דף הבית / מאמרי חקלאות / שתילה עם רחפים
צילום - פורטל נט

שתילה עם רחפים

שתיל ואת חפירה אאוט – רחפן וקפסולות אין: חברות ברחבי העולם מפתחות טכנולוגיות חדשות לשתילת עצים מהאוויר במהירות וביעילות

ט״ו בשבט הגיע, ויכול להיות שהשנה לעצים באמת יש סיבה לחגיגה: סוף-סוף משקיעים קצת גם בהם, ומפתחים שיטות משוכללות וחדשות לנטיעה של עצים. אם פעם היו מספיקים רק קצת רון בלב ואת ביד, היום כדי לנסות להדביק את קצב הידלדלות היערות על פני כדור הארץ מתפתחות ברחבי העולם טכנולוגיות חדשות, במטרה לסייע לכמויות גדולות של עצים לחזור ולהתפרש על פני שטחים נרחבים.

אין ספק שיש צורך דחוף בעצים: לא רק שהם מספקים מקום מגורים ומחסה לחברות שלמות של בעלי חיים מגוונים, גם עבור בני האדם יש להם יתרונות רבים מספור – הם מספקים צל, עוזרים לשפר את המצב הנפשי שלנו, ואולי יותר מכול, הם יכולים לעכב את השפעות שינוי האקלים. כי בעוד שהאדם פולט כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה בתהליכי שריפת דלקי מאובנים ומוביל לשינוי האקלים בכדור הארץ, הרי שעצים סופחים את אותו הגז ומשתמשים בו לבניית אבני הבניין של גופם. למעשה, עצים משמשים מאגר עצום של פחמן דו-חמצני, ולכן הם בעלי תפקיד מפתח בהפחתת כמויות הפחמן הדו-חמצני שמשתחררות לאטמוספירה.

פרסום

הבעיה היא שככל שבני האדם הולכים ומתרבים על פני כדור הארץ, כך הם זקוקים גם ליותר שטחי קרקע למגורים ולחקלאות, וגם לעצים כחומר בערה ולשימוש בתעשיות שונות. התוצאה היא שנכון לשנת 2015, נכרתים בעולם כ-76 אלף קילומטר רבוע (קמ”ר) של יערות בכל בשנה – שטח הגדול במעט משטחה של פנמה כולה. ואף שההתחדשות הטבעית של יערות קיימים ומאמצי הנטיעה של יערות ועצים חדשים נושאים פרי מסוים ומגיעים לכ-43 אלף קמ”ר בשנה, עדיין מדובר על אובדן 33 אלף קמ”ר של יער בכל שנה, שטח בגודלה של טיוואן.

עם התחזית לאוכלוסייה של קרוב ל-10 מיליארד בני אדם בשנת 2050, קשה לראות איך העולם יצליח, בקצבים הנוכחיים של נטיעות והתחדשות טבעית של העצים, לספק את צורכי האוכלוסייה הצומחת, ובמקביל להשאיר גם מספיק עצים לצמוח בשלווה במקומם.

יערות נולדים מהאוויר

דו״ח חדש שהתפרסם לאחרונה על ידי שני ארגוני טבע וסביבה מובילים בעולם (World Resource Institute ו-The Nature Conservancy) חושף כי בתוך המשבר הזה ייתכן שמתחבאת הזדמנות פז עסקית: מי שהשכילו לפתח טכנולוגיות שמסוגלות לשתול עצים ביעילות רבה יותר, יושבים ככל הנראה על מכרה זהב. לפי הדו״ח, מדינות העולם כבר התחייבו להקדיש בשנים הקרובות שטחים בגודל כולל של למעלה מ-1.6 מיליון קמ”ר לשיקום יערות, שטח הגדול ב-30 אחוז משטחה של דרום אפריקה. הדו״ח מזמין משקיעים להצטרף אל החגיגה ולהשקיע במיזמים שמטרתם שיקום קרקעות ונופים.

