו הייתה הפסקה בכל מרכז החורף. לעומת זאת, בעונה האחרונה איחר הגל הראשון, אבל נמשך תקופה ארוכה יותר ולא היו הפסקות בין גל ראשון ושני.

הגשם המוקדם השנה ותנאי מזג-אוויר נוחים מבחינת טמפרטורה, גרמו לפריחה מוקדמת בזנים יובל, תמר, פסטיבל וחרות. לעומת זאת רואים איחור בפריחה של הזן הדס (543) וצמיחה מופרזת. בזן הדס כבר רואים איחור של שבועיים. כמובן שתנאי מזג-האוויר בתקופה הקרובה יקבעו את המשך התנהגות הצמחים.

במהלך סוף אוקטובר היו מספר אירועי ברד כבדים (כדורי ברד בקוטר של מספר סנטימטרים). כדורי הברד גרמו לפגיעה בעלים, בפרחים ובפירות של צמחים שלא היו מכוסים. הנזק לצמח הוא הפיך, אבל לפרחים ולפירות הוא מוחלט ומשמעותי. היו גם מקרים של נגיעות קשה באנתרקנוז בעקבות הגשם והברד. סימני חיגור וריקבון נראה בשלוחות בצבע חום-שחור, בפירות ובפרחים. בגלל הסמיכות לקטיף, לא מומלץ לרסס באוקטב/מיראז’, ויש להתייעץ עם מדריכי הגנת הצומח באזור.

הזנים החדשים והנפוצים

יובל: הזן יובל נשתל בכ-500 דונמים במשקים (שחתומים ליצוא דרך אגרקסקו), בכל שיטות הגידול והאזורים. נכון לשלב המשתלה והקליטה, ניתן לאפיין את הזן יובל שהוא הבכיר, עתיר יבול בנות במשתלה, ולכן שתיליו דקים. לפיכך, חובה לשתול את צמחי האם גם בשנה הבאה במרווחים של 300-250 ס”מ בין השורות ובתוך השורות, למניעת סגירת המשתלה וקבלת שתילים דקים. יש לחשוב גם על דילול שלוחות בתחילת התפתחות המשתלה, כדי למנוע היווצרות אזורים צפופים בקרבת צמח האם. בנוסף לכך, מבחינים שקליטת שתילי הזן יובל מהירה מאוד. זן זה מתון מאוד בצימוח וצריך לחזקו מיד לאחר הקליטה על-ידי דישון ברמה הגבוהה מזנים אחרים (50-30 אחוזים יותר מתמר, לדוגמא), כדי לאפשר יצירת גל פרי ראשון כאשר הצמח מספיק גדול ומפותח, אחרת בגל זה יהיו הפירות קטנים מאוד ולא מתאימים לשיווק.

חרות: נשתל בהיקפים מסחריים במספר משקים. הזן נקלט מהר ובצורה אחידה ופרח מעט לאחר היובל, במקביל לתמר. עוצמת הצימוח של החרות יכולה להיות מהירה, ויש חשש לצמיחה מופרזת בשתילה מוקדמת או בדישון מוגבר טרום פריחה.

פסטיבל: נשתל השנה בהיקפים מסחריים במנהרות עבירות ונמוכות, מאחר שהיו שתילי אם תקניים מרה”ן. זן זה בעל ניבה אפילה יחסית לתמר, הבאה במקביל ליעל (329). הגל הראשון בדצמבר ובינואר. צבע הפרי כהה, ולכן כיסוי המבנה מפחית מעוצמת הקרינה ושומר על צבע ורוד. הזן רגיש לריקבון חום (בוטריטיס), וחובה לנהל ממשק אוורור וטיפול כימי במידת הצורך. מועדי השתילה המתאימים לזן נעים בין אמצע עד סוף ספטמבר, וניתן לגלוש גם לתוך אוקטובר. מגוון מועדי השתילה והאזורים שבהם נשתל הזן ישמשו בסיס לגיבוש המלצות לשנה הבאה.

התפלגות הזנים הנפוצים במשקים השתנתה השנה, כאשר נמשכה מגמת הירידה בזן יעל (329) לכדי היקף של 10%, הייתה חזרה לזן תמר (328) – 35%, התחזקות בהדס (543) – 30%, יובל – 15%, מלאך, אוסו גרנדה, חרות ושאר החדשים ביחד – כ-10%.

שיטת הערוגות הצרות

שיטת הערוגות הצרות נבחנה בשנה שעברה וגם השנה ביישום ניסיוני ומשקי. שיטה זו מתאימה למנהרות גבוהות או לחממות ואינה מתאימה למנהרות נמוכות. בשיטה זו בונים ערוגות צרות במידות של כ-75 ס”מ ממרכז למרכז ערוגה, גב ערוגה נטו 25 ס”מ ובצורת טרפז, שבסיסו ברוחב 50 ס”מ, ושביל בצורת טרפז הפוך, שבסיסו 25 ס”מ והצלע העליונה 50 ס”מ. כל ערוגה משמשת לשתילת שתי שורות, כאשר המרווח בין השורות כ-15 ס”מ ו-25 ס”מ בין הצמחים בתוך השורה. העומד בשיטה זו מגיע לכ-12 אלף צמחים לדונם לעומת כ-8.5 אלף בשיטה הרגילה. המשקים שאימצו את השיטה בחרו לרווח בין השתילים לכדי 25-22 ס”מ, כדי לגרום לתנאי גידול טובים יותר מבחינת האור ואיכות הפרי. שני מגדלים גדולים עזבו את השיטה של הערוגות הצרות לטובת הרחבות.

חיפוי קרקע

בימים אלו (סוף אוקטובר ותחילת נובמבר) מבוצע שלב חיפוי הערוגות בפלסטיק ברוב הזנים. לסוג הפלסטיק ולמועד החיפוי יש חשיבות מכרעת בהתנהגות הצמחים. החיפויים הנפוצים ברוב המשקים הם כסף/חום או כסף/שחור או שקוף, לעומת מעטים שמשתמשים בחום או בשחור. החיפוי השקוף מחמם את הקרקע וגורם להמרצת הגידול (מיד לאחר החיפוי ישנה עקת חום, שגורמת לעיכוב של מספר ימים בתקופה החמה), וחסרונו באי יכולתו למנוע נביטת עשבים. לכן מומלץ לבצע את החיפוי השקוף סמוך מאוד למועד הופעת ניצני הפריחה ולפני הופעת הפרחים עצמם, כדי למנוע צימוח יתר ואיחור בפריחה וכדי למקמו בחלקות שאין בהם עשבים. בזנים האפילים או במועדי שתילה מאוחרים, ניתן להקדים את החיפוי במטרה להמריץ את הצמיחה וגם להקדים את מועד התקנת המנהרות מחשש לגשמים שעלולים לפגוע במבנה הערוגות ובצמחים.

