סגן שר החקלאות האמריקאי: "הביטחון שלנו מתחיל ומסתיים בביטחון המזון"
בכירים ישראליים ואמריקאיים ציינו בשבוע שעבר 40 שנה לקרן BARD
פרסום
באירוע שנערך במעמד שר בחקלאות ופתוח הכפר מר אלון שוסטר, שגריר ארה"ב בישראל מר דיויד פרידמן והמדענית הראשית של ה-USDA-ARS דר' שובאנדה ג'יקובס-יאנג אמר סגן השר ד"ר סקוט הצ'ינס כי "בביקורי האחרון בישראל התרשמתי עמוקות מהחדשנות הישראלית בתחום החקלאות במיוחד בתחומי הטכנולוגיות לאוטומציה ודיגיטציה."
שר החקלאות ופיתוח הכפר מר' אלון שוסטר אמר:" יש לנו את האחריות הכבדה להבטיח את ביטחון המזון. עלינו לעשות ככל יכולתנו בכדי להבטיח את זמינות המזון בכל עת ובמחירים שווים לכל נפש. בה בעת, אנו צריכים לעשות כל שניתן בכדי להבטיח את איכות המזון ולהימנע מבזבוזו. אלה אתגרים גדולים בהתחשב בתנאי האקלים שלנו בישראל ומצוקה באמצעי היצור כמו מים וקרקע. שותפות של שתי המדינות במו"פ חקלאי מתקדם במסגרת קרן BARD מטיבה עם החקלאות העכשווית ומניחה את היסודות לחקלאות של הדורות הבאים".
השניים היו דוברים מרכזיים באירוע שבו פורסמו תוצאות הבדיקה של פעילות קרן BARD ב-40 שנותיה והכרזה על פרויקטים בולטים במיוחד שנערכו במהלך כל שנות קיום הקרן. מנכ"ל הקרן, פרופ' יורם קפולניק הדגיש "במהלך השנים, הצטיינה הקרן בזיהוי ניצני חדשנות רלוונטית לחקלאות ישראל וארה"ב, בעת שהחליטה לתמוך בפרויקטים משותפים של חוקרים ישראלים משתי המדינות. שיתוף פעולה בין-לאומי, מאפשר לקדם את המחקר והפיתוח באופן ששני הצדדים יוצאים נשכרים". בעידודה של הקרן, שיתוף הפעולה עם טובי המדענים והמוסדות בארצות הברית מאפשר למדענים הישראלים להתוודע לגישות מדעיות ולטכנולוגיות חדשות המתפתחות בעולם, ואילו למדענים האמריקאים הוא מקנה נגישות טובה יותר למחקר יישומי ומרחיב את אפשרויות ההתנסות בשטח".
שגריר ארה"ב בישראל מר' דיוויד פרידמן התייחס לשיתוף הפעולה האמיץ בין שתי המדינות ולהישגי הקרן: "כפי שראינו בדו"ח הערכת האימפקט של התוכנית, BARD ממשיכה להיות הצלחה עצומה. מה יהיו צורכי החקלאות שלנו בעוד חמש, עשר ואפילו חמישים שנה? קשה לדעת אבל אנחנו סומכים על המדענים שלנו ועל תוכניות כמו BARD לזהות את המגמות ולזרוע את זרעי הקדמה".
במהלך הבחינה נסקרו כל הפרויקטים שמומנו ע"י הקרן במהלך כל שנות פעילותה (כ-1330 פרויקטים). התהליך הגיע לסיומו טרם התפרצות הקורונה. בכדי לציין את סיומו של הליך זה התקיים אירוע וירטואלי שהיו נוכחים בו בכירים במשרדי הממשלה והאקדמיה משתי המדינות. במהלך האירוע הוצגו עיקרי תוצאות הבחינה והוענקה הוקרה לתשעה פרויקטים אשר בלטו במצוינותם. שלושת הקטגוריות בהם הוענקו ציוני הוקרה היו: תרומה חברתית וסביבתית, תרומה כלכלית, מחקרים פורצי דרך/ מבטיחים.
