ח"כים בדיון בוועדת חוץ וביטחון לרגל יום החקלאות וההתיישבות בכנסת: "מרכיב הביטחון הלאומי לא עומד בשיקולי קבלת ההחלטות של כחלון, חייבים תכנית לאומית אסטרטגית"
ועדת חוץ וביטחון ציינה את יום החקלאות וההתיישבות בכנסת וקיימה דיון בנושא חשיבות עיקרון "התלם האחרון" בחקלאות לביטחון מדינת ישראל.
חברי הכנסת אמרו בוועדה: "המרכיב הביטחוני הלאומי (1430↓1.24%−) לא עומד בתוך השיקול של קבלת ההחלטות של שר האוצר שפועל להורדת המכסים ובכך לחיסול ישיר של החקלאות. החקלאות הינה אבן יסוד בביטחונה של ישראל. אם ייקחו אבן אחת ממנה, במפעל הציוני יקרוס. חייבת להיות תכנית לאומית אסטרטגית לשמירה על החקלאות בישראל". התאחדות חקלאי ישראל הודיעה כי תשלח לוועדת חוץ וביטחון טיוטה של תכנית אסטרטגית עליה עבדה.
פרסום
יו’’ר ועדת חוץ וביטחון, ח’’כ אבי דיכטר, אמר בפתח הישיבה: ’’כולנו גדלנו על המונח ’התלם האחרון’, לצערי אני זוכר שברבות השנים היו אנשים שפקפקו במונח הזה, היה אפילו משפט שנאמר בישיבת ממשלה ’למה מדינת ישראל צריכה לסבסד את הירקות שאנחנו אוכלים באירופה’. לחקלאות אין חשיבות רק בתור תוצרת אלא גם כגורם מעצב מהבולטים שהיו במדינת ישראל לפני הקמתה ולאחר הקמתה’’.
ח"כ אייל בן ראובן: "החקלאות היא אבן יסוד בביטחון הלאומי של ישראל. היא מרכיב בסיסי במושג "ציונות" והיא מבטאת את הקשר שלנו לאדמה. כולנו מכירים את תרומתה האדירה של החקלאות לכלכלה, לחברה ולהידוק היחסים שלנו עם המדינות שונות. לצערי הרב, אנשים התחילו לאבד תקווה בחקלאות. החלטת שר האוצר על הורדת המכסים היא שגיאה חמורה. אני חש שהיום הזה הוא בגדר חבל הצלה לענף החקלאות בישראל. אני קורא לממשלת ישראל – הציבו את החקלאות בראש מעייניכם. מדובר במאבק חשוב מאין כמוהו על דמותה של החברה הישראלית".
מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "בנינו תכנית אסטרטגית וניהלנו מו"מ עם משרד האוצר והחקלאות אשר הסכימו כמעט על הכל אבל בתנאי של פתיחת החקלאות כולה לייבוא וביטול המכסות. מדובר בשיגעון. הייבוא זו שנאת חינם. כל זה כדי לייצר כאן אבטלה ושממה. החקלאי מעבר לערכים ודרך החיים שהוא מנהל, צריך ללכת למכולת ולהרוויח ובשנים האחרונות החקלאים נאלצים לסגור את משקיהם בשל חוסר רווחיות. בין הדיבורים למעשים של השרים יש פער אדיר. אבסורד שאין כאן נציג אחד ממשרד החקלאות. על מדינת ישראל לראות את הערכים של החקלאות ועל השמירה של החקלאות כשמירה על האדמה, על המדינה.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: "אנחנו המדינה המערבית היחידה עם מספר החקלאים הנמוך ביותר. חסר כאן 2-2.5 מיליארד ₪ כדי להביא אותנו לתחרות עם ה- OECD. מי שנותן לגזברים לנהל את המדינה, הוא אחראי על הקריסה של המדינה. אנחנו חוטאים לחקלאות. הורדנו אותה מהתמיכה הלאומית לנמוכה ביותר במערב. אם לא נשנה את סדרי העדיפויות, החקלאות תקרוס. מוכרחים להביא לתכנית אסטרטגית לאומית".
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: "הכתובת הייתה על הקיר, כך יסכמו את ועדת החקירה שתיפתח בעוד 10 שנים כאשר לא תהיה התיישבות בגבולות המדינה הצפוניים והדרומיים אשר יוחלפו על ידי פלוגות צבאיות. בשנים האחרונות חל שינוי במדיניות הממשלות לדורותיהן כנגד החקלאות, שינוי שעלול להביא לאובדן זכותנו על חלקים לא קטנים מארץ ישראל. אני קורא לממשלת ישראל להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לפני שנתיים וחודשיים התנהל מבצע ’צוק איתן’ במשך 51 יום. כל יום במבצע הזה אזרחי ישראל ראו את צה"ל נלחם למען בטחון ישראל מתוך שטחי החקלאות של הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה. אני הייתי בטוח שהתמונה הזאת תביא את ההבנה של חשיבות החקלאות במקום הזה, אבל חודשיים אחרי כשהפצועים עוד לא התאוששו השיח עבר להיות על מחיר המילקי בברלין. זאת אחריות חברי הכנסת להביא לשיח ציבורי אחר, ואף אחד מכם לא דיבר! אותו הדבר כששומעים נציג ממשלה בכיר – פרופ’ אבי שמחון שאומר ששלב גאולת הקרקע נגמר ועכשיו הגיע שלב גאולת העם ואפשר להחליף את החקלאים בשוטרים שיגנו על הקרקע. זאת האחריות שלכם לענות לו".