חיפויים רפלקטיביים (מחזירי קרינה), כגון כסף/חום או כסף/שחור, אינם גורמים להמרצת הגידול יחסית לחיפוי השקוף, כיוון שאינם מחממים את הקרקע יחסית. חיפויים אלו מונעים נביטת עשבים. שימוש בחיפויים מחזירי קרינה משלב את היתרון של חיפוי אטום לקרינה שמעודדת נביטת עשבים ואינו מפחית באופן משמעותי את טמפרטורת הקרקע. בשנים קרות נמצא יתרון לחיפוי החום (אל-אור), כיוון שהוא מחמם את הקרקע בדומה לשקוף ויותר מהכסף/חום ומונע עשבים. השנה הייתה מגמה רצויה של חזרה לאל-אור על חשבון הכסוף, וההתנסות הייתה חיובית מאוד.

כיסוי הערוגות

בשנים קרות נמצא יתרון לכיסויים תרמיים (IR) מחוררים או אטומים. סוג זה יכול לגרום לצימוח נמרץ, לשיבוש האיזון של הצמח (פריחה וצימוח). פלסטיק שקוף או UVA אינם גורמים לאפקט של כיסוי תרמי ונפוצים יותר בשימוש.

במספר משקים מקובל להשתמש בחומרי הכיסוי ליותר מעונה אחת. יש להבטיח שהיריעות אינם פגועות או פגומות מבחינת עמידותן למשך עונה נוספת. כמו-כן מומלץ לטפל בחומרי חיטוי בהתייעצות עם היצרנים. כיסויים אלו עלולים לשאת נבגי מחלות ולהעבירן לגידול החדש. גם הציוד הנוסף (חישוקים, כלי עבודה, ציוד קטיף) יכול לשמש אמצעי להעברת מחלות אלו, ויש לחטאו בהתייעצות עם מדריכי הגנת הצומח באזור.

נוהגי פתיחה וסגירה של המנהרות תלויים בזן, במועד השתילה, במצב הצימוח ובמזג-האוויר. לעידוד הצמיחה, ניתן לסגור מוקדם (שעות אחר-הצהריים המוקדמות) ולפתוח מאוחר (שעות הבוקר המוקדמות), בתנאי שהטמפרטורה בתוך חלל המנהרה לא תעלה על 30 מ”צ במהלך היום.

השקיה

לקראת החיפוי יש להמעיט בהשקיה בהמטרה ולהתבסס על הטפטוף, במטרה להפחית את הסיכון של הדבקה במחלות, כגון האנתרקנוז. גודל מנת המים היומית נקבע על סמך ההתאדות של האזור ושלב הגידול. המרווח בין ההשקיות נקבע על-ידי סוג הקרקע. המנה היומית בנובמבר היא 4-2 מ”ק/ד’, בדצמבר – 1.5-1.0 מ”ק/ד’. המרווח בין ההשקיות 2-1 ימים בנובמבר, 3-2 ימים בדצמבר. בכל מקרה יש לבדוק את הרטיבות על-ידי מישוש הקרקע ולהתייעץ עם מדריכי שירות שדה באזור. מומלץ להיעזר במדי רטיבות (טנסיומטרים) או בנתוני ההתאדות ממשרד החקלאות באזור או באתר משרד החקלאות שכתובתו www.moag.gov.il.

דישון

יש לבצע בדיקות קרקע פעם בחודש בשירות שדה באזור, כדי לקבוע את רמת היסודות בקרקע ולבנות תוכנית דישון מתאימה. דישון מוגבר בחנקן עלול לעודד גידול מופרז ועיכוב בפריחה. יש להתייעץ עם מדריכי שירות שדה. צמחים בשיא הפריחה צורכים רמה גבוהה של יסודות הזנה לצורך התפתחות הפרי והצימוח, לכן רמת היסודות הדרושה תהיה כ-250-200 גרם חנקן צרוף לדונם ליום, ויחס יסודות של 1:0.5:1.5 (אשלגן:זרחן:חנקן בהתאמה). בתקופה זו, אם אין עודף מיסוד מסוים, ניתן להשתמש בדשנים נוזליים מקבוצת השפר/שפיר בעלי הרכב 5:3:8 או מוצקים בהרכב של 17:10:27 או דומיהם. להספקת כמות היסודות הדרושה, ניתן לתת 750 גרם דשן 17:10:27 לדונם ליום או 2.5 ליטרים 5:3:8 לדונם ליום. כאשר הצמחים מראים סימני מחסור ביסודות קורט (מיקרואלמנטים), ניתן לתת קורטין או כילטי ברזל במנות גדושות (300 עד 350 גרם לדונם לשבוע במערכת הטפטוף).

הגנת הצומח

הנגיעות בתריפס הקיקיון בצימוח הצעיר של שתילי תות-שדה גורמת לסימנים בצורת השחרה של עורקי העלים הצעירים ולהופעת צבע חלודה על הפטוטרות (נושא העלה). התריפס נוטה להסתתר בקפלי עלי הניצן שטרם נפתחו. התריפס גורם לעיכוב הצמיחה באופן קשה מאוד ולהופעת צבע שחור ברונזה על כלל חלקי הצמח. הנגיעות הופיעה השנה בשלב שלאחר הקליטה בשטח המניב, במיוחד על העלים שמלבלבים בשטח בשדות סמוכים לפרדסים. הטיפול יבוצע בתיאום עם פקחי ההדברה המשולבת, כאשר ניתן לטפל בתכשירי אבמקטין (ורטמיק/ורטיגו/רומקטין וכו’) או תריסר.

פרוייקט ההדברה המשולבת יימשך גם השנה ויבוצע בזמן ללא איחור. היקפו יהיה כנראה כ-3,000-2,800 דונמים. פעולת הניטור של המזיקים והמחלות והתחלות פיזור אקריות טורפות ואפידיוס יבוצעו בתיאום עם אנשי שדה אליהו ומדריכי הגנת הצומח.

