הודעה לחקלאים
מתוך חוזר שמיטה 2, שהפיץ אפרים אנטמן, ממונה שמיטה ארצי
אל חקלאי ישראל ואגודות חקלאיות, מגדלי פירות וירקות במגזר היהודי וכן מכתבו של הרב הראשי לישראל, דוד לאו על ארבע החלופות העומדות בפני החקלאי לקראת שנת השמיטה
פרסום
1. בשנה הבאה – שנת תשע"ה – תחול שנת השמיטה (שנת תשע"ה מתחילה ביום א' בתשרי תשע"ה, 25.9.2014), ויש להיערך אליה מראש.
2. בהמשך מצורפת פנייתו אליכם של כבוד הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א, המפרטת את ארבע החלופות העומדות בפניכם החקלאים, במסגרת היערכותכם לקראת שנת השמיטה, והן מייצגות את עמדת הרבנות הראשית לישראל. קיום אחת מהן על ידיכם יאפשר שיווק התוצרת החקלאית שלכם בשווקים, שכן הרבנויות המקומיות הונחו בהתאם.
3. לצורך יישום ההיערכות והפעילות בשנת השמיטה, הוקמה בימים אלו מנהלת השמיטה, אשר באחריותה לבצע את פעולות ההכנה הנדרשות לפני תחילת השנה, ובכך לאפשר הספקת תוצרת חקלאית כשרה לשווקים בשנת השמיטה. פעולות ההכנה כוללות בין היתר: איתור ומיפוי חקלאים, הדרכה והוראה של הפתרונות ההלכתיים. אנשי המנהלת יעמדו לרשותכם החקלאים הן בליווי הארגוני והן בהדרכה ההלכתית. נציגי המנהלת יבררו את הצרכים ואת ההעדפות של החקלאים ובהתאם להחלטתכם יכוונו אתכם בהמשך התהליך.
4. יש למלא בהקדם האפשרי את השאלונים, "פרטי חקלאי לצורך פעילות בשנת השמיטה" ו"פרטי החלקות בחכירה" (ניתן להורידם באתרי ארגון מגדלי ירקות, התאחדות חקלאי ישראל, משרד החקלאות או משרד הדתות) ולהחזירם באמצעות פקס שמספר 02-5311332, כדי שניתן יהיה להתארגן בהתאם.
6. נציגי האגודות מתבקשים לקבל החלטה משותפת של האגודה ביחס לדרך בה יפעלו בשנת השמיטה.
בדבר קבל פרטים נוספים, הצגת שאלות, הבהרות, בקשה לסיוע, הדרכה וייעוץ, ניתן לפנות לדוא"ל[email protected] או באמצעות פקס 02-5311332, ונשמח לענות לכל פנייה.
אפרים אנטמן
ממונה שמיטה ארצי
קרבה שנת השבע
מכתבו של דוד לאו, הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית
הנני מתכבד להביא את ארבע החלופות העומדות בפני החקלאי, במסגרת הערכותיו לקראת שנת השמיטה, וזאת כדי שיוכל לבחור את הדרך שילך בה ואת המעשה אשר יעשה.
החלופות, כפי שיובאו להלן, מייצגות את עמדת הרבנות הראשית לישראל. קיום אחת או יותר מהן על-ידי החקלאי יאפשר שיווק תוצרתו החקלאית בשווקים, שכן הרבנויות המקומיות הונחו בהתאם.
אוצר בית דין – אוצר בית דין מופעל ב"חכירת המטעים" על-ידי בית הדין בשנת השמיטה, ולמעשה החקלאי מוסר את יבולו לאוצר בית דין, כאשר הוא מתמנה כשליח בית דין, ומבצע רק את העבודות המותרות על פי הוראות בית הדין, ואת שכר טרחתו הוא מקבל בהתאם לעבודתו כשליח ביה"ד. ביה"ד מחלק את הפירות לעמך בית ישראל וגובה את דמי החלוקה, על פירות אלו חלה קדושת שביעית ויש לנהוג בהם בהתאם.
פרסום
מצעים מנותקים – גידולים על מצעים אשר הם מנותקים מהקרקע ובתוך בתי גידול, הזריעה מתאפשרת גם במהלך שנת השמיטה. באופן זה ניתן לגדל גידולים שלא תחול עליהם קדושה שביעית. חלופה זו מתאימה לגידולי שדה.
שביתת הקרקע – השכרת קרקע משמעותה אי עשיית כל מלאכה בשנת השמיטה בגידולי שדה, ובמטעים שמירה על קיום העצים והפקר היבול, וזהו ניסיון הגדול בשמירה על קדושת הארץ.
היתר מכירה – היות שאין אפשרות שכל תושבי ארץ ישראל יקיימו את מצוות השמיטה בשלמותה, על כן נמנו וגמרו לסדר מכירת הקרקע לנוכרי באופן שעל ידי כך הקרקע הנמכרת תהא מופקעת מדין חיוב השמיטה ולא יבוא ח"ו לידי עבירה בעבודת הקרקע בשביעית. יש לדעת כי מלאכות האסורות מדאורייתא, זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, אינן מותרות על-ידי היתר המכירה ואסור לעשותם על-ידי ישראל.
בתפילה שנזכה לקיים מצוות שבת הארץ כהלכתה,
דוד לאו
הרב הראשי לישראל
