רשת המרכולים הבריטית "אייסלנד", שצמצמה את השימוש בפלסטיק בסניפיה, נאלצת לחזור לארוז פירות וירקות בפלסטיק בעקבות תלונות לקוחות וירידה בהיקף המכירות. איך אפשר להפוך את ההפסד בקרב לניצחון במלחמה נגד הפלסטיק?
רחלי ווקס – זווית
בשנים האחרונות קשה יותר ויותר להתעלם מהכמויות האדירות של פסולת הפלסטיק שמסביבנו. מוקדם יותר החודש נמצא בחוף זמיר שבחיפה צב ים צעיר שנלכד ביריעת פלסטיק ולא הצליח להשתחרר ממנה. הצב, שהועבר על ידי צוות המצילים למרכז להצלת צבי ים במכמורת, אותר מספר ימים בלבד לאחר שנמצא באותו חוף צב ים קטן אחר, שנתפס גם הוא בחתיכת פלסטיק ונפצע.
למרות התדמית החד-פעמית של הפלסטיק, הוא מתכלה רק כעבור מאות רבות של שנים. על פי הערכות התכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), עד 2050 יצטברו 12 מיליארד טון של פלסטיק במטמנות האשפה ובסביבה הטבעית, בים וביבשה. בכל שנה מגיעים כ-12 מיליון טון חדשים של פלסטיק אל הים, ועל פי הערכות מדענים, עד 2050 עלול משקל הפלסטיק בים להיות גדול ממשקל הדגים שבו.
פרסום
לצד העלייה המתמדת בצריכת הפלסטיק בעולם, קיימים גם גופים שמנסים להפחית את השימוש בקבוצת החומרים הזו בדרכים שונות. אחד מהם הוא רשת המרכולים הבריטית אייסלנד (Iceland), שהתחייבה בתחילת 2018 שבתוך 5 שנים אף אחד ממוצריה לא יכלול פלסטיק. ההודעה הזו הייתה חלק מגל של רשתות קמעונאיות וחברות מסחריות שהודיעו שהן עתידות להיפרד מהחומר המזהם במוצריהן, מהלך שעורר תקווה רבה בקרב שוחרי סביבה ברחבי העולם.
אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. לאחרונה הודיעה הרשת על שינוי בתכניות – והכריזה שהיא תחזור לעטוף בפלסטיק חלק מהמוצרים שמהם הוא הוסר. מה גרם לה לקבל את ההחלטה, והאם זוהי מכה קשה למאבק העולמי נגד השימוש בפלסטיק חד-פעמי?
הכישלון של פיילוט הבננות
ההכרזה של הרשת, שכוללת מעל 900 חנויות ברחבי הממלכה המאוחדת, באה לאחר כישלון של פיילוט הבננות שלה – שבמסגרתו הוחלפה אריזת הפלסטיק של הבננות ברצועת נייר שאיגדה מספר בננות יחד (מבלי לעטוף אותן לחלוטין). מהלך זה היה אמור לחסוך כ-10 מיליון שקיות פלסטיק בשנה. עם זאת, הרשת הודיעה שהפיילוט יופסק, לאחר שנמצא שהאריזה החדשה גרמה לבננות להתכווץ ולהירקב מהר יותר.
פיילוט הבננות לא היה היוזמה הסביבתית הראשונה של הרשת שנכשלה. במאי האחרון הפסיקה אייסלנד פיילוט אחר שנערך בליברפול, שבמסגרתו נמכרו 35 סוגי פירות וירקות בתפזורת (ללא כל אריזה) ו-27 נוספים נמכרו במארזים נטולי פלסטיק: סלסלות הניתנות למיחזור, שקיות נייר ושקיות רשת. פיילוט זה הופסק לאחר שלושה חודשים בלבד, מכיוון שהצרכנים העדיפו שלא לקנות את המוצרים ללא אריזות הפלסטיק שהם התרגלו אליהן – מה שהוביל לדברי הרשת לירידה של 20 אחוז במכירותיהם. זאת על אף שלפני ההכרזה על הפסקת השימוש בפלסטיק ערכה הרשת סקר לקוחות, שבו רובם המכריע של הצרכנים תמכו במהלך.
עם זאת, באייסלנד לא זונחים את מאמצי ההשתחררות מהפלסטיק, והרשת הודיעה שבימים אלה מתחיל פיילוט חדש ב-20 חנויות, שבמסגרתו ישווקו בננות באריזה חדשה. לדבריהם, בהמשך השנה יחל גם פיילוט פירות וירקות חדש ביותר מ-30 חנויות, שלא יכלול הפעם פריטים בתפזורת (בעקבות משובים שקיבלה הרשת מהצרכנים) אלא רק פריטים באריזות נטולות-פלסטיק.
הפלסטיק הוא לא התחום היחידי שבו מנסה אייסלנד לצמצם את החותם הסביבתי שלה. בעבר הובילה החברה מהלך שבמסגרתוהוסר מרכיב שמן הדקלים מכל מוצריה, בגלל נזקיו הסביבתיים: העלייה בביקוש לשמן זה מובילה לבירוא יערות נרחב (בעיקר באינדונזיה ובמלזיה), תופעה שגורמת לעלייה בפליטות גזי החממה ולהקטנת אגירת הפחמן בעצים וכך להעצמת שינוי האקלים, ובנוסף משנה את מחזור המים בטבע ומקטינה וקוטעת את בתי הגידול של מיני בעלי חיים רבים וביניהם שלושה מינים של קופי אוראנגוטן וטיגריס סומטרה, מינים הנמצאים בסכנת הכחדה.
להביא שקיות וכלים מהבית
רשת אייסלנד היא לא היחידה שמנסה לצמצם את השימוש שלה בפלסטיק. צעדים בנושא מתבצעים כיום בחלק מרשתות ההקמעונאות הגדולות, כמו מרקס אנד ספנסר, שהשיקה מעל 90 קווי מוצרים של פירות וירקות בתפזורת, מוריסונ'ס, שהחליפה את שקיות הפלסטיק במחלקת הפירות והירקות בשקיות נייר וטסקו שהכריזה שתפסיק לשווק קישוטי פלסטיק לחג המולד ותציע במקומם קישוטים ידידותיים לסביבה. גם חנויות קטנות יותר לוקחות חלק במאמץ, כמו סופרמרקט אחד בתאילנד שהחל לעטוף מוצרים שונים בעלי בננה במקום בפלסטיק.
העלייה בשימוש בפלסטיק לא פוסחת גם על ישראל. "רואים יותר ויותר פירות וירקות ארוזים אצלנו", אומרת ליאת צבי, מומחית לשיווק סביבתי. "אין ספק שפעם מכרו הרבה יותר פריטים בתפזורת". כזכור, בפברואר האחרון הודיע משרד החקלאות שיעניק תמיכה לרשתות מזון שימכרו פירות וירקות ארוזים בפלסטיק (יוזמה שצומצמה בהמשך בעקבות ההתנגדות הציבורית הרבה שעוררה).
פרסום
עם זאת, גם בישראל נערכים מאמצים לצמצום השימוש בפלסטיק. אחד מהם הוא כמובן חוק השקיות, שמחייב את הרשתות הגדולות לגבות מהצרכן 10 אגורות עבור כל שקית פלסטיק, במטרה לעודד את השימוש בשקיות רב-פעמיות. בנוסף, בחלק מהמרכולים (בעיקר אלה שמתמחים במזון בריאות) מוצרים כמו אגוזים ואף חומרי ניקוי נמכרים לעתים בדיספנסרים או במיכלים גדולים, ועל הצרכנים למלא מתוכם כלים שהביאו מהבית – אבל כאמור, זה רחוק מלהיות המצב הנפוץ ברוב רשתות השיווק.
צבי מדגישה שלנו, הצרכנים, תפקיד משמעותי בצמצום השימוש בפלסטיק ברשתות השיווק. "הפתרון הוא לבוא עם כלים מהבית", היא אומרת. "מרבית הקניות שלנו הרי נעשות באופן קבוע ובאותם מקומות. אני תמיד מגיעה לסופרמרקט עם שקיות רב פעמיות גדולות וקטנות, ואני שמה בהן את מה שאני אוספת מתפזורת, זה לא כזה מסובך". צבי מבהירה גם שאין כל פסול בפירות לא ארוזים. "כשאנחנו גדלנו, בשנות ה-80-70, הפירות והירקות לא היו ארוזים בפלסטיק והכל היה בסדר. הכל עניין של סדרי עדיפויות: או שנעבוד יותר "קשה" ונביא כלים ושקיות מהבית, או שנפגע בעתיד שלנו ושל הילדים שלנו", היא מסכמת.
