מי בעלת הסיכויים הטובים לשדרוג בשווי בקנדה, מי הזולה להשקעה, ומי צופה קפיצה דרמטית בגידול?
השבוע נרשם צעד נוסף בחקיקה שתאפשר יצוא קנאביס מישראל, עם קידום ההצעה בוועדת הפנים של הכנסת. אמנם אין זו המשוכה האחרונה בדרכן של החברות בתחום למכור בחו"ל את מרכולתן, אך העובדה ששרי האוצר, החקלאות והמשפטים תומכים בו פומבית, מגדילה את הסיכוי שהחקיקה תעבור עוד בממשלה הנוכחית.
בארץ קיימים שמונה יצרני קנאביס ותיקים המייצרים כבר עשור. ארבעה מתוכם נרכשו על ידי חברות ציבוריות, ובהן נתמקד במאמר שיבחן את התמחור הנוכחי שלהן ביחס לפוטנציאל הגלום עבורן בשוק הישראלי וביצוא לחו"ל.
אינטקיור: בדרך לחצי מיליארד
אינטרקיור היא כנראה החברה המוכרת ביותר בענף, במיוחד מאז מינתה את ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק ליו"ר הדירקטוריון. אינטרקיור רכשה 100% ממניות קנדוק, אחת מארבע היצרניות הישראליות שעומדת בתקן המחמיר לגידול קנאביס, GAP. מייסדי קנדוק קיבלו כ-8% ממניות אינטרקיור ומזומן בהיקף של 8 מיליון שקל, שמומנו על ידי הלוואה שנתן לאינטרקיור בעל השליטה בחברה, אלכס רבינוביץ, תמורת 8.6 מיליון אופציות הנמצאות היום עמוק בתוך הכסף.
פרסום
בנוסף, גייסה החברה ממשקיעים פרטיים, ובהם אדם נוימן, מייסד we work, סך של 64 מיליון שקל תמורת 14.3 מניות. שווי החברה היום, במחיר של 4.9 שקל למניה הוא כ-400 מיליון שקל, אך עם האופציות והמניות הנוספות יגיע מספר המניות של החברה לכ-108.5 מיליון מניות. כלומר, שווי החברה בדילול מלא במחיר המניה הנוכחי יעמוד על כ-530 מיליון שקל.
ביולי האחרון קיבלה קנדוק את התקן המחמיר לגידול קנאביס, GAP. בכך הפכה לחברת הקנאביס הישראלית הרביעית המחזיקה בתקן. משמעות התקן היא שקנדוק תוכל להמשיך למכור את מוצריה בישראל גם לאחר כניסת רפורמת הקנאביס לתוקף, החל ממרץ 2019, ולא פחות חשוב: שמוצריה עומדים בתקן הנדרש ליצוא.
קנדוק ייצרה במהלך 2018 כ-600 ק"ג של קנאביס בלבד, אך על מנת להעריך את פוטנציאל היצוא שלה, נבחן מה פוטנציאל הייצור שלה בישראל לשנת 2019, בשטח הקיים והמאושר לגידול. לקנדוק שטח של 16 דונם בקיבוץ בצפון הארץ, ועל פי דיווחיה היא יכולה לייצר עליו 9 טון בשנה.
פרסום
המדד המקובל להערכת שוויין של חברות קנאביס בצפון אמריקה הוא שווי לפוטנציאל גידול. שווי של 530 מיליון שקל לפוטנציאל גידול של 9 טון, גוזר שווי של כ-59 מיליון שקל לטון.