יש להשתמש בתכשירי ההדברה המותרים לשימוש בתות-שדה בלבד ולהקפיד בנושא ההדברה המשולבת להשתמש בחומרים המותרים שאינם פוגעים באויבים הטבעיים. ניתן להיעזר בלוח הדברה שנשלח לחקלאי, בנוסף להנחיות של הפרויקט של ההדברה המשולבת וחוברת “המלצות להדברת פגעים בירקות” של משרד החקלאות והנספח לחוזה היצוא. בכל מקרה, יש להתייעץ עם מדריכי הגנת הצומח באזור ועם נציג חברת היצוא בכל הנוגע לבחירת תכשירי הדברה מתאימים.

בהזדמנות זו אני מאחל לכולם עונה מוצלחת ושנה טובה!

תבלינים בבתי צמיחה: מסכים תרמיים לחיסכון באנרגיה ולהצללה


יצחק אסקירה – רכז פעילות בתי צמיחה, מועצת הצמחים

דוד שפירא – מדריך מיכון, שה”מ, משרד החקלאות

דויד סילברמן – רפרנט תבלינים, שה”מ, משרד החקלאות

כללי

עקב עליית המחירים הגבוהה במקורות האנרגיה ובשל הקושי לייצר תבלינים במחירים תחרותיים בעונת החורף, יש צורך בשימוש באמצעים כלכליים לחיסכון באנרגיה בבתי הצמיחה, אמצעים שהוכיחו את יעילותם בבתי צמיחה רבים בארץ ובעולם. במחירי האנרגיה המאמירים יש הצדקה כלכלית לשימוש בהם.

האמצעי העיקרי לחיסכון באנרגיה ולשמירה על טמפרטורת צמח גבוהה בלילות החורף הקרים הוא המסך התרמי.

מסך תרמי הוא יריעה רפלקטיבית, הפרוסה אופקית מעל הצמחים והמאפשרת תנועה חופשית בבית הצמיחה. היריעה פרוסה על כבלי פלסטיק ומונעת באופן מכני לצורך פריסה וכינוס, בהתאם לצורכי הגידול. למסכים התרמיים שימוש כפול: חיסכון באנרגיה בחורף והצללה בקיץ, אך לשם כך, יש להשתמש במסכים תרמיים “מאווררים” (שאינם אטומים).

מסך תרמי “אטום”, המותקן כהלכה, עשוי לסייע בהפחתת 40%-30% בצריכת האנרגיה ליחידת ייצור. המשמעות הכלכלית, תוך התחשבות בעלות האנרגיה הנוכחית, היא חיסכון של 15-12 אלף ש”ח לדונם. לפיכך, ברמות מחירי האנרגיה הנוכחיים, התקנת מסך תרמי כזה היא כדאית מבחינה כלכלית.

לגבי אמצעים נוספים, העומדים לרשות החקלאי, לחיסכון באנרגיה – ראו בהמשך “אמצעים נוספים לחיסכון באנרגיה”.

סוגי מסכים תרמיים

1.      יריעת פוליאתילן רגילה שקופה – יריעה הנפרסת מתחת ליריעת גג החממה, יוצרת שכבת אוויר מבודדת ומקטינה את איבוד החום לסביבה. שיטה זו מקובלת באגן הים התיכון בהיקפים נרחבים, בעיקר בספרד, בסיציליה ובצרפת. היריעות נפרסות בקביעות בסתיו ואינן מוסרות עד האביב. לשיטה זו חסרונות רבים, בעיקר פגיעה במעבר האור לגידול ובקרת לחות לקויה.

2.      יריעת פוליאתילן תרמית (IR) – מיושמת בדומה ליריעה השקופה. יתרונה בכך שהיא מכילה תוספים, המונעים עיבוי וטפטוף על הצמחים, וכן שמירת חום טובה יותר.

3.      מסך תרמי רפלקטיבי אטום – יריעות ארוגות, המורכבות מחומרים שונים, כמו פוליאתילן, פרופילן ורדידי אלומיניום. היריעה פרוסה באופן אופקי בתוך החממה, מתחת לקו המרזב, וניתנת לניוד בהתאם לצורכי הגידול. בשעות היום היריעה כנוסה, ובשעות הלילה – פרוסה. בשעות היום ניתן לנצלה ליצירת תנאי עבודה נוחים יותר לעובדים, בכך שתשמש להצללה. רמת החיסכון באנרגיה באמצעות יריעה זו היא הגבוהה ביותר ויכולה להגיע עד כדי 40%, כפי שנצפה בגידולים שונים. חיסרון היריעה מתבטא באוורור הלקוי המתקבל בפריסתה בעונת הקיץ. המסכים ניתנים להשגה ברמות הצללה שונות שבין 20% ל-90% הצללה. בעיקרון, ככל שרמת ההצללה או הרפלקטיביות גבוהה יותר – כך רמת החיסכון באנרגיה שתושג תהיה גבוהה יותר, אך לעומת זאת, השימוש ביריעה זו להצללה בקיץ פוחת, והפגיעה בהתפתחות התקינה של הצמח לאור ההצללה הגבוהה תגדל.

4.      מסך רפלקטיבי מאוורר – השכיח ביותר בישראל, המשלב חיסכון באנרגיה (כ-25%) והצללה בעונת הקיץ, תוך הפחתה והקלה בעומסי החום בחממה.

5.      רשת רפלקטיבית – רמת החיסכון באנרגיה, המתקבלת כתוצאה משימוש ביריעה או ברשת זו, אינה גבוהה, ויתרונה העיקרי הוא בעונת הקיץ.

6.      מסך תרמי אטום שקוף – עשוי ממסך תרמי בסיסי ללא רדידי אלומיניום. נמצא בשימוש בארצות צפוניות בחממות, שבהן מחממים בשעות היום אך נדרשת רמת קרינה מקסימלית.

תחליפי מסך תרמי

יש למיין את החממות לחממות מחוממות ולחממות שאינן מחוממות. בבתי צמיחה מחוממים נעשה שימוש במסכים כדי לחסוך בעלויות החימום. בבתי צמיחה שאינם מחוממים, מנסים להפחית את איבוד החום לסביבה בטכניקות שונות, המקובלות בארץ ובאגן הים התיכון. כאמור, באגן הים התיכון מקובלות שיטות שונות לאגירת החום בבתי צמיחה שאינם מחוממים (וגם בבתי צמיחה מחוממים). השיטה הנפוצה ביותר היא שימוש ביריעת פוליאתילן שקופה, הנפרסת מתחת ליריעת הכיסוי (מעין גג כפול), הן באופן קבוע לכל עונת החורף (עגבניות, פלפל ועוד בסיציליה, עגבניות וירקות אחרים בספרד) והן באופן יומי (מלונים בצרפת). בסין מקובל השימוש בשמיכות, הנפרסות על גבי החממה בערב ומוסרות בבוקר, במטרה להפחית את איבוד החום.