דיקן הפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת צפון קרולינה פרופ' ריצארד לינטון :” ביקרתי מספר פעמים בישראל ובכל פעם אני פוגש אנשים חדשים וגישות חדשות עם רעיונות יישומיים עקבתי אחר התקדמות ה- BARD שנים רבות. אני משוכנע שמדובר באחד משיתופי הפעולה הבינלאומיים מעוררי ההשראה והחדשניים ביותר בתחומי המו"פ החקלאי. אנחנו חושבים על האתגרים עולמיים הגדולים בתחום. אני ראיתי ב- BARD גורם שיוכל לסייע ולהביא את הפתרונות שאנחנו צריכים”.
פרופ' קפולניק הוסיף: "אחד מממצאי הבדיקה הבולטים העלה כי השקעה של דולר אחד במחקר ופתוח באמצעות קרן BARD תרמה 16 דולר לשתי המדינות –זהו מכפיל מדהים שלוקח בחשבון גם את התרומה של הקרן בפרויקטים השונים אך גם את התרומה בהכשרת דורות של מדענים צעירים שהשתלבו באקדמיה ובתעשייה של שתי המדינות. מעבר לכך, התרומה לא הצטמצמה רק לשתי המדינות (ישראל וארה"ב) אלא גם התרחבה לעשייה חקלאית בתחומים שונים במדינות אחרות בעולם."
פרופ' עדה רפאלי, שריכזה את תהליך הבחינה במשך כ-שנה וחצי ושהכריזה על תשעת הפרויקטים שזכו להוקרה הדגישה כי מאחורי כל מחקר עומדים שותפים רבים לדרך ותלמידי מחקר רבים שמגיעה להם הקרדיט אך מחוסר הזמן לא ניתן להתייחס לכל אחד ואחת מהם
בקטגוריית התרומה החברתית והסביבתית:
מחקר גנטי בחיטה ושיפור העמידות למחלת החילדון הצהוב
חוקרים ראשיים: פרופ' ציון פחימה אונ' חיפה ופרופ' ג'ורג' דובקובסקי, אונ' קליפורניה דיוויס
מטרות המחקר היו לגלות גנים חדשים המקנים עמידות בפני המחלה, לאפיינם, להבין את אופן פעולתם ולשלבם בתוכניות פיתוח גנטיות של זני חיטה חדשים. החוקרים זיהו ומיפו גנים חדשים בחיטת אמֶרֶ Emmer, חיטת הבר הארצישראלית, אשר מקנים עמידות בפני המחלה. נמצא כי תכונת העמידות משפרת את החיטה התרבותית גם מבחינה תזונתית, משום שהיא מעשירה את החיטה בחלבונים, באבץ ובברזל. הגנים כבר שולבו בזני חיטה מסחריים בארצות הברית.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 118 מיליון דולר.
שיפור בריאותם ועמידותם של דגי אמנון
חוקרים ראשיים: פרופ' ערן בכרך אונ' תל אביב, ד"ר אבי אלדר, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, פרופ' איאן ליפקין אונ' קולומביה
מטרות המחקר הייתה לגלות גורם תמות מסתורי של דגי אמנון, למצוא דרך לאבחן את גורם המחלה ולאתר דרכים לצמצם התחלואה. נמצא כי גורם המחלה הוא וירוס חדש: TiLV–Tilapia lake virus. הווירוס בודד וזוהה ונמצא כי קיים גם במקומות אחרים בעולם. הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים OIE וארגון המזון והחקלאות של האו”ם FAO יזמו הפצה של המידע, פיתוח כלים לאבחון וסיוע במניעת התפשטות בעולם.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 38 מיליון דולר.