אחד המיזמים המובילים האלה הוא של חברת הטכנולוגיות BioCarbon Engineering, שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת לנטיעת עצים בשטחים נרחבים באמצעות רחפנים. לפי מייסד החברה, ד״ר לורן פלטשר (מהנדס סביבה בהכשרתו ועובד נאס”א לשעבר), הטכנולוגיה שפיתחו, שבה משתמשים ברחפן לביצוע נטיעת עצים בשטחים נרחבים, מסוגלת לנטוע ביעילות 120 קפסולות שבהן זרעי עצים בתוך דקה בלבד. המשמעות היא שבאמצעות הטכנולוגיה החדישה, בהנחה תיאורטית שכל הזרעים נובטים, שני עצים חדשים יכולים לצאת לאוויר העולם בכל שנייה. במציאות, בניסויי מעבדה ושטח, התקבלו 20 אחוזי נביטה וצמיחה ראשונית באזורים ממוזגים ו-70 אחוז באזורים טרופיים – אחוזים דומים לאלה שמתקבלים בזריעה ידנית.

כלי הטיס הזעיר והבלתי מאויש שפיתחו בחברה ושזכה לשם “רובין”, משמש יותר מאשר רק עבור הנטיעה עצמה. בשלב ראשון נשלח הרחפן לשטח הייעודי על מנת לבצע סריקות וצילומים מהאוויר, כדי לסייע לעובדי החברה להבין את תוואי השטח ומרקמו, את פיזור הצמחייה ומגוון המינים שאולי כבר נמצאים באזור – זאת במטרה לתכנן את אופן הנטיעה, וכן להעריך איזה סוג של עץ יהיה המתאים ביותר לנטוע בשטח. בשלב השני, “רובין” ניגש למלאכת הנטיעה: הוא נושא עליו מעין קפסולות קטנות ומרוכזות, המכילות את הזרע בליווי חומרי הזנה (נוטריינטים) שאמורים לסייע לו לגדול ולצמוח באופן מיטבי בתחנת היעד שלו.

כשהוא מרחף בגובה של כשלושה מטרים מעל הקרקע, “רובין” יורה את הקפסולות אל מתחת לאדמה, שם הלחות גורמת לקפסולה – שמצופה בציפוי מתכלה ביולוגית – להתפרק ולשחרר את הזרע לצמוח לו בשלווה. “רובין” גם אמור לחזור אחת לכמה זמן לשטח כדי לבצע ניטור והערכה שהיער אכן משתקם בהתאם לתכנית שנקבעה לו, ושהעצים צומחים בהצלחה.

רחפנים ביערות – גם בישראל

תתפלאו אולי לגלות שגם בישראל נעשה כבר היום שימוש ברחפנים לצורכי טיפול ביערות. “אצלנו לא משתמשים אמנם ברחפנים למטרות נטיעה, מכיוון שהטכנולוגיה הזו מתאימה לשטחים נרחבים, ולא לשטחים המצומצמים שיש לנו כאן בארץ”, מסביר ד”ר דוד ברנד, ראש אגף הייעור והיערן הראשי של קרן קיימת לישראל. “עם זאת, אנחנו אכן משתמשים ברחפנים בעיקר למטרות ניטור היערות שלנו, פעולה שיכולה לתת לנו באופן מיידי תמונת מצב מהימנה של השטח – מה שבעבר היה מצריך בדיקה קרקעית מדוקדקת”.

לפי ג’ניה דניסיוק מאגף הייעור בקרן, קק”ל החלה לנטר את היערות שלה באמצעות רחפנים כבר ב-2015, אז זכתה במכרז לצילום מהאוויר באמצעות רחפנים חברת TerraScans Labs. “השימוש ברחפנים חוסך הרבה מאוד בשימוש בכוח אדם”, היא מסבירה, “כך, למשל, כשאנחנו מבצעים סקרי הישרדות – כלומר בדיקה מה ביער שרד לאחר הנטיעה בטווח של חמש שנים ממנה – הרחפנים יכולים לכסות שטח של כ-10,000 דונם ביום. כשעושים את זה קרקעית, לעומת זאת, יוצא צוות של שני סוקרים, שיכולים ביום טוב לכסות רק כ-300 דונם”.