יריעות אגריל, הנפרסות מעל הצמחים באופן ישיר או מעל קשתות בתוך המבנה, מקובלות אף הן (גידולי תבלין באיטליה, גידולי עלים בבלגיה, בצרפת ובגרמניה ועוד). יריעות אגריל, המתאימות למטרה זו, הן יריעות אגריל שמשקלן 22-20 גר’/מ”ר (או 17 גר’/מ”ר).

לאור כל האמור לעיל, בחממות מבוקרות אקלים מומלץ להשתמש במסך רפלקטיבי אטום ברמת הצללה של 50%, וזאת לשימוש דואלי – הן לקיץ והן לחורף. בחממות שאינן מבוקרות אקלים, שבהן ניתן להתקין מסך תרמי המופעל חשמלית, מומלץ להשתמש במסך תרמי מאוורר ברמת הצללה של 60%.

אמצעים נוספים לחיסכון באנרגיה

החממה – יש להקפיד על אטימת המבנה בצורה הטובה ביותר – לתקן כל פגם ביריעות, לסגור כל פתח מיותר ולהדק את היריעות היכן שניתן.

יריעות – שימוש ביריעות תרמיות (IR) יועיל לחיסכון של למעלה מ-10% בהוצאות האנרגיה, יפחית את בריחת החום הקרינתית ויאט את קצב התקררות החממה בשעות הערב והלילה. מלבד תרמיות היריעה, חשוב שהיריעה תהיה שקופה ככל הניתן ותאפשר מעבר אור מקסימלי לתוך בית הצמיחה. חשוב להשתמש ביריעות תרמיות בכל מעטפת החממה ולא רק בגג. ליריעות התרמיות תכונה מועילה נוספת: תוסף המונע התעבות מים על פני היריעה ומאפשר אופטימיזציה של מעבר האור לתוך המבנה.

ניקיון הגג -הקפדה על ניקיון הגג תאפשר חדירת אור טובה יותר למבנה וצבירת אנרגיה רבה יותר במשך היום. התחממות רבה במשך היום תגדיל את אגירת החום ללילה, וכך תסייע לחיסכון באנרגיה. בנוסף לכך, מעבר אור רב יותר ביום יסייע להתפתחות מהירה יותר של הגידול ולעלייה ברמת היבול ובאיכותו. יש להקפיד על ניקיון רציף של הגג אחת לכמה שבועות ובכל אירוע, הגורם להצטברות אבק או לכלוך על היריעה.

תנור החימום – האם ביצעתם טיפול קיץ?! תקינות התנור ובעירה תקינה חשובות הן לניצול יעיל של מקור האנרגיה והן למניעת חשיפת הצמחים לגזים רעילים, המהווים סכנה רבה לגידול. בכל מקרה של חשש לאי תקינות התנור או לבעירה לא מושלמת, יש לפנות לטכנאי שירות לטיפול מיידי בבעיה. ניקיון שוטף של המבער יגדיל את נצילותו. יש לבדוק את תקינות התרמוסטט (=וסת החום) ואת כיולו. יש להקפיד על מיקום הווסת בנקודה המייצגת את החממה לצורך קבלת חימום אופטימאלי ומניעת בזבוז אנרגיה יקרה.

לחות – הבעיה העיקרית בבתי צמיחה היא הלחות היחסית הגבוהה בעונת החורף והחשש להתפתחות מחלות מעודדות לחות. צמחים רטובים הם מקור להתפתחות מחלות ולפגיעה באיכות המוצר. לעומת זאת, שמירה על הלחות בחממה בלילה חשובה גם היא, כיוון שהיא מהווה מקור לאנרגיה הכמוסה הנמצאת בחממה. סילוק עודפי לחות, משמעו סילוק מאגר אנרגיה חשוב מתוך המבנה. מסכים תרמיים רפלקטיביים מסייעים בשמירה על טמפרטורת צמח גבוהה, וכך נמנעת התעבות על פני הצמחים וקבלת מים חופשיים, המהווים מוקד להתפתחות מחלות. חשוב לשמור על צמחים יבשים גם בתנאים של לחות גבוהה ולהקפיד על אוורור עד כמה שניתן. בחממות מחוממות החימום יכול לסייע לשמירה על צמחים יבשים, אך זה אינו מתאפשר בחממות שאינן מחוממות, ולכן יש להקפיד הקפדה יתרה על שימוש מושכל באמצעים אלה בחממות שאינן מחוממות.

לקבלת פרטים והסברים נוספים ניתן לפנות למדריכי הגידול באזורים השונים או ליצחק אסקירה, רכז פעילות בתי צמיחה.

עונת גידול מוצלחת!

הדברת פגעים בבצל ובשום

אלי מרגלית – רפרנט ארצי לשושניים; ד”ר הישאם יונס – ממ”ר הגנת הצומח

כידוע, הבצל והשום הם שני גידולים העוברים שלוש עונות – סתיו, חורף ואביב. לכל עונה הבעיות האופייניות לה, והדבר יוצר קושי בהדברת הפגעים והעשבים. למרות זאת, ביישומו של הידע הזמין, ניתן להגיע לרמת יבולים טובה ולהצליח בגידול. לפיכך, מצאנו לנכון להציג בפניכם מידע הנוגע למחלות, למזיקים, לעשבים ולאמצעי הדברתם – בגידול בצל ושום.

זבוב הבצל

המזיק נמשך לאדמות רטובות ומזובלות, שבהן חומר אורגני רב. הוא מטיל את ביציו על פני השטח, והזחלים שבוקעים מיד עוברים לנבטי הבצל ונוברים בתוכו. הנזק מתבטא בעומד לקוי. לעתים פוגע הזבוב במוקדים ולעתים – באופן אקראי ובפיזור על פני השטח. כאשר נתקלים בצמחים נבולים בעלי עלים צהובים, שלמגע יד נתלשים בקלות – זהו סימן לנזק שנגרם על-ידי זבוב הבצל.

הזבוב מקים שני דורות מתמשכים: דור סתווי ודור אביבי, ולכן זריעות הבצל או נעיצות של בצלצולים או שננות שום נפגעות מהזבוב בכל המועדים. בבצלצולים קטנים, הנזרעים בסתיו, נזקי הזבוב חמורים יותר מאשר בבצלצולים גדולים.