טריכודרמה- הפטריה הלוחמת
חוקרים ראשיים: פרופ' אילן חת האונ' העברית, פרופ' גארי הרמן, אוניברסיטת קולומביה
מטרות המחקר היו ללמוד את הביולוגיה, הפיזיולוגיה והיישום של תבדידי פטריות מסוג טריכודרמה כדי להשתמש בהן כמדבירים ביולוגיים בחקלאות. החוקרים ערכו מחקרים מעמיקים ללימוד מנגנוני הפעולה העומדים בבסיס הפעילות האנטי־ פטרייתית ושיפור הגדילה של הצמח. החוקרים יצרו הכלאות מגזעי פטריות טריכודרמה שונות כדי ליצור זני טריכודרמה בעלי יכולת התאמה גבוהה לסביבת השורש, שיהיו יעילים כנגד בקרקע מחלות וישפרו את צמיחת הגידולים החקלאיים.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 647 מיליון דולר
בקטגוריית התרומה הכלכלית הבולטת:
ביות דגי ים ופענוח שלבי העדר פוריות בשבי
חוקרים ראשיים: פרופ' יונתן זוהר, אונ' מרילנד, פרופ' יצחק קוך, מכון ויצמן למדע, פרופ' רוברט לנגר MIT
מטרות מחקר היו לבסס כלים לשליטה בשלבי הרבייה של הדגים ובתזמון הרבייה בתנאי שבי. להשפיע על יצירה של איברי רבייה בוגרים ושל תהליכי הפריה איכותיים יותר כלומר יותר ביצים מופרות ושיפור יכולת השרידות של הלרוות, עוברי הדג, לצורכי הרבייה בשבי. במהלך המחקר שופרה יעילותן של המערכות הביולוגיות בדגים ופותחו שיטות לתזמון גיל ההתבגרות המינית של כמה מיני דגים שמקורם בים הפתוח. הענקת היכולת להשלים מחזור חיים מלא בשבי מאפשרת לחקלאות לספק מקור חלבון לאוכלוסיית העולם ולשמר טוב יותר מינים ימיים המנוצלים בטבע יתר על המידה ומינים מאוימים שמצויים בסכנת הכחדה.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 12,000 מיליון.
הפקת יותר קטשופ מן העגבנייה
חוקרים ראשיים: דני זמיר האונ' העברית ופרופ' סטיבן טנקסלי, אונ' קורנל
מטרות המחקר היו לזהות סמנים מולקולריים בגנום עגבניית הבר המצביעים על קשר לתכונות כמותיות כדי לקבוע את תכולת המוצקים המסיסים והסוכרים המסיסים בעגבנייה, את כמות היבול ואיכותו, וכן, להשיג יתרונות נוספים לעגבניות תעשייה. במחקר פותחו כלים חדשניים לטיפוח גנטי ששימשו תחילה לפיתוח זני עגבנייה, למחקרים בסיסיים ובהמשך לטיפוח זני עגבניות נוספים לפרקטיקה החקלאית. פותחו מספר זני עגבניות לתעשייה שהיוו כ־ 80% אחוזים מנתח השוק של העגבניות המיועדות לתעשיית הקטשופ בקליפורניה, עגבניות בעלות צמיגיות גבוהה.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP):261 מיליון.
הגברת תנובת חלב ושיפור איכותו
פרסום
ד"ר יהודה וולר, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, ד"ר וויגנס, USDA-ARS
מטרות המחקר היו להקים מאגר ידע מפורט של תכונות גנטיות ספציפיות של פרות, ולהגביר את תנובת החלב, את רמת השומן ואת כמות החלבון בחלב באמצעות פיתוח מודל גנטי עבור השוורים המשמשים להרבעת העדר. במחקר גנטי מקיף נבדקו הגורמים הגנטיים האחראים להעברה, לוויסות ולריכוז של השומן ושל החלבון בחלב פרה בכדי לזהות את אותן תכונות גם בקרב שוורים ולמפות אותן. המיפוי הגנטי נעשה בטכניקות מולקולריות. לאחר המיפוי הורבעו הפרות עם השוורים הנושאים את הגנים הנדרשים, כדי לייצר חלב בכמות רבה יותר ולשפר את איכותו. הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש במידע על מקבצי גנים אשר אחראים על תכונות כמותיות הקשורות לתנובת החלב ואיכותו בקרב פרות. במשך 25 שנות המחקר הוביל השיפור הגנטי לגידול של 25% בתנובת החלב השנתית בארצות הברית.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 1,135 מיליון.