מגוון הפעולות שעבורן קק”ל משתמשת ברחפנים הולך ועולה כל הזמן, בהתאם להשתכללות הטכנולוגיה. “אנחנו משתמשים ברחפנים לצורך ניטור תופעות קרקעיות שקורות ביער, בין היתר כדי להיעזר בהן להחלטות ניהוליות ותכנוניות”, מספר ד”ר מיכאל ספרינצין מאגף הייעור. “לא תמיד אפשר להגיע לכל פינה ופינה של היער ברגל, או לדעת בדיוק מה ואיפה לחפש. הרחפנים מאפשרים לנו לנטר שטחים נרחבים ולמצוא אינדיקציה לבעיות. הם מאפשרים לנו, למשל, להסיק מסקנות על בריאות היער: באמצעות הרחפנים אנחנו מנטרים את התופעה של התייבשות הצומח, ותצלומי האוויר מאפשרים לנו לזהות את מוקדי התייבשות, ולבצע הערכה של היקף התופעה”.

פרסום

לא מחליף יערנים

הרחפנים משמשים גם לניטור אירועים ממוקדים כמו שריפות – אירוע שיש לו פוטנציאל לגרום נזק עצום ליערות. “בזמן אמת אמנם אי אפשר להעלות רחפנים לאוויר”, מסביר ספרינצין, “אך מיד עם סיום השריפה אנחנו יכולים להעלות אותם למפות ולתעד את מצב השטח, ולהבין את חומרתה ואת הנזקים לצמחייה. זה מאפשר לנו לעשות הערכה של מספר העצים שנשרפו, ולעשות את זה בטווח הרבה יותר מיידי ומדויק מבעבר”.

“בנוסף, אנחנו משתמשים ברחפנים גם לניטור הפעילות השוטפת ביערות – לדוגמה מדידת הביקורים ביער”, מספר ספרינצין, “במהלך תקופת החגים, למשל, השתמשנו ברחפנים כדי להעריך את כמות המבקרים באתרים פופולריים, ובאמצעות צילומי האוויר יכולנו לחשב כמה מבקרים הגיעו בפרק זמן מסוים. אנחנו משתמשים בהם גם כדי למפות את שטחי היער שלנו: עדכון גבולות היער, עדכון הדרכים, מיון המינים שיש ביער. המידע הזה מאפשר לנו ליצור מפה יערנית שמשמשת אותנו ביומיום, ולדייק את זה מעבר למה שניתן לעשות קרקעית”.

אז הרחפנים אולי לא יכולים עדיין להחליף את היערנים של קק”ל, אבל אין ספק שהם חוסכים להם עבודה רבה ומייעלים אותה. “זה נכון שכאשר אנחנו מדברים על מצבים יותר מורכבים – למשל במצבים שונים של בריאות העץ כמו נזקים לעץ ממזיקים שונים – הרבה פעמים יש צורך ללוות את פעילות הרחפנים בבדיקות קרקעיות ממוקדות”, מסכם ברנד. “אבל בגדול, מדובר במהפכה גדולה מאוד: בין אם מדובר בנזקי שריפה, בנזקי שלג או בהתייבשות של עצים, יש בידיים שלנו כלי שיכול לתת למנהלי השטח וליערנים תמונה רחבה מאוד, כבר בתוך 24 שעות אחרי האירוע, ועל פני שטחים נרחבים הרבה יותר ממה שיכולנו לכסות באמצעות שימוש ברגליים שלנו בלבד”.

מאיה פלח -זווית

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

עובדים זרים בישראל 2017- נתוני הלמ”ס

בסוף שנת 2017 היו בישראל כ-166 אלף עובדים מחו”ל, כ-100 אלף מהם נכנסו לישראל באשרת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *