שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: הקושי המרכזי של החקלאים הוא להתמודד עם תכיפות אירועי הקיצון הנובעים מההתחממות הגלובלית
גל החום הקיצוני הפוקד את ישראל בשבוע האחרון גרם לנזקים כבדים לגידולים החקלאיים. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי מאז תחילת גל החום לפני כ- 10 ימים התקבלו בחדר המצב של החברה למעלה מ-600 דיווחים של חקלאים על נזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה מהחום. הדיווחים התקבלו ממגדלים מכל רחבי הארץ ובכלל זה מדרום הארץ, מאזור המרכז ומצפון המדינה. בין השאר התקבלו דיווחים על פגיעות בגידולי תפוחי העץ, האבוקדו, ענבים, עגבניות ומלפפונים. נזקים כבדים נגרמו גם למגדלי העופות כתוצאה מהחום.
הפגיעה המשמעותית כתוצאה מהחום הכבד בגידולים השונים, ובמיוחד בגידולי הפירות הנמצאים בימים אלה טרם קטיף, היא של מכות שמש הגורמת לצריבות של הפרי על העצים. צריבות אלה פוסלות את הפרי לשיווק בהמשך. במקרה של התפוחים, החום הכבד ששרר בגליל העליון וברמת הגולן, אזורי הגידול המרכזיים של התפוחים, גרם לכך שהטמפרטורה הפנימית של התפוחים על העצים זינקה וגרמה, במקרים רבים, להתבשלות של הפרי על העץ כתוצאה מהחום.
פרסום
בעקבות גל החום הצפוי להימשך, ואף להחריף, בימים הקרובים קנט תגברה את פעילות המעריכים שיוצאים למטעים על מנת שהללו יוכלו לקבוע בהקדם את היקפי הנזקים ושהחברה תוכל לפצות את החקלאים בהתאם. על פי הערכות ראשוניות, היקף הנזקים לחקלאים מגל החום הנוכחי, עד כה, נאמד בכ-15 מיליון ש"ח.
זינוק בממוצע הנזקים השנתי כתוצאה מההתחממות הגלובלית
בהקשר זה יצויין כי נזקי השבוע האחרון מצטרפים לנזקים הכבדים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מההתחממות הגלובלית והתגברות מקרי הקיצון בשנים האחרונות. מנתוני קנט עולה כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל נזקי שינויי האקלים עלולים להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.
פרסום
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, "מבחינת החקלאים, המשמעות של ההתחממות הגלובלית היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו, הגבוהים כיום פי 150 מאלו שהיקפם נמדד לפני כשלושים שנה, מתבטאים בשיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים, גלי קור קיצוניים, שריפות, התפרצות של מזיקים ומחלות ועוד".
לדבריו, בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה. הוא ישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. "הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר לצורך שמירה על אספקה טריה וסדירה של תוצרת חקלאית, כחול-לבן, ומניעת תנודתיות בהיקפי התוצרת שיובילו לקפיצות משמעותיות במחירים" אומר תורג'מן.