ח"כ עמר בר לב: "לפני מספר חודשים בדיון על ייעודה של החקלאות בישראל אמר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ״ייעודה של החקלאות בישראל היא רווחה כלכלית של אזרחי המדינה בלבד״. משפט זה מבטא את ההבדל המהותי במקומה של החקלאות בין תפיסתה של הממשלה לבין ההכרה בחקלאות כערך לאומי (1430↓1.24%−) . חקלאות איננה מסתכמת בשורת הרווח בלבד – היא ערך לאומי, היא ביטחון, היא התיישבות והיא צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז".
ח"כ איתן ברושי: "אין קואליציה ואופוזיציה יש אחדות בכל הנוגע לחקלאות. אין ספק על יעדים בתחום הביטחון. אין וודאות ויציבות בכל הנוגע לחקלאות. מחר בוועדת הכספים מתנהל דיון על תקציב משרד החקלאות. אני פונה אילכם, אין בתקציב הזהה ובחוק ההסדרים מה המדינה רוצה מהחקלאות ומההתיישבות. אם הממשלה לא תעצור את ההידרדרות, הממשלה הזאת תהיה חתומה על כישלון בימים הקרובים . זהו תמרור אזהרה למצבה של החקלאות. יש לשנות את המגמה כבר בתקציב הקרוב".
ח"כ חיים ילין: "החקלאות וההתיישבות החקלאית בישראל מהוות נדבך חשוב של אבני היסוד המרכיבים את החברה והכלכלה הישראלית, אכלוס הפריפריה ויישוב הגבולות, ביטחון המזון ושמירת המרחבים הפתוחים והנוף הירוק של מדינת ישראל. לשם חיזוק החקלאות וההתיישבות העובדת נדרש שינוי סדר העדיפויות הלאומי והגברת המאמץ לקידום, לעידוד ולפיתוח ההתיישבות בפריפריה. זאת על ידי הסרת חסמים והשקעת משאבים רבים בפיתוח חקלאות משוכללת.
ח"כ ד"ר ענת ברקו: "נתיבי הפשע החקלאי הם גם נתיבי הטרור – אותם נתיבים, אותם מבצעים. מעשי הפשע החקלאי הם חלק מהניסיונות הערביים לפגוע בחוסנה של ישראל, ולכן חקלאי ישראל מהווים את אנשי החזית בהתמודדות מול הניסיונות המתמידים הללו".
פרסום
ח"כ נחמן שי: ״הממשלה הזו עוינת את החקלאות, לא מדובר רק בעוצמה כלכלית, רק במחירים ובכסף. מדינה נמדדת על בסיס העצמה הרכה שלה והעצמה הקשה שלה. העצמה הרכה היא הקשר בין האדם לאדמה. בחקלאות יש ערכים שבלעדיהם מדינת ישראל אינה מדינת ישראל. באיזו מדינה מתוקנת בעולם השר הממונה, שהוא המייצג והדובר הראשי לא מגיע ליום החקלאות ולדיון בוועדה? צריך להסיק מזה מסקנות. פשוט לא אכפת לו. יש לבחור את האנשים שיכולים לייצג את האינטרסים הללו בכנסת, ככה זה עובד בדמוקרטיה״.
ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני: אסור להפקיד את העתיד של ההתיישבות. חייבת להיות חקיקה של איך נתפסת החקלאות כדי להבטיח את העתיד של החקלאות".
ראש המועצה האזורית דורון שידלוב: יש חקלאות אבל יש מעט מאוד חקלאים שנאלצים לא רק להתפרנס מחקלאות אלא גם לשמור על השטח ועל הרכבים שלהם".
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני: "ביטחון ללא חקלאות לא יהיה לנו. ובסוף לא יהיה לנו על מי להגן עליו. האבסורד שהולכים להעביר תקציב שלא יהיה הטבות לעוטף עזה כולל פיתוח. אתם חייבים להגן עלינו ולהיות הנציגים שלנו. אתם כאן יודעים שבלי חקלאות לא יהיה מי שישמור עלינו. רק עם ההטבות בעוטף עזה ניתן לפתח ולעבוד שם".
אלי אהרון מארגון מגדלי הירקות, חקלאי במושב עמיעוז: "יש פער אדיר בין האמירות בכנסת המגנים על החקלאות ועל החקלאות כערך לבין הפער בין המעשים של הממשלה שפועלים כנגד החקלאות".