בקטגוריית מחקרים מבטיחים/ פורצי דרך:
שיפור יעילות האכלת אפרוחים
חוקרים ראשיים:ד"ר שמואל הורביץ (ז"ל), מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, ד"ר פיטר מק'רטי, USDA-ARS
מטרות המחקר היו לבנות כלים למדידה מדויקת של כמות המזון היומית הנדרשת לאפרוחים, לשפר את יעילות מערך ההזנה ולפתח מודל מתמטי חדשני המסוגל לחזות את מנת ההזנה המיטבית. במחקר מקיף נבדקו פרוטוקולי האכלה שונים בקרב אפרוחים, בהם האכלה מוגבלת והאכלה בלתי מוגבלת. נמצא כי אפרוחים המוזנים על פי הפרוטוקול המוגבל גדלים היטב ונתוניהם טובים יותר לאורך כל מחזור הגדילה שלהם – כלומר אפרוחים אלה עולים על האפרוחים שניזונו ללא הגבלה כלל. לאור נתונים אלה פותחו מודל מתמטי ואלגוריתם ייחודיChickopt™, ואלה שימשו בסיס ליצירת תוכנת הדמיה הקובעת את פרוטוקול ההזנה המיטבי לאפרוחים. הזנת האפרוחים לפי המודל הייחודי שיפרה את משקלם ואת ערכו הקלורי של הבשר. פרויקט זה היה הראשון מסוגו בתחום התוכנה ליצירת אוטומציה בתחום הזנת האפרוחים. האלגוריתם שפותח ותוכנת ההדמיה הוטמעו בחבילות תוכנה שונות ב־ 130 מדינות בעולם.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 788 מיליון.
מודל לניצול יעיל של מים בגידולי כותנה
חוקרים ראשיים: פרופ' אבישלום מראני (ז"ל), האונ' העברית, וד"ר דונלד בייקר, USDA-ARS
מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעות הכמותיות של מחסור במים על קצב תהליך הפוטוסינתזה בצמחי כותנה, ולשלב את המידע במודל הדמיה דינמי שיסייע לנהל השקיית גידולי כותנה באשר הם. תחילה פותחה בארצות הברית גרסה ראשונה של מודל החיזוי GOSSYM , המדמה את התהליכים הביולוגיים וההתפתחותיים הבסיסיים הכרוכים בגידול כותנה ובתנובתה במגוון רחב של קרקעות ותנאי אקלים. מאז פיתוחו וכניסתו לשוק בשנות התשעים נמצא המודל בשימוש של מאות מגדלי כותנה בכל רחבי העולם; המודל סייע לחקלאים לקבל החלטות לגבי ניצול יעיל של משאבי הקרקע והמים, למקסם את רווחיהם ולצמצם את הסיכונים שהם חשופים להם. מודל זה שימש תשתית לכינון מערכות לאופטימיזציה של גידולי כותנה המשמשים כיום חוקרים, חקלאים ומקבלי החלטות רגולטוריות בתחום החקלאות.
שווי הערך המיוחס להשקעת הקרן (NVP) 813 מיליון.
רובוט חקלאי לזיהוי מחלות בצמחים
חוקרים ראשים: פרופ' אביטל בכר, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, פרופ' שמעון נוף, אונ' פרדו, פרופ' יאנג טאו, אונ' מרילנד
החוקרים פיתחו מערכת רובטית משולבת אדם לזיהוי מוקדם של מחלות וחריגות בהתפתחות גידולי ירקות חממה. המחקר משלב פיתוח של טכנולוגיות רובוטיות מתקדמות למשימות חקלאיות, אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית (AI) לזיהוי וסיווג מחלות ומודלים לבקרת משימה מרובת מוקדים ומשולבת אדם. מחקר זה יאפשר זיהוי מוקדם של מוקדי המחלה, יצירת מפת מחלות מדויקת של החלקה, טיפול מוקדם אשר יקטין פגיעה ביבול, באיכותו ובשימוש בחומרים כימיים לטיפול במחלות.
פרויקט זה עדיין לא מוסחר ולכן לא נקבע עבורו ערך המיוחס להשקעה.
