יום שבת , אוקטובר 21 2017
heesen
דף הבית / מאמרי חקלאות / סקירה על ענף הדבש -כל מה שרצית לדעת

סקירה על ענף הדבש -כל מה שרצית לדעת

ענף הדבש מורכב משני מקטעים עיקריים: מקטע השיווק אשר נחשב ליציב יחסית, על רקע ביקוש מקומי קשיח של כ-4,000 טון תצרוכת דבש מדי שנה בממוצע, ומקטע הייצור בו פועלות גם מכוורות קטנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר. בשנתיים האחרונות (2015-2016) התחזק חלקו של יבוא הדבש, להשלמת הביקושים המקומיים לצריכתו, על חשבון חלקו של הייצור המקומי. זאת כתוצאה מהתנאים הסביבתיים של הענף בישראל, בעיקרם מיעוט משקעים שגרמו למחסור בפריחה בעונת האביב.

בעוד מקטע הייצור נחשב למבוזר, מקטע השיווק לעומתו נחשב לריכוזי יותר, ונשלט על ידי “יד מרדכי” מקבוצת “שטראוס” (מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-50%). בשנים האחרונות המכוורות ‘עמק חפר’ ו-‘עין חרוד’ הגדילו את חלקן ולהערכתנו חולשות יחדיו על כ-30% ממקטע השיווק. יתר המקטע, כ-15% באופן מצרפי, מוחזק על ידי משווקים קטנים שונים. הענף מוטה מכירות לשוק המקומי, עם פעילות יצוא זניחה. מבחינה רגולטורית, הענף מנוהל ומוסדר על ידי מועצת הדבש, חרף ניסיונות רפורמה במהלך השנים האחרונות להעברת ניהול והסדרת הענף לידי הממשלה או גופים מטעמה.

פרסום

 

מקטע השיווק

  • ענף הדבש גלגל בשנת 2016 פדיון של כ-148 מיליון ₪, לעומת פדיון של כ-145 מיליון ₪ בשנת 2015

(ממקטע השיווק, קרי ממכירות ברשתות השיווק תחת השוק המבורקד, ובחנויות מזון קמעונאיות). העלייה בפדיון מקורה בעלייה במחיר הדבש לצרכן בשנת 2016 בשיעור של כ-2.3% בחישוב שנתי. להערכתנו לא צפוי להיות שינוי מהותי בפדיון הענפי בשנת 2017 וזה צפוי להסתכם בכ-150 מיליון ₪.

  • על פי הערכות, השוק המבורקד מהווה כ-80% משוק הדבש בישראל.
  • על פי נתוני הלמ”ס, הצריכה המקומית השנתית נאמדת בכ-4,000 טון מדי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית בדרך כלל אינה מספקת את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל, על כן יבוא של דבש משלים את הביקושים. בשנת 2016 תצרוכת הדבש נאמדה בכ-4,000 טון דבש, ירידה של כ-2.5% ביחס לשנת 2015 (בה תצרוכת הדבש הסתכמה בכ-4,100 טון דבש).
  • ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכו נצרכת כ-40% מהתצרוכת השנתית (כפועל יוצא, החג אחראי לכ-40% מהמכירות הענפיות).
  • נכון לשנת 2017, מחיר הדבש (לצרכן) ברשתות נע ברוב ימות השנה סביב מחיר של 40 ₪ לק”ג, פי 2 ממחיר הדבש ליצרן (המרווח מתחלק בין המשווקים לרשתות השיווק). יחד עם זאת, לקראת ראש השנה, נעשים מבצעים נרחבים, עקב התחרות בין הרשתות, ומחירו לצרכן יורד. על פי נתוני הלמ”ס, מחיר הדבש לצרכן (בחישוב שנתי) עלה בשנת 2016 בכ-2.3%, בשינוי מגמה משנה קודמת (בשנת 2015 ירד מחיר הדבש לצרכן בכ-3.3%).

בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2017 לא חל שינוי במחיר הדבש (בממוצע חודשי) ביחס למחירו בסוף שנת 2016.