הדברה – בשדות זרועים, החל מ-20% הצצה, יש להתחיל ולבדוק את השטח אחת לכמה ימים. ניתן להתחיל בטיפולים עם הופעת סימני הפגיעה הראשונים, בתנאי שיש פיקוח, או מיד עם הנביטה – במתן טיפולי מניעה באותן החלקות שבהן יש סיכוי להופעת המזיק. יש לבצע את הטיפולים אחת לשבוע, בהתאם לחוברת “המלצות להדברת פגעים בירקות” (בהוצאת שה”מ, משרד החקלאות). אם הזרעים טופלו בגאוצ’ו – הטיפול יעיל נגד המזיק. הבצל רגיש לזבוב עד הגיעו לעובי עיפרון. משלב זה אפשר להפסיק לטפל נגד הזבוב. הטיפול בגאוצ’ו מומלץ, כיוון שהוא מגן גם מפני תריפסים בשלב מוקדם, והדבר תורם להתבססות טובה יותר של הנבטים.

תריפסים

המזיק תוקף עם ההצצה, לרבות בזריעות הסתיו. בבצל זרוע, נזק התריפס לנבטים עלול להיות קשה ולהגיע עד לעיוותם, כך שייראו כאילו נפגעו מחומר הורמונלי. פגיעת התריפס גורמת עיכוב בהתפתחות הצמחים ובעיות בהמשך. עקבות המציצה נראים בבירור על פני שטח העלים. אוכלוסיות התריפס יכולות להגיע לשיאן בסתיו ובאביב, וטמפרטורות גבוהות בסתיו מסייעות להתעצמותן. באביב, עוצמת התריפס גוברת עם העלייה בטמפרטורות וממשיכה בהתעצמותה במשך כל תקופת הגידול, עד אשר הצמחים מתבגרים, כאשר אז מתחילה ירידה במספר התריפסים.

אוכלוסיות התריפסים מעורבות מבוגרים ומזחלים. הזחלים נמצאים בחיקי העלים, מה שמקשה על חומר ההדברה להגיע למקום מסתורם, ומכאן הצורך במתן נפח תרסיס גבוה מהרגיל, במיוחד כאשר הריסוס מתבצע במרססי מפוח.

מומלץ להדביר את התריפס במזרעי הסתיו, במיוחד משלב הנביטה. אם הזרעים טופלו בגאוצ’ו – הדבר מקל מאוד על הנבטים מפגיעת התריפסים. מטפלים אחת לשבוע באחד מקוטלי התריפסים היעילים. בזריעות סתיו לבצל חורפי חשוב לשמור על רמת תריפסים נמוכה, בעוד שבבצל קיצי חשוב מאוד להדביר את התריפס ולשמור על שדות כמעט נקיים מהמזיק (עד 5 זחלים לחיק עלה) בשל הנזק הרב שנגרם לבצל, המתבטא בתופעת “הלבנת הקש” (ראו סעיף “הלבנת הקש”). בשום יש להקפיד, במיוחד בסתיו, על רמות נמוכות של תריפס, ולכן מדי שבועיים יש לטפל להורדת רמות התריפס ולהקטנת הנזק. הנזק שגורם התריפס לגידול זה טרם כומת.

כאשר מחליטים להתחיל לטפל, מומלץ לשלב חומר קרבמטי עם זרחן אורגני, שילוב המגביר את היעילות, אך בכל מקרה, יש להיוועץ במדריך.

כשותית הבצל

הפטרייה Peronospora distructor גורמת למחלת הכשותית בבצל. המחלה גוברת כאשר יורדת הטמפרטורה ועולה הלחות. היא מופיעה במוקדים בשדה, שמהם היא מתפשטת על פני כל השטח. הסימנים הראשונים מתבטאים בהצהבת כתם בעלה, שעליו מתפתח תפטיר אפור, ההופך עם הזמן לאפור כהה. ישנם גורמים נוספים, המסייעים להתפתחות המחלה, כגון צפיפות הצמחים ורגישות גנטית של הזן. גם השקיה מתמשכת או שכיחות טללים מגבירות את המחלה.

באזורים, המועדים להופעת כשותית, רצוי להתחיל בטיפולי מניעה סמוך למועד השכיח על-פי הניסיון האזורי, אחת ל-10 ימים. אפשר לטפל בחומרים פרוטקטנטיים (מונעים) עד להופעת הכתמים הראשונים, ואז לטפל טיפול אחד או שני טיפולים עוקבים באחד מהחומרים הסיסטמיים, המומלצים בחוברת “המלצות להדברת פגעים בירקות” (בהוצאת שה”מ). לאחר הטיפולים הללו ממשיכים בטיפולי המניעה, אך אם המחלה תפרוץ שוב, יש לחזור ולטפל בתכשירים סיסטמיים, ובכל מקרה, רצוי להיוועץ במדריך.

באזורים, שאינם ידועים כמועדים לפגיעת כשותית, כמו העמקים החמים והנגב, ניתן להתחיל בטיפולים עם הופעת המחלה. במקרים מסוימים ניתן להסתפק בטיפולי תגובה, אך קודם לכן רצוי להיוועץ במדריך. הכשותית גורמת להתייבשות הצמחים ולחוסר צניחה, והיא אינה פוגעת בשום. מחלה זו שכיחה בחודשי החורף והאביב, כשאביב גשום גורם להתגברותה.

מחלות בקטריאליות

במרבית שטחי הבצל, הגדלים בעונות החורף והאביב, מבחינים בריקבונות עלים, במיוחד בעלים הבוגרים, לרבות בשדות הצפופים. מבידודים, שנעשו לגורמי הריקבונות, נמצא ביניהם החיידק Pseudomonas alliicola. לא בוצעו עבודות להוכחת ערכו של החיידק ולגבי מידת הנזק שהוא גורם לשדות הבצל. הופעת ריקבונות מימיים, המתפשטים לאורך העלה מצדו הפנימי, מחייבת מספר טיפולים בחומרי נחושת, וזאת לאחר היוועצות במדריך. ניתן לשלב את חומרי הנחושת בטיפולים כנגד הכשותית. החיידקים שכיחים כל עוד הטמפרטורה בינונית והלחות גבוהה. עלייה בטמפרטורה והתפתחות תנאי שרב מקטינים את הסיכוי לחיידקים. אי לכך, הסבירות לפעילות החיידקים היא בתקופת החורף בעמקים החמים או במשך האביב בכל חלקי הארץ. החיידק בשום גורם להתרככות השננות ולהתרוקנותן. אין לזרוע שננות שום נגועות. ייתכן שבריקבונות העלים מעורבים גורמים פטרייתיים, כמו הבוטריטיס, שמומלץ לכלול אותו בלוח ההדברה ולכוון טיפולים ספציפיים כנגדו, לאחר היוועצות במדריך.

חיידק אחר, שנתקלים בו באביב בשדות הבצל, הוא החיידק Erwinia spp.. נזקו מתבטא בעיוות הצמחים ובריקבונם ומלווה לרוב בריח חריף.

סטמפיליום

המחלה פוגעת בבצל ובשום ונגרמת על-ידי הפטרייה Stemphylium vesicarium. המחלה מופיעה באביב ככתמים נקרוטיים, שסביבם הילה סגולה. הכתם מתפשט ועלול להתאחד עם כתמים אחרים, ובצורה זו לכסות שטח גדול של העלה. המחלה פוגעת קשה מאוד בשום וגוברת באזורים שסופות חול שכיחות בהם. הפטרייה היא טפיל חלש ומנצלת כל פצע או פיצוץ בעלווה כדי לחדור ולהתבסס. בשום עלולה המחלה לגרום להתייבשות כללית של העלווה, וכתוצאה מכך מקבלים ראשים קטנים. בבצל יבש המחלה חמורה באזורים עם טללים או בעקבות גשמים הנמשכים גם באביב. מבחינים במחלה כמחלה משנית על גבי כתמי הכשותית הנגועים. באזורים אלה מופיעים כתמים סגולים שמרכזם נקרוטי. בבצל לזרעים, פגיעת המחלה עלולה להיות חריפה, משום שהיא פוגעת בעמודי התפרחת וגורמת לשבירתם ולאי מילוי הזרעים. הטיפולים, הניתנים כנגד כשותית בבצל, יעילים כטיפולי מניעה נגד מחלת הסטמפיליום. בשום יש לנהוג בטיפולי הדברה בהתאם לעוצמת המחלה באזורים השונים. הטיפולים, הניתנים למניעת מחלת החילדון בשום, מהווים אף הם טיפולי מניעה נגד הסטמפיליום. מתחילים בטיפולים בחומרים הסיסטמיים היעילים נגד המחלה (ישנם כמה חומרים מסוג זה), ויש להקפיד על תחלופה ביניהם. פרטים אודות חומרים אלה ניתן למצוא בחוברת “המלצות להדברת פגעים בירקות” (בהוצאת שה”מ). עם הופעת הכתם הראשון, מומלץ לטפל בכל השדות באזור באחד מהתכשירים הסיסטמיים, ולאחר מכן לעבור לטיפולים בחומרי מניעה זולים. אם המחלה פורצת שוב, יש לחזור ולטפל בחומרים הסיסטמיים לבלימתה, וחוזר חלילה. באביב גוברת המחלה, כאשר מזג-האוויר משתנה חליפות – חום, קור וממטרים. בעקבות גשם או המטרה יש הפצה משנית של גורמי המחלה (נבגים). בשום, המושקה בהמטרה במהלך הסתיו כולו, יש לשקול טיפולי מניעה נגד המחלה, שעלולה להתפרץ במיוחד עם הירידה בטמפרטורה לקראת סוף הסתיו או בעקבות גשמי היורה.

חילדון בשום

מחלת החילדון נגרמת על-ידי הפטרייה (porri) Puccinia allii, המתפתחת באביב. היא מופיעה כצברים בצבע תפוז על פני העלים, המפוזרים במוקדים, או על פני צמחים בודדים בשטח. עם התעצמות המחלה, כל העלים נפגעים, הצברים מופיעים משני צדי העלים, והשום מתייבש. תנאי האביב מתאימים ביותר להתפתחות המחלה, ויש להמשיך לטפל כל עוד נראים צברים בצבע תפוז.

משום שנזקי המחלה קשים, רצוי להתחיל בטיפולי מניעה בהתאם לאזורים השונים. עם גילוי הכתמים, יש לטפל בחומר סיסטמי, ואם עוצמת הופעתם גבוהה, רצוי לתת שני טיפולים עוקבים בחומר הסיסטמי ולאחר מכן לעבור לטיפולים מונעים. חוזרים על הטיפולים הסיסטמיים עם התחדשות המחלה. פרטים אודות החומרים – בחוברת “המלצות להדברת פגעים בירקות”.

בוטריטיס

בבצל חורפי, גם בשדות צפופים, מבחינים בעיצומם של הגשמים בקמילת העלים ההיקפיים. בניסויים, שנעשו לאפיון גורם התופעה, בודדה פטרייה, הידועה בשמה: בוטריטיס סקואמוזה, שנפוצה בשנים גשומות, בשדות מומטרים ובמזג-אוויר לח. כשנערכים להדברת כשותית, יש לבחור בתכשירים שידבירו גם כשותית וגם בוטריטיס. באזורים, שבהם התופעה שכיחה מאוד, יש לשקול מתן טיפולים מיוחדים בקוטלי בוטריטיס או לשלבם בקוטלי כשותית. בחורף 2005 ובאביב 2006, סמוך למועד האיסוף, הופיעה בשדות בצל רבים מטיפוסי הגרנקס מחלה נוספת של בוטריטיס, הידועה בשם “ריקבון צוואר הבצל”, וגרמה נזקים קשים ליבול. בפרק הבא מופיעים כמה קווים לדמותה וממשק להדברת הבוטריטיס בכלל.

המין Botrytis allii – גורם ריקבון צוואר הבצל

המחלה ידועה בשם Botrytis neck rot. היא שכיחה באחסון, כאשר על ראשי הבצל באזור הצוואר מתפתח ריקבון, המכוסה בנבגי הפטרייה האפורים.

סימני המחלה: באזור צוואר הבצל מתפתח ריקבון המכוסה בתפטיר. בין גלדי הבצל באזור הפגיעה מתפתח תפטיר, וקשיונות מופיעות באזור הפגיעה בין הגלדים, שצבעם הופך חום.

באזור הריקבון מתפתחות קשיונות שטוחות שחורות, שגודלן 0.5-0.3 ס”מ, המשמשות כגופי פרי של הפטרייה ושומרות אותה מעונה לעונה.

המחלה ידועה כעוברת בזרעים. שדות בצל, הגדלים באזורים ממוזגים והמיועדים לזרעים, עלולים להיפגע במחלה, והסבירות גבוהה שגם הזרעים המופקים מהם יידבקו במחלה. זרע הנושא נבגי מחלה נובט, ועל קליפתו נובט באותה עת הנבג. נחשון הנביטה חודר לנבט, והפטרייה גדלה ברקמה הצמחית בחללים שבין התאים. לעתים ניתן להבחין בכתמים בהירים בעלווה, אך קשה להבחין בסימנים ברורים. המחלה נחשבת ל”Symptomless disease”. סימנים ברורים שלה מופיעים על פני ראש הבצל לאחר חודש באחסון. תיתכן גם הדבקה משנית בזמן הקינוב של הבצל, אם עדיין נמצאים נבגים באוויר (הדבר אפשרי בארצות ממוזגות). כמו-כן, חומר ריבוי נגוע, כמו בצלצולים, עלול להעביר את המחלה. בנוסף לבצל, לשום ולשלוט, עוברת המחלה גם לתפוחי-אדמה.

ממשק ההדברה של מחלות הבוטריטיס בכלל:

כרב:

– האדמה חייבת להיות מנוקזת;

– ב-5 השנים האחרונות לא גדל על הקרקע בצל;

– יש לבדוק אם נותרו בקרקע שאריות קוטלי עשבים מהגידול הקודם במחזור.

חומר הריבוי:

– יש לוודא שחומר הריבוי בא ממקורות מוסמכים;

– יש לוודא שאין גורמי מחלה, לרבות בוטריטיס, על חומר הריבוי (זרעים או בצלצלים).

ממשק גידול:

– השקיה בטפטוף תיעשה מוקדם ככל האפשר לאחר ההנבטה (באזורים שבהם יש צורך בהשקיה);

– יש לשמור על מאזן דשנים מאוזן ולא להפריז במתן דשן חנקני;

– אין לזרוע צפוף (כלומר לא יותר מ-55 אלף צמחים לדונם);

– יש להכין את הערוגות בכיוון הרוח ולשמור על מרחק של 45 ס”מ בין השורות, כדי להקל על התייבשות מהירה של הנוף ממי הטללים;

– יש להקפיד על ניקיון השטח מעשבים;

– יש לטפל נגד מחלות ומזיקים באופן סדיר ועל-פי ההמלצות.

הדברה כימית:

– היא הבסיס בממשק ההדברה;

– יש לטפל אחת ל-15-10 יום;

– חשוב להקפיד על כיסוי טוב של העלווה;

– חלופה בין תכשירים חשובה למניעת עמידות בפטרייה;

– מתחילים את הטיפולים כשהצמחים מגיעים לגיל 5 עלים (בוטריטיס סקאמוזה);

– התקופה הקריטית למניעה היא בין אמצע דצמבר לבין אמצע מרץ (תלוי בגשמים);

– לגבי בוטריטיס allii בשדה זרוע יש לטפל בשני טיפולים עוקבים: הטיפול הראשון ב-40% הצצה, והטיפול השני בהצצה מלאה, באחד מהתכשירים המיועדים לטיפול נגד בוטריטיס. אם קיים חומר מדבק בשדה, אין מנוס מניטור תפוצת הנבגים וממתן טיפול בהתאם. עניין זה מחייב היוועצות במדריך.

נמטודות הגבעול

הנמטודות, הגורמות לתופעת העיוותים של הבצל והשום, שייכות לקבוצת נמטודות הגבעול – נמטודות טפיליות על צמחים ממשפחת השושניים. הנמטודה היא טפיל פנימי, ושמה הוא Ditylenchus dipsaci. הנמטודה נפוצה בחורף ובאביב ומועברת בחומר ריבוי נגוע (שננות שום או בצלצולים) או בהתזת גרגירי קרקע נגועים בעקבות המטרה או גשם. רצוי להשתמש בחומר ריבוי נקי ולזרוע אחת ל5- שנים באותה חלקה. בכל מקרה, רצוי לטבול את חומר הריבוי באחד מהחומרים המורשים לכך. אם מתגלים סימני נזק בשדה שום או בצל – יש לנקות בכל האמצעים, בהתאם להמלצות.

אקרית השורש

אקרית הריזוגליפוס חיה בקרקע ומתקיימת על שורשי דגניים שונים במשך החורף. היא תוקפת צמחים בעקה, פוגעת בשורשים וגורמת להתייבשות של מוקדים גדולים בשדה, המפוזרים בצורה אקראית.

האקרית תוקפת במשך כל עונת הגידול החורפי ופוגעת בשום ובבצל. בצל הנזרע בסתיו נפגע מהאקרית בשלב נבט, כאשר האקרית חודרת לגבעול בחלק התת-קרקעי, מחסלת את הנבטים וגורמת לקרחות גדולות בשדה. מטפלים עם הופעת המזיק בשדה בהתאם לחוברת ההמלצות. בטמפרטורות גבוהות האקריות פעילות פחות, ולכן אינן שכיחות בבצל קיצי. בשום נוהגים לטפל בינואר. מועד זה נראה מאוחר מדי, ואם יש חשש לאקריות, עדיף לטפל בסתיו, כשהאקריות פעילות. האקריות אינן נפגעות ישירות מהחומר הנמצא בקרקע, אלא נקטלות לאחר שהצמח קולט את החומר והן ניזונות ממנו. אפשר שעניין זה מחזק את מתן הטיפול בסתיו במקום באמצע החורף. עם ההתחממות באביב, וכשעוד יש חשש לקיומן, ניתן לטפל בזרחנים אורגניים במקום בטמיק, אך יש להיוועץ במדריך.

הטיפולים נגד האקרית יעילים אם ייעשו לפני ההשקיה בהמטרה, כדי שהתכשיר יגיע לבית השורשים. רצוי לרסס בנפח של 35-30 ליטר לדונם ובטיפות גדולות.

הלבנת קש

תופעת הלבנת הקש נגרמת כתוצאה מנזק ישיר של התריפס, אך ישנם גם גורמים נוספים. לאור עבודות מהשנים האחרונות, נראה בבירור כי הדברה יעילה של תריפס הטבק ושמירה על הנוף ממחלות מביאה לתוצאות טובות, לצניחה מלאה של הבצל ולעלייה ביבול. הדברת התריפס חשובה בראשית הגידול ועד חודש לפני האסיף.

הדברת עשבים רחבי עלים

במשך כל עונת הגידול בחורף נתקלים ברחבי עלים ובדגניים, ובאביב ובקיץ נתקלים במינים רבים של עשבים, המכסים את השטחים. העשבייה הקיצית שונה בהתאם לאזורים השונים. האפשרויות להדברת רחבי עלים בשום הן רבות, ולשום עמידות לכל החומרים הצורבניים המומלצים, כשמידת הנזק הנגרם לו היא מינימלית. לפיכך, שימוש נכון בחומרים המומלצים ובצירופים השונים מבטיח שדה נקי מעשבייה. החומרים המקובלים למטרה זו הם תכשירי האוקסיפלורפן (מיני גול) ורונסטאר (Oxadiazon). התכשירים ראפט וקוורץ גם הם תכשירים בעלי כושר צריבה, הניתנים לאחר הצצת העשבים, פוגעים בעשבייה הקיימת ומונעים הצצה חדשה, אם הם ניתנים במינונים הדרושים לכך. פרטים נוספים ניתן למצוא בחוברת ההמלצות המוזכרת בפרק הדן בהדברת עשבים. להדברת רחבי עלים בבצל יעילים אותם החומרים המקובלים בשום, אך יש להקפיד על המינונים המומלצים בהתאם לגודל העלווה. חשוב שהבצל והשום יהיו בטורגור בזמן הריסוס. כל עקה, ובמיוחד צימאון, מגבירה את פגיעת קוטל העשבים בצמחי הבצל. קוטלי העשבים משאירים סימנים על עלוות הגידול (לרבות הלבנות), אך הצמחים מתאוששים ומתגברים על הצריבות.

הדברת עשבים דגניים: התכשירים הספציפיים פוגעים בדגניים בלבד. יש להקפיד על גיל העשב הרגיש ביותר ולכוון את ההדברה לזמן זה, תוך הקפדה על נפחי התרסיס והמינונים המקובלים. ניתן לשלב את התכשירים קוטלי הדגניים בתכשירים נגד רחבי עלים, פרט לקוורץ.

הדברת עשבים לפני האסיף

האסיף הממוכן הולך ותופס מקום באזורים שונים בארץ. דבר זה מחייב שדות נקיים מעשבים ממינים שונים. לכן, בתום הצניחה המלאה של הבצל והתייבשות העלווה כולה, מומלץ לטפל ולהשמיד את העשבייה הקיימת בשדות, בריסוס באחד מתכשירי הגלייפוסט.

כשות – בשנים האחרונות אנו עדים להתפשטות טפיל זה באביב בשדות בצל רבים ברחבי הארץ. הכשות פוגעת בבצל משלב נבט. יש לנטר את השדות, ובשדה שמבחינים בנבטים נושאי שלוחות של כשות, יש להיוועץ במדריך, כיוון שקיימים תכשירים, שאפשר לרסס בהם את שדות הבצל לקטילה ולמניעה של נביטת הכשות, מבלי לגרום נזק לבצל. הכשות הופכת להיות איום בשטחים נרחבים ובגידולים רבים. חשוב להדבירה גם בשולי השדות, למניעת ייצור זרעים ואילוח שטחים.

מידע זה נועד לסייע לך, החקלאי, בממשק ההדברה הרצוי במשק, בהכרת המחלות, דרכי הפצתן והגורמים המעודדים את התפרצותן, אך אין הוא משמש תחליף לחוברת “המלצות להדברת פגעים בירקות”, שיצאה לאור בשנת 2002, בהוצאת שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות. בכל מקרה, יש להיעזר בחוברת ההמלצות ובמדריכים.

בתקווה לעונה שקטה וליבולים מרביים!

זני מלפפונים בבתי צמיחה לשתילה בחורף מסוף אוקטובר עד סוף דצמבר

נביל גנאים, רפרנט ארצי למלפפונים

זנים

בשוק מופצים זנים רבים הן מיבוא והן מייצור מקומי. הזנים נבדלים ביניהם בעוצמת הצימוח, בריכוז הניבה ובסבילות למחלות וירוס ולמחלות נוף. התאמת הזנים למועדים השונים מבוססת על ממצאי ניסויי שדה ותצפיות במשקי חקלאים. מומלץ לבחור זנים על סמך גידולם בחלק קטן מהמשק, לצד זנים מוכרים, ורק לאחר שבטוחים שהם משתווים או עדיפים על הזנים המוכרים, מומלץ לגדלם בהיקף מסחרי.

להלן רשימת הזנים המומלצים לפי מועדי השתילה/זריעה השונים ותיאור תכונותיהם:

לחורף (שתילה בפועל בשטח החל מ-20 באוקטובר ועד סוף דצמבר): יש להעדיף זנים בעלי צימוח וגטטיבי רב וסבילות לטמפרטורה נמוכה. בזנים אלו ייגזמו הענפים המשניים באופן קבוע.

הערות

וירוס הקראCVYV

פרסום

קימחון

צבע פרי

אורך פרי

בס”מ

צימוח

מועד

שתילה

שם הזן

פרי מעט עבה

רגיש

סביל

כהה

20-16

בינוני

25.10 – 30.12

מוחסן

פרי מחודד, קמור ועם צוואר בתקופת הקור

סביל

רגיש

כהה

22-17

בינוני

20.10 – 30.11

דינגו

פרי מעט קוצני, מחורץ בקטיפים הראשונים

רגיש

רגיש

בינוני

22-17

בינוני

20.10 – 30.11

אולימפיק

פרי בעל צוואר קל

רגיש

רגיש

בינוני

20-16

בינוני

25.10 – 30.12

סמבה

פרי ארוך מאוד באביב

רגיש

סביל

כהה

25-18

חזק

25.10 – 30.11

מרקורי

מעט קוצני ורגיש לבוטריטיס בחנטים

רגיש

רגיש

בינוני

22-17

בינוני

25.10 –15.11

סוקרטיס

 כמו-כן, מומלץ לבחון בהיקף שלא יעלה על 10% מהמזרע את הזנים: קיבילה, תרסיס 71 ו-DRB-4749.

 

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

השפעת איכות המים וגורמים נוספים על יעילות השימוש בקוטלי עשביה

אופיר יואל אגרונום- “אדמה אגן” הדברת עשבים יעילה אינה מסתיימת בבחירת קוטל העשבים המתאים לגידול …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/compatibility.php on line 369

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/compatibility.php on line 369

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/compatibility.php on line 369

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/compatibility.php on line 369

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/compatibility.php on line 369

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/compatibility.php on line 369

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 312

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 314

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 312

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 314

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 312

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 314

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 312

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 314

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 312

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 314

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 312

Warning: Illegal string offset 'param' in /home/agronetd/public_html/wp-content/plugins/advanced-custom-fields/includes/locations.php on line 314