ראש מועצת עמק הירדן תקף בכנס הרשות לתכנון של משרד החקלאות את שכנו מצפון על רקע הקריאה של האחרון להקפיא בניה ביישובים הכפריים. תקף גם את הנעשה בטבריה "בגלל מוסדות התכנון העיר נראית כמו סלאמס, בונים שכונות חדשות ולא משקמים את הישן"
ראש מועצת עמק הירדן, עידן גרינבאום, תקף היום את שכנו, ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן וקרא לו בולשביק. גרינבאום השתתף בפאנל שדן כיצד תראה ישראל בשנת 2048 במסגרת כנס הרשות לתכנון של משרד החקלאות.
גרינבאום תקף את שטרן שהתראיין לאחרונה וטען כי יש לו תוכנית כיצד לחזק את קריית שמונה בעתיד "שטרן קורא להקפיא את הבנייה ביישובים הכפריים בצפון על חשבון הבנייה בקריית שמונה וככה הוא חושב שהוא יפתור את הבעיות של ק"ש ויחזק אותה. זה הבולשביזם החדש, ממש מפא"י של 2019 ונדמה לי ששטרן בכלל מגיע מהליכוד".
גרינבאום התייחס גם לתנופת הבנייה בטבריה "חשוב לי שטבריה תיהיה גדולה וחזקה. זו עיר הבירה של עמק הירדן, כשהיא חזקה כולנו נהנים ממנה. לא יכול להיות שיש בטבריה תנופת בניה על הרכס במקום במורדות הצופים אל הכנרת, כאשר תמ"א 38 לא הגיע לטבריה וההתחדשות העירונית היא אפס. בגלל מוסדות התכנון העיר הוותיקה נראית כמו סלאמס. הכי קל זה לבנות חדש, אבל מה עם שיקום הישן?"
פרסום
דוד לפלר, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון במחוז דרום, הגיב לדבריו של גרינבאום ואמר : "אי אפשר לדרוש מערים להצטופף ולבנות לגובה ולהמשיך לבנות ביישובים הכפריים בלי ניצול מרבי של הקרקע. יש קיבוצים ותיקים בישראל בהם נעשתה בנייה של שתיים ושלוש קומות ולא קרה דבר, הם נשארו קיבוצים והכפריות שלהם לא נפגעה".
אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית במחוז הצפון התייחס לבעיית הקרקע: "ישראל עומדת בשלושת העשורים הקרובים להכפיל את כמות התושבים שלה והמשאב היקר ביותר בעתיד יהיה הקרקע. שטח המדינה לא הולך לגדול ולכן הקרקע תהפוך למשאב יקר מאוד. האתגר הכי גדול שלנו בשנים הקרובות הוא לייצר שפה, כדי שכל הרשויות ידברו באותה שפה, לא חייבים להסכים, אבל לפחות שנדבר באותה שפה".
רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור, הציג בכנס את התחזית לכך שבשנת 2048 יהיו בישראל 17 מיליון תושבים, כאשר 13 מיליון יתרכזו בין אשקלון לחיפה, כאשר בגליל ובנגב יהיו רק 4 מיליון תושבים. המטרה היא ליצור מצב שבו תוכפל אוכלוסיית הגליל והנגב ויהיו בה כשמונה מיליון תושבים.
פרסום
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הוסיף : "כשמדברים על תכנון, וודאי לטווח הארוך, בתנאים של צמיחה דמוגרפית כל כך מרשימה כפי שצפויה במדינת ישראל, יש למצוא את האיזון הנכון בין האתגרים וההזדמנויות במרחב לעקרונות שהם קבועים – כמו החקלאות שהיא היסוד של מדינת ישראל, היא ולא שום דבר אחר. החקלאות אגב היא היסוד של כל מדינה ב- OECD וחבל שהיה צריך את איל שני כדי להסביר את זה לאזרחי המדינה ולממשלה. תפיסת העולם שהחקלאות והשטחים הפתוחים נמצאים שם עד שיבנו עליהם עיר היא שגויה וצריך להפסיק אותה.
"אנחנו לא ניתן את הקרקע בחינם. לא שמרנו עליה מאה שנה כדי שתעמוד לרשות התכנון. אפשר לעשות win-win על ידי שיח, אבל תנסו לדרוס אותנו עם וותמלים – זה יהיה lose-lose".