 

  • הערכת D&B לנתחי שוק בשוק המבורקד (המהווה כ-80% מהשוק הכללי): “יד מרדכי”, מקבוצת “שטראוס”, הינה מובילת השוק ומחזיקה בכ-55% מהשוק המבורקד, אחריה “מכוורת עמק חפר” עם כ-20% (כולל מכירות המותג הפרטי של שופרסל המיוצר על ידה) ו”מכוורת עין חרוד” עם כ-5%-10% מהשוק המבורקד. יתר השוק, כ-15% באופן מצרפי, מיוחס למשווקים הקטנים ולמכוורות בוטיק, בהם “דבש שלנו”, “משק לין”, “מכוורת גליל” (קיבוץ שמיר), “ברקו” (למגזר החרדי) ועוד.

 

מקטע הייצור

  • ייצור מקומי לעומת יבוא:
  • תפוקת הדבש בישראל בשנת 2016 עמדה על 2,500 טון, לעומת תפוקת דבש של 3,000 טון בשנת 2015 (ירידה של כ-17%, בהמשך לירידה של כ-6% בשנת 2015). ירידה זו בייצור בשנים 2015-2016, נבעה בעיקר ממחסור בפריחה בעונת האביב שנגרמה ממיעוט משקעים.

בכך היווה הייצור המקומי כ-62% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2016, לעומת כ-73% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2015.

  • יבוא דבש לישראל בשנת 2016 הסתכם בכ-1,500 טון, לעומת כ-1,100 בשנת 2015. הגידול בדבש המיובא בשנת 2016 נועד להשלים את הביקושים, על רקע הירידה הניכרת בתפוקה בשנה זו. בכך היווה היבוא כ-38% מסך התצרוכת בשנת 2016, לעומת כ-27% מסך התצרוכת בשנת 2015.
  • על פי נתוני מועצת הדבש פועלים כיום בישראל כ-500 דבוראים, מתוכם כ-100 דבוראים אחראים על למעלה מ-80% מהתפוקה הענפית. יתר הדבוראים כוללים עסקים קטנים יותר, מכוורות בוטיק, חובבים, וכאלה שעבורם דבש אינו מהווה תחום העיסוק העיקרי.
  • דבוראים אלה מפעילים כ-110,000 כוורות הפזורות ברחבי הארץ. היבול הממוצע בכל כוורת נאמד בכ-27 ק”ג בשנת 2016.
  • פדיון ייצור מקומי של דבש נאמד בשנת 2016 בכ-46.5 מיליון ₪, לעומת פדיון של כ-56 מיליון ₪ בשנת 2015 (הירידה בפדיון בשנת 2016 מקורה בירידה בתפוקת הדבש של כ-17%, כאשר לא חל שינוי במחיר הדבש ליצרן בשנה זו).
  • מחיר הדבש ליצרן בשנת 2016 הינו כ-18.8 ₪ ל-1 ק”ג דבש גולמי, באופן זהה למחירו בשנת 2015.
  • מקטע הייצור אינו נחשב לריכוזי, והייצור מתפזר באופן נרחב בקרב למעלה מ-100 יצרנים שונים. בין היצרנים הגדולים: 3 קיבוצים (יד מרדכי, עין חרוד, דן), ויצרן מהסקטור המושבי – בועז כנות (ממושב אבידור). על פי הערכות, כל אחד מארבעת יצרנים אלה אחראי לכ-4%-5% מכלל ייצור הדבש.
  • קיבוץ יד מרדכי – מייצר בעבור המשווק הגדול בענף, יד מרדכי (מקבוצת שטראוס).
  • בועז כנות – מייצר אף הוא בעבור המשווק יד מרדכי.
  • עין חרוד – מייצר עבור עצמו, פעיל גם במקטע השיווק.

 

פרסום
  • עונות ייצור הדבש – עיקר הייצור מתבצע בשתי תקופות עיקריות במהלך השנה, האביב והקיץ.
  • עונת האביב (50% מהייצור) – בחודש מאי מסתיים חלק זה של הייצור.
  • עונת הקיץ (יולי-אוגוסט, 35% מהייצור).
  • הסתיו – יתר הייצור, 15%.

 

מגמות ענפיות

  • התרכזות מכוורות באזור הצפון – על רקע הבניה המואצת באזור המרכז בשני העשורים האחרונים, הצטמצמו באזור זה אזורים מתאימים להפקת דבש. כך, את מקומם של שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים תפסו שכונות מגורים חדשות. כתוצאה, הפעילות הענפית עברה לאזור הצפון, המאופיין במזג אוויר נוח יותר ביחס לדרום (מזג אוויר גשום יותר וצמחיה עשירה יותר). כיום רוב הכוורות ממוקמות בצפון הארץ.
  • ביקוש גבוה מההיצע – הביקוש גבוה מההיצע בשוק המקומי, על כן השלמת הביקושים נעשית באמצעות יבוא של דבש. באופן כללי, יבוא דבש נתון למכס גבוה, ולפיכך אינו כדאי כלכלית. במקרים בהם מועצת הדבש מזהה מחסור צפוי של תפוקה, היא מעניקה מכסות יבוא פטורות ממכס, לצורך השלמת הביקושים.
  • הפסקת יבוא דבש מארה”ב מטעמי חוסר כדאיות – יבוא הדבש נעשה כיום מאירופה ומדרום אמריקה, בהתאם להסכם הסחר עם האיחוד האירופי והסכם הסחר מרקוסור (עם מדינות דרום אמריקה). בעבר הדבש היה מיובא מארה”ב, אולם עליה ניכרת במחיר הדבש בארה”ב בשנים האחרונות הביאה להפסקת היבוא משם מטעמי חוסר כדאיות, ולמעבר ליבוא מאזורים אחרים.
  • תלות בשוק המקומי (פעילות יצוא זניחה) – ענף הדבש בישראל מוטה מכירות לשוק המקומי. זאת בשל מיצוי מלוא יכולת הייצור, ללא עודפי תפוקות אשר יכולים להיות מיועדים ליצוא. בנוסף, הייצור המקומי אינו בעל יתרון יחסי ביחס למדינות אחרות בעולם. שינויים תכופים במזג האוויר, לצד הצטמצמות שטחי הרעייה, מובילים לתפוקה נמוכה פר כוורת. לעומת זאת, בשל תנאים סביבתיים עדיפים, הכוורות באירופה מייצרות כמות דבש גבוהה בהרבה.
  • סגירת ופתיחת עסקים – ענף הדבש נחשב ליציב יחסית מבחינת סגירת ופתיחת עסקים ואינו מאופיין בתחלופת עסקים גבוהה. על פי נתוני מועצת הדבש קיימים כיום בענף כ-500 דבוראים, בעוד שלפני עשור היו קיימים כ-450 דבוראים, עליה שנתית ממוצעת של כ-1% בכמות העסקים בענף (4-5 עסקים חדשים שמתווספים מדי שנה). מדובר בעיקר בעסקים קטנים, קרי חובבים ומכוורות בוטיק, והתווספותם פחות משפיעה על התפוקה הענפית.

בקרב 100 הדבוראים הגדולים, אשר מייצרים ביחד למעלה מ-80% מסך תפוקת הדבש הכוללת בענף, נסגרים מדי שנה 2-3 עסקים, בעיקר בשל סיבות בריאותיות של בעל העסק או בשל הגעה לגיל פרישה. את מקומם בענף תופסים עסקים חדשים – בדרך כלל אותם עסקים נמכרים לבעלים חדשים או מועברים לדור המשך, במידה וקיים (שיעור סגירה ופתיחה של 2%-3% בקרב 100 הדבוראים הגדולים).

המאפיינים הענפיים, בפרט צמצום שטחים פתוחים, פרדסים ומטעים, לטובת בניית שכונות מגורים, מונעים צמיחה גבוהה יותר בכמות העסקים בענף.

  • השפעת המצב הביטחוני– בהסתמך על נתוני תפוקת הדבש בשנת 2016 ניכר כי הירידה בייצור המקומי אינה נבעה מהמצב הביטחוני. זאת לאחר שגם בשנת 2015 לא נרשמה השפעה מהותית של המצב הביטחוני על הפעילות בענף. בין הסיבות לכך: רוב הכוורות ממוקמות באזור הצפון שפחות חשוף להרעות הביטחוניות האחרונות (שמתרחשות בעיקר באזור ירושלים וביהודה ושומרון).

בנוסף אולי תאהב/י

אהבתם? הפיצו הלאה....Share on Google+Share on LinkedInPin on PinterestTweet about this on TwitterPrint this pageShare on FacebookEmail this to someone

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

קצת נתונים לגבי עובדים זרים עד סוף 2016

בסוף שנת 2016 היו בישראל כ-169 אלף עובדים מחו”ל, כ-95 אלף מהם נכנסו לישראל באשרת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *