אגרונט פורטל חקלאות מקצועי לענף הירקות, הפירות וגידולי שדה agronet
בעקבות בקשת נשיא סרדיניה, "מומחה הארבה הישראלי" נשלח לאי האיטלקי כדי לעזור למגר את מתקפת הארבה המתמשכת במקום
פרסום
שר החקלאות, עודד פורר: "ישראל נודעת כמדינה שנלחמת בהצלחה עם חדירת נחילי ארבה מפעם לפעם בשטחה. הטיפול מתייעל ממפגש למפגש, ובזכות הניסיון וההצלחה שלנו הן בישראל והן בסיוע במקומות אחרים בעולם, מגיעות אלינו פניות לסיוע ממקומות שונים בעולם. גם במקרה זה נעתרנו ברצון"
האי סרדיניה נחשב לאטרקציה תיירותית המושכת אליה תיירים מכל העולם. אך מסתבר כי בשלוש השנים האחרונות תושבי האי המתפרנסים בעיקר מחקלאות ומדיג, זוכים גם לביקור של תיירים מהסוג הפחות רצוי: הארבה. מדינת ישראל נחשבת למומחית עולמית בתחום ולאור הפגיעה המתמשכת, נשיא סרדיניה, כריסטיאן סלינאס, פנה לאחרונה לשגריר ישראל באיטליה, דרור אידר, וביקש לבחון דרכים בהן מדינת ישראל תוכל לסייע בטיפול בתופעה המתמשכת.
משכך תוך ימים ספורים בלבד, נשלח לסרדיניה שליח של משרד החקלאות, הד"ר יואב מוטרו, ובשיתוף מספר נציגים של חברות אגרו-טק בולטות בתחום מישראל, ביניהן גם חברת ALTA המסייעת במלחמה בארבה בישראל ובאפריקה. המשלחת יצאה לביקור בזק במסגרתו למדו את מצב ההתפשטות במקום על ידי סבב פגישות מקצועיות כולל עם נשיא המדינה, מנהלים בכירים ואנשי השטח האיטלקיים. לאחר סבב הפגישות, הוצגו בפני גורמי המקצוע האיטלקיים המלצות הצוות לטיפול במצב.
הארבה, למרות שאינו מזיק לבני אדם או לבעלי חיים, מהווה מטרד ציבורי שעלול לגרום לנזקים כבדים לגידולים חקלאיים. בישראל, השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, הם האמונים על ניהול אירועי התפשטות נחילי ארבה. לשם כך קיים נוהל עבודה, במסגרתו נעשים מעקב וניטור של נחילי הארבה בכל שלבי חייהם, על מנת לדייק את שיטות הפעולה למניעת נזקים לחקלאות המקומית; בנוסף לצוותי שטח הפועלים באזורים בהם אותרו להקות ארבה, נעשה גם שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לקבל תמונת מצב על שלבי ההתפתחות של הארבה, מיקומו וכד', במטרה לדייק את הדברתו. המקרה האחרון של מתקפת ארבה בישראל התרחש באפריל 2021, באזור הערבה, אז האירוע הסתיים תוך פחות משבועיים.
פרסום
ד"ר יואב מוטרו, מוביל המלחמה בארבה של משרד החקלאות מסביר כי: "לעומת ישראל, בה נפוץ ארבה המדבר שמוצאו בסודן, הארבה הנפוץ בסרדיניה הינו ארבה מרוקאי. הם עמלים קשה להדביר אותו כבר שלוש שנים, אך ללא הצלחה גדולה. בשונה מארבה המדבר, הארבה המרוקאי אינו נודד לסרדיניה, אלא מעצים שם אוכלוסיות מקומיות. הארבה המרוקאי "צפוי" יותר מבחינה מרחבית, כיוון שניתן לצפות מאיפה הוא ובא ולאן מתקדם, אך הטיפול בבעיה דומה ודורשת התייחסות מיוחדת, חוצה רשויות.
אחרי יומיים בשטחי הארבה בסרדיניה, ניתן לומר שחומרת המצב בסרדיניה בינונית, ושמחנו לתת המלצות לטיפול בהתייחס לזמני ואופי הריסוס, שכוללים הדברה מדייקת ובעיקר בלילה, וגם על טכנולוגיות מעקב, מיפוי והדברה שפיתחנו בישראל".
עוד מוסיף ד"ר מוטרו: "ישראל וסרדיניה הן בין המדינות המפותחות היחידות המתמודדות עם בעיה של ארבה. ככאלה השילוב של הטכנולוגיה והמדע מקדמים בהן את הלחימה במזיק חקלאות עתיק זה. אני חושב שיש בקידום שיטות הלחימה בארבה ערך רב אף יותר מאשר שמירה על ישראל, על סרדיניה או על מערכת היחסים ביניהן. קידום שיטות המלחמה בארבה יעזור למדינות החלשות יותר בעולם, בהן הארבה מוביל לחרפת רעב – ואני גאה להיות חלק מטיפול זה".
