דף הבית / תקינה בחקלאות / צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על ירקות ופירות טריים וקביעת רמת הפיקוח), התשע”ו- 2016

צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על ירקות ופירות טריים וקביעת רמת הפיקוח), התשע”ו- 2016

בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 6(א)(2), 7  ו- 18 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו–1996 [1]  (להלן – החוק), ובהמלצת  ועדת המחירים לפי סעיף 8 לחוק, אנו מצווים לאמור:

הגדרות1.בצו זה –
“ירקות ופירות טריים” – ירק או פרי טרי מבין הירקות והפירות המפורטים בתוספת;
“סיטונאי” – כל אחד מאלה :
(1)             ספק של מצרכים שהם ירקות ופירות טריים, בעל מחזור מכירות שנתי של ירקות ופירות טריים בהיקף של 30 מליון שקלים חדשים או יותר;
(2)             קמעונאי גדול העוסק באספקת ירקות ופירות טריים לחנויות שבהחזקתו;
“ספק” – כהגדרתו  בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע”ד-2014 [2] (להלן- חוק קידום התחרות);
“קמעונאי גדול” –כהגדרתו בחוק קידום התחרות.
תחולת החוק2.החוק יחול על מצרכים שהם ירקות ופירות טריים.
רמת פיקוח3.רמת הפיקוח על המצרכים כאמור בסעיף 2, תהיה דיווח על רווחיות ומחירים לפי פרק ז’ לחוק לפי מתכונת הדיווח שיקבע המפקח בתוקף סמכותו לפי סעיף 19 לחוק.
תחולת חובת הדיווח4.(א)            חובת הדיווח לפי צו זה תחול על קמעונאי גדול וסיטונאי, והוא יחויב לדווח על רווחיות ומחירים של ירקות ופירות טריים, לגבי כל חנות שבהחזקתו או שהוא מספק לה ירקות ופירות טריים, לפי העניין.
(ב)             המפקח על המחירים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לפטור בכתב קמעונאי או סיטונאי מסוים מחובת דיווח לפי סעיף קטן (א), בכלל או לעניין ירק או פרי מסוים, אם מצא שאין צורך במסירת דיווח כאמור על ידו, בשל קיומם של נתונים מספיקים לצורך מדגם מייצג, או משיקולי יעילות והפחתת עומס רגולטורי; המפקח יפעל למתן פטור כאמור,  בהתאם לאמות מידה כלליות, שוויוניות אשר ניתנות למדידה אובייקטיבית כגון היקף מחזור מכירות ומספר חנויות.
תדירות הדיווח על מחירים5.חובת הדיווח על מחירים לפי צו זה תהיה במועדים ולגבי התקופות שלהלן:
(1)             עד יום ב’ בטבת התשע”ז (31 בדצמבר 2016)- לגבי המחירים בתקופה שמיום י’ בטבת התשע”ה (1 בינואר 2015) עד יום כ”ד בסיון התשע”ו (30 ביוני 2016);
(2)             עד ה-31 בינואר של כל שנה – לגבי המחירים בתקופה שמה- 1 ביולי עד ה-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה;
(3)             עד ה-31 ביולי של כל שנה – לגבי המחירים בתקופה שמה- 1 בינואר עד ה- 30 ביוני של אותה שנה.
תדירות הדיווח על רווחיות6.חובת הדיווח על רווחיות לפי צו זה תהיה אחת לשנה, במועדים ולגבי התקופות שלהלן:
(1)             עד יום ב’ בטבת התשע”ז (31 בדצמבר 2016)- לגבי הרווחיות בתקופה שמיום י’ בטבת התשע”ה(1 בינואר 2015) עד יום י”ט בטבת התשע”ו (31 בדצמבר 2015);
(2)             עד ה-31 במאי של כל שנה- לגבי הרווחיות של השנה הקודמת.
תחילה ותוקף7.תחילתו של צו זה ביום  _________   התשע”ו ( _________2016) (להלן-יום התחילה), ותוקפו למשך שנתיים מיום התחילה.

 

 

פרסום
תוספת
ירקותפירות
עגבנייהתפוחי עץ
תפוח אדמהבננה
פלפליםענבים
מלפפוןאבטיח
בצלאבוקדו
פטריותלימון
בטטהאפרסק
חציליםתפוז
קישואאגסים
כרובנקטרינה
שוםשזיף
גזרמנגו

 

 

________________    התשע”ו (  2016)

(חמ 3-2722-ת5  )

________________                                        _______________________

משה כחלון                                                        אורי יהודה אריאל הכהן

 

            שר האוצר                                                       שר החקלאות ופיתוח הכפר

 

 

 

דברי הסבר

 

פירות וירקות טריים הינם מוצרי צריכה החשובים לבריאות הציבור, ומהווים מוצרים  בסיסיים בתזונת האוכלוסייה בישראל. ההוצאות על הירקות והפירות הטריים מהווים כ- 12.5% מההוצאה למזון (כ-290 ₪ לחודש למשק בית). ההוצאה לנפש לפירות ולירקות טריים עולה עם ההכנסה. יחד עם זאת, פירות וירקות טריים מהווים שיעור גבוה יותר מסך ההוצאה אצל משפחות עם הכנסה נמוכה. מנקודת מבטו של הצרכן הישראלי, לפירות וירקות טריים במחירים שווים לכל נפש חשיבות ראשונה במעלה.

 

בשנים האחרונות נרשמה מגמה של עליית נתח השוק של רשתות השיווק לכ- 50% מההוצאה של משקי הבית, וזאת לעומת השווקים הפתוחים והמכולות בקטגוריית הפירות והירקות. בקטגורית הפירות והירקות רשתות השיווק פועלות בעיקר באמצעות מערך קניינות לוגיסטיקה עצמאי או חברות בנות או סיטונאים גדולים המשווקים לעיתים עבור מספר רשתות יחדיו, ולרוב אינן פועלות דרך השווקים הסיטונאיים. הגידול בנתח השוק של רשתות השיווק חיזק את כוחן של חברות הבת של רשתות השיווק במקטע הסיטונאי של פירות וירקות, וכפועל יוצא מכך, מעט סיטונאים גדולים שולטים ביותר ממחצית מהמקטע הסיטוני.

 

זאת ועוד, מוצרי החקלאות שייכים לקטגוריית מוצרים “מתכלים”, עובדה המחלישה את כוח המיקוח של החקלאים, במיוחד לאור מספרם הרב של החקלאים. כמו-כן, ישנן טענות בדבר פרקטיקות מסחר לא הוגנות שקיימות בשוק בתחום הפירות והירקות, במסחר הסיטונאי, כגון- עסקאות ללא מחיר, הפחתות מחיר בדיעבד וחיוב חקלאים לשימוש בארגזי הרשת.

 

פרסום

ביום 09.05.2016 ניתנה לשר האוצר ולשר החקלאות (להלן- השרים) המלצת ועדת המחירים לפי סעיף 8 לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו – 1996 (להלן- החוק), ולפיה הועדה המליצה לשרים להחיל פיקוח על המקטע הקמעונאי והסיטונאי בפירות וירקות לפי פרק ז’ לחוק, וכן לחייב את העוסקים השונים במקטע זה לדווח למפקח על המחירים במשרד החקלאות בהתאם למתכונת שתקבע על ידו. זאת ועוד המליצה הועדה כי, הפיקוח יופעל באמצעות צו לזמן מוגבל ויחול עד לסוף שנת 2017, ובמסגרתו יועברו למפקח נתונים עבור השנים 2015-2017. בסוף התקופה כאמור, יבוטל הצו ויוסר הפיקוח על פי פרק ז’ לחוק. בנוסף, המליצה הועדה לשרים, ליתן למפקח סמכות לפטור בכתב מחובת דיווח לפי סעיף קטן (א) קמעונאים וסיטונאים מסוימים או פירות וירקות מסוימים, אם מצא שאין צורך במסירת דיווחים על ידם, בשל קיומם של נתונים מספיקים לצורך מדגם מייצג, ומשיקולי יעילות והפחתת עומס רגולטורי. יובהר כי, מהות הפיקוח בשלב זה הינה קבלת אינפורמציה והבנת מצב הרווחיות בשוק הפירות והירקות, וזאת לפי המקטעים השונים והפורמטים. באשר לקיומם של נתונים מספקים לצורך מדגם מייצג יובהר כי, הכוונה לכך שלאחר תחילת הצו ייתכן שלצורך קבלת תמונת מצב מהימנה, ניתן יהיה להסתפק במספר נבדקים מצומצם יותר. באשר לשיקולי יעילות והפחתת עומס רגולטורי יובהר כי, הכוונה לכך שלאחר תחילת הצו ייתכן שניתן יהיה להקל על חנויות קטנות, אשר בהן העומס הרגולטורי יהא גבוהה באופן שאינו מידתי לתועלת שניתן יהיה להפיק מהמידע שיתקבל מהן, והכל בהתאם להחלטתו של המפקח תוך הקפדה על כללי המשפט המנהלי.

 

עוד יצוין לעניין זה כי, לאחרונה ביצעה ועדת המחירים לפי החוק האמור, בחינה של עלויות השיווק של הפירות והירקות למדגם של פירות וירקות במדגם של סניפי רשתות שיווק, בסיוע רואה חשבון חיצוני. מנתונים שהועברו בעניין זה, ניתן לראות כי המקטע הקמעונאי הינו רווחי וקיימת שונות בין רשתות השיווק. נראה, כי חלק מרשתות השיווק עושות שימוש במצרכים שהם “loss leader”, כלומר- חלק מהמצרכים נמכרים במחירי הפסד, וחלקם במחירים גבוהים המשקפים רווחיות גבוהה ביותר.

 

ביום 18.07.2016 ערכה ועדת המחירים שימוע ציבורי באשר להחלטתה מיום 09.05.2016. לאחר ששמעה הועדה את הנימוקים שהוצגו בפניה במסגרת השימועים שנתקיימו, החליטה הועדה להותיר את החלטתה מיום 09.05.2016 על כנה.

 

בהתאם להמלצת ועדת המחירים כאמור דלעיל, ולפי הסמכות שהוענקה לשרים בסעיף 6(א)(2) לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו – 1996, השרים החילו באמצעות צו זה את החוק על הקמעונאים והסיטונאים בענף הירקות והפירות, כפי שמפורט בנוסח הצו.

[1] ס”ח התשנ”ו, עמ’ 192.

[2] ס”ח התשע”ד, עמ’ 438.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

נוהל חדש לתמיכה בחקלאים משביתי משקים בשנת השמיטה תשפ”ב ( 9/2021-9/2022)

כידוע, בסמוך לכל שנת שמיטה, ואף בתחילתה, קיימת אי בהירות בנוגע לסכום התמיכה שיינתן לחקלאי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *