מלגות הצטיינות על שם יאיר גוראון ז"ל יוענקו לסטודנטים העוסקים במחקרים חקלאיים

רן גוראון מנכ"ל בזק ובנו של יאיר גוראון ז"ל

יעניק המלגות עם אילון גדיאל יו"ר הקרן

בטקס חגיגי במסגרת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל בתחנת המחקר "יאיר" בחצבה

פרסום

הקרויה על שמו של יאיר גוראון ז"ל

 

טקס הענקת המלגות יתקיים כחלק מ'כנס הערבה לחדשנות בחקלאות', המתקיים זו הפעם הראשונה במסגרת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל 1-2 בפברואר 2023

 

קרן המלגות על שם יאיר גוראון ז"ל מייסדו ומנהלו הראשון של מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר, אשר על שמו תחנת המחקר החקלאי "יאיר", תעניק מלגות במסגרת 'כנס הערבה לחדשנות' שיערך ביומה הראשון של התערוכה החקלאית הגדולה בישראל, שתתקיים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, תחנת "יאיר" בחצבה, ב-1-2.2.2023.

הקרן שהוקמה בשנת 2010 תעניק השנה מלגות בהיקף של כ-90,000 שקלים לסטודנטים מצטיינים הלומדים לתואר שני או שלישי ומתמחי Post doc, שמחקרם עוסק באזור הערבה בתחומי חקלאות, מים, איכות הסביבה, ביוטכנולוגיה ועוד.

קרן המלגות נוסדה על ידי משפחת גוראון, ותרומות מגופים וחברות: מועצה אזורית הערבה התיכונה, זרעים גדרה, ירוק 2000, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, אדא פרש ועוד. במהלך העשור הראשון לפעילותה גייסה הקרן תרומות  של כמיליון שקלים לטובת מלגות.

 

רן גוראון, מנכ"ל "בזק" ומייסד קרן המלגות ע"ש אביו יאיר גוראון ז"ל: "אני מודה לאילון גדיאל יו"ר קרן המלגות, ומנהל מו"פ ערבה תיכונה וצפונית- תמר שהקים אבי ז"ל, אשר עושה רבות למען קידום החקלאות המתפתחת, ולראש מועצה אזורית מאיר צור על התמיכה והחתירה למצוינות בחקלאות וחינוך בערבה. המלגות תחולקנה זו השנה ה-13, במטרה לעודד מחקר ופיתוח בתחומי חקלאות, מים וקרקע באזור הערבה. אנו גאים לראות את המשך מפעל חייו של אבא ז"ל, המשתקף בפני הדור הצעיר העמל על מחקר ופיתוח כלים יישומיים לחקלאות משוכללת ומתקדמת באזור הערבה ואנו מקווים כי המלגות ימשיכו לסייע לפרוץ דרך ולהביא בשורה בתחום".

 

אילון גדיאל, מנהל מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, ממושב עין יהב ויו"ר קרן המלגות על שם יאיר גוראון ז"ל אומר, כי קיימת חשיבות רבה לעידוד ותמיכה בדור הצעיר המעוניין לקדם ולפתח את החקלאות ואת מכלול הידע היישומי הקיים בערבה: "החקלאות בערבה עוברת תמורות רבות בשנים האחרונות ומסתמכת על חדשנות, מחקר ופיתוח כדי לשפר ביצועים ולהישאר רלוונטית בכל עת. חשוב לדרבן ולסייע לדור הצעיר העוסק בתחומי חקר מדעי החיים והצומח, המספקים לחקלאי הערבה אפשרויות נוספות ליצירת חקלאות חדשנית ומתקדמת".

 

מקבלי מלגות המחקר מקרן גוראון לשנת 2023:

 

מתנאל היפש מרחובות, סטודנט לתואר שלישי (PhD) בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית, חוקר ומפתח שימוש בביו-חיישנים למטרת זיהוי מוקדם של מחלת הכימשון ההרסנית של צמחי תפוחי אדמה ועגבנייה הגורמת לאובדן יבול משמעותי, על ידי הפתוגן פיטופטורה אינפסטנס, באמצעות אנליזות ושיטות ביוטכנולוגיות מתקדמות. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת זיהוי תגובות לחץ על ידי שימוש בחיישנים ביולוגיים מקודדים גנטית, ותאפשר בעתיד פיתוח גישה לגילוי מוקדם של מחלת הכימשון, באמצעות שילוב של פיזיולוגיה מתקדמת של צמחים ומתודולוגיות ביולוגיות חיזור לניטור יעילות פוטוסינתזה ואותות חיזור מבוססי חלבון. הדמיית חיזור בצמחי גידול יכולה לשמש כלי רב עוצמה להבנה הבסיסית של תגובות לחץ צמחים ומחקר חקלאי יישומי, כגון שיפור יכולות הפנוטייפ בתוכניות רבייה וגילוי מוקדם של תגובות לחץ בשטח.

 

אלחנן הראל מסוסיה בהר חברון, סטודנט לתואר שלישי (PhD) במחלקה למדעי כדה"א והסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקר אירועי נדידה של קו פרשת המים בין הנגב לערבה, בדגש על השפעת שינויי האקלים ברביעון על התפתחות מערכת הניקוז באזור הערבה. ממצאי המחקר של אלחנן תורמים להבנת השפעת שינויים שונים באגני ניקוז על היחסים בין רוחב עמק, שטח אגן ניקוז, ושיפוע נחלים, וביחס לשינויי אקלים באזור שקרו במהלך אלפי השנים האחרונות. מידע זה עשוי לסייע בהבנת שינויי האקלים המתרחשים כיום באזור המדברי.

 

עינת זהביאן ממדרשת בן-גוריון, סטודנטית לתואר שלישי (PhD), במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקרת את ההשפעות של הפרעות האדם בקרבת מקורות מים טבעיים בנגב ובערבה- על חברת בעלי החיים באזור. מחקרה של זהביאן מתמקד באזורים מדבריים, ומעריך את ההשפעה של הפעילות האנתרופוגנית (מעשה ידי אדם) בהקשר של "לחץ תיירות" (מספר ותדירות המבקרים) על חיות הבר בסביבת מקורות מים. לתוצאות המחקר חשיבות רבה הן בקנה מידה גלובלי, על ידי הרחבת הידע על שימור אזורים מדבריים, והן בקנה המידה המקומי על ידי כך שיספקו לרשות הטבע והגנים נתונים שיאפשרו ניהול מבוסס ידע, של מקורות מים מדבריים במטרה להפחית את הקונפליקט בין אדם לחיות הבר באזור הערבה.

 

פרסום

עודד פרידמן מקיבוץ קטורה, סטודנט לתואר שני (M.Sc) בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית, חוקר את השפעתם של דשנים שונים על הגדילה והיבול של עץ התמר בשנותיו הראשונות. למרות שענף התמר הינו גידול מרכזי בחקלאות באזור הערבה, מעט מחקרים מקומיים נעשו בתמר על ייעול דשנים. המחקר מתבצע במטעי התמר בערבה הדרומית. פרויקט המחקר של פרידמן, כולל אסטרטגיות דישון שונות לעצי תמר צעירים. מטרתו העיקרית של המחקר להגיע להמלצות דישון מדויקות שיובילו להתפתחות מיטבית של עץ התמר בשנותיו הראשונות, הגעה למיקסום יבול בשנת הגדיד הראשונה ויצירת ערכי סטנדרט לבדיקות עלים וקצב התפתחות תקין. המחקר של עודד מעשי, בעל חשיבות כלכלית, וכמעט בוודאות ישפיע על אופן גידול התמרים בערבה.

 

נטע לי ליפקין ממושב חצבה, סטודנטית לתואר שני (M.Sc), בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, המחלקה לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה, חוקרת מה הם הגורמים (ביוטיים וא-ביוטיים) המכתיבים את הדינמיקה בזמן ובמקום עבור עשב הים באילת, וכן מנסה לחזות (באמצעות ניסויי מעבדה) מה יקרה כאשר נחשוף את עשבי הים לתנאי קצה (טמפרטורת חמות, חומציות נמוכה, וכמות נוטריינטים גדולה), המדמים את עתיד עשבי הים. תוצאות מחקרה של נטע לי יתרמו רבות להבנת המערכת האקולוגית החשובה של עשבי הים ולעתידה, בעידן של שינויים גלובליים ולחצים מקומיים. בנוסף תוצאות מחקרה ופעילותיה תורמות רבות למאמצי הנגשת המחקר על עשבי הים לציבור הנרחב והצורך בהכרתם של מרבדי עשבי ים כאזורים מוגנים.

 

שרה מרקונטו מאיטליה, שהגיעה לארץ במיוחד כדי לעשות תואר שלישי (PhD) במחלקה למדעי כדה"א והסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, חוקרת את שינויי האקלים שהתרחשו בעבר (בתקופת הקרטיקון העליון – לפני כ-66 מיליון שנה) והשפעתם על התנהגות הפיטופלנקטון הימי (קוקוליטים), כפי שהיא מתבטאת בתפוצה ובמגוון הביולוגי שלו. מטרת המחקר העיקרית היא ללמוד את הפלאואקולוגיה (חקר הגורמים האקולוגיים והשפּעתם על האורגניזם) והביוסטרטיגרפיה (תיאור סדר שכבות סלע ותיארוכן לפי המאובנים שנמצאו בשכבות) באמצעות מאובנים זעירים (קוקוליטים\ננופלנקטון גירני) בהר ההר שבערבה ובעוד חתכים מהקרטיקון העליון בישראל. המחקר יתרום להבנת ההיסטוריה הגיאולוגית והסביבה של אזור הערבה בפרט, ולמחקר הגיאולוגי בישראל בכלל, מאחר שיצורים זעירים אלו לא נחקרו בארץ מאז שנות ה-90, וקיים פער ידע נרחב בתחום זה. שרה מבצעת את מחקרה בשיתוף מו"פ מדבר וים המלח, המכון הגיאולוגי לישראל ואוניברסיטת קופנהגן.

 

אוון סינגורה מאוגנדה, סטודנט לתואר שני (M.Sc) בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב, חוקר את פוטנציאל ההגנה העצבית בצמח המלון מר(Momordica charantia) . יעילותו נגד מחלות ניווניות במערכת העצבים, תיבחן באמצעות הנמטודה קיינורהבדיטיס אלגנס כאורגניזם מודל, כאשר תמציות מחלקי צמח המלון מר הגדלים באזור הערבה יתקבלו באמצעות שימוש בממסים שונים בריכוזים משתנים. תוצאות המחקר יתרמו לחקלאות ולמחקר היישומי בערבה. אוון השתתף בתכנית לתואר שני במרכז המשתלמים הבינלאומי להכשרה חקלאית בערבה (AICAT) וכסטודנט מצטיין, הוזמן לבצע את התזה שלו במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר.

 

בשני ימי התערוכה החקלאית הגדולה בישראל, 1-2 בפברואר 2023, תפתח תחנת המחקר "יאיר" לציבור הרחב, לחזות בחקלאות המתקדמת המתקיימת בערבה. בתערוכה שתשתרע על שטח של 20 דונם, יציגו מעל 200 חברות מהארץ והעולם, את החידושים העדכניים ביותר בתחומי החקלאות, הגינון, חיסכון במים, חשמל סולארי, רכבי שטח, מכניקה, פטנטים ועוד. במהלך התערוכה יתקיימו סיורים מודרכים בחממות המחקר והגידול.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

הישראלי הממוצע צורך כ-40 ק"ג תפוחי אדמה בשנה

23 במאי 2024

דוח מבקר המדינה בחקלאות

21 במאי 2024

93.3% מהדגימות של דוח שאריות חומרי ההדברה עמדו בתקן הישראלי, שהוא מהמחמירים...

20 במאי 2024

פרופסור בני חפץ נכנס  הבוקר לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי- מכון וולקני

19 במאי 2024

מחקרים חדשים פורצי דרך הוצגו בכנס מיגל ה-19 ע"ש יעקב ארזי ז"ל

15 במאי 2024

חתימה על הצהרת כוונות עם רומניה לאספקת חיטה לישראל בעת חירום

12 במאי 2024

הישראלי הממוצע צורך כ-40 ק"ג תפוחי אדמה בשנה

23 במאי 2024

דוח מבקר המדינה בחקלאות

21 במאי 2024

93.3% מהדגימות של דוח שאריות חומרי ההדברה עמדו בתקן הישראלי, שהוא מהמחמירים...

20 במאי 2024

פרופסור בני חפץ נכנס  הבוקר לתפקיד ראש מינהל המחקר החקלאי- מכון וולקני

19 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים