בפעם הראשונה בישראל: תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון – כולל מהלך חדשני של הקמת מאמו״ת (מערכים אזוריים למזון אבוד); יישום התוכנית צפוי לייצר למשק תועלת מצרפית של כ־1.12 מיליארד שקלים, ותועלת הנטו צפויה לעמוד על כ־452 מיליון שקלים בשנה. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: ״ציון דרך היסטורי – תוכנית שתחולל שינוי אמיתי לטובת אזרחי ישראל, שמירה על הסביבה והמשק כולו״
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: “התוכנית הלאומית שהציג המשרד היום היא ציון דרך היסטורי. לראשונה יש לישראל תוכנית אסטרטגית סדורה לצמצום אובדן ובזבוז מזון, עם יעדים ברורים ותוכנית פעולה רחבה. התוכנית מבוססת על מחקר, ניתוח חסמים, למידה מהעולם והיוועצות עם עשרות מומחים ובעלי עניין מכלל המגזרים. התוכנית מהווה מענה חברתי, סביבתי וכלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכת המזון בישראל. האחריות שלנו היא להבטיח את יישומה בפועל, באמצעות עיגון תקציבי, שיתוף פעולה בין־משרדי ורב־מגזרי והובלה ממשלתית נחושה. אני גאה בתוכנית ובטוחה שהיא תחולל שינוי אמיתי לטובת אזרחי ישראל, שמירה על הסביבה והמשק כולו”.
פרסום
המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החקלאות מפרסם תוכנית מקיפה לצמצום אובדן ובזבוז מזון בישראל, הכוללת לראשונה הקמה של מאמו״ת (מערכים אזוריים למזון אבוד). התוכנית מציבה יעדים לפי שני תרחישים: תרחיש מתון עם 25% הפחתה עד 2050, ויעד מתקדם העומד על 50% הפחתה של אובדן ובזבוז מזון ביחס למצב הקיים. יישום התוכנית בחמש השנים הקרובות צפוי למנוע כ־670 אלף טונות של מזון אבוד, לחסוך כ־343 מיליון שקלים בשנה בעלויות הטיפול בפסולת ולהניב תועלת משקית נטו של כ־452 מיליון שקלים בשנה.
בטקס חגיגי שהתקיים השבוע בבית מצילות המזון בירושלים, במעמד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, הציג המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון. מדובר במהלך בין־משרדי ורב־מגזרי שמטרתו להפחית הפחתה ניכרת במזון האבוד בישראל ולתת מענה מערכתי לאחד האתגרים החשובים. התוכנית הוכנה בהובלת המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרד החקלאות וביטחון המזון ובליווי מקצועי של מוסד שמואל נאמן. תהליך גיבוש התוכנית לווה בעבודת ועדה בין־משרדית ובתהליך היוועצות רחב עם עשרות בעלי עניין ומומחים מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי. התוכנית נותנת מענה מערכתי לאתגר חברתי, כלכלי וסביבתי.
אובדן ובזבוז מזון הם אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי: בכל שנה נזרקים בישראל כ־2.6 מיליון טונות מזון המוערכים בכ־23 מיליארד שקלים למשק. מתוך סך המזון הנזרק, כ־44% – שהם כ־1.17 מיליון טונות – הם בני הצלה, זאת לנוכח מציאות עגומה שבה 2.18 מיליון בני אדם חיים בישראל באי ביטחון תזונתי. נוסף על האובדן הכלכלי, התופעה מביאה לבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה ואף מגבירה פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר. לנוכח אתגר זה, התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון מציעה מסגרת אסטרטגית מקיפה להפחתת התופעה בישראל. התוכנית היא הרחבה והעמקה של פרק ייעודי שגובש במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון של משרד החקלאות וביטחון המזון, והיא מבוססת על שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרדי ממשלה נוספים.
התוכנית כוללת המלצה על כלי מדיניות למניעה ולהפחתה של אובדן ובזבוז מזון ועל כלי מדיניות להגדלת הצלת מזון במקרים שבהם אי אפשר למנוע מראש את היווצרות העודפים.
לשם כך התוכנית מציעה חמישה מהלכים מרכזיים, לצד השקעה בחדשנות ובתשתית לאומית למדידה ולדיווח:
הנגשת מידע – מערכת תומכת קבלת החלטות באמצעות שיתוף במידע; קידום של תקינה ושיפור בתאריכי התפוגה המצוינים על מוצרי מזון, במטרה לצמצם השלכה של מזון ראוי למאכל, כמו גם בחינה והתאמה של רגולציית מזון קיימת לעידוד תרומה בטוחה של מזון.
- רגולציית פסולת – בחינת כלים רגולטוריים שימנעו מראש יצירה של עודפי מזון כגון אגרה על פסולת מזון או איסור השלכת פסולת. מהלכים אלו יאפשרו לצמצם את היקפי הפסולת המגיעים להטמנה.
- שינוי התנהגות – חינוך והסברה לציבור הרחב, לצד הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע בתחומי החקלאות, הקמעונאות ושירותי ההסעדה, לעידוד שימוש מיטבי במזון, להקטנת בזבוז בבתים ובעסקים ולהעלאת מודעות להצלת מזון.
- הרחבה של הצלת מזון – התוכנית מציעה בניית מנגנונים שיטתיים להצלת עודפי מזון ולהפנייתם לצרכים חברתיים, תוך חיזוק שרשראות הלוגיסטיקה להצלה ולהפצה החל משלב הייצור החקלאי, דרך רשתות השיווק ועד למוסדות חינוך ורווחה.
אחד המהלכים המרכזיים והחדשניים בתוכנית הוא הקמת מאמו״ת (מערכים אזוריים למזון אבוד). מערכים אלה יתמקדו במניעת בזבוז ובהצלת מזון בקנה מידה אזורי, בתמיכה ממשלתית. ה־מאמו״ת יתבססו על שיתופי פעולה מגוונים בין חקלאים, רשויות מקומיות, אשכולות אזוריים, ארגוני הצלת מזון, עמותות מקומיות, עסקים ומוסדות מחקר. הם יפעלו למיפוי המצב הקיים בכל מרחב: מי הם הגופים הפעילים, התשתיות הזמינות, היכן קיימים עודפים והיכן הצרכים. בהתאם לכך, יקדמו הקמה או שדרוג של תשתיות חסרות, ויסנכרנו בין כלל הגורמים במרחב. המזון שיוצל במסגרת זו יכלול את כל סוגי המזון, תוצרת חקלאית טרייה, מזון ארוז ואף מזון מבושל.
פרסום
- סנכרון ותיאום – פיתוח כלים להסטת עודפים מתהווים לתרומה או לתעשייה.
מעבר לחמשת המהלכים, התוכנית מדגישה את חשיבות ההשקעה בחדשנות, לרבות פיתוח טכנולוגיות חדשות לניהול מזון ולמניעת פסולת, קידום פיילוטים ויוזמות מחקר. כמו כן, התוכנית נותנת התייחסות מקיפה להקמת תשתית מדידה ודיווח ממשלתית שתאפשר מעקב אחר התקדמות התוכנית ועמידה ביעדים ותבטיח שקיפות לציבור.
יישום התוכנית בשנים 2026–2030 צפוי לדרוש השקעה ממשלתית כוללת של כ־220 מיליון שקלים, מתוך סכום זה, כ־50% מהתקציב יופנו למהלכי מניעה, כ־36% יוקדשו למהלכי הצלה, וכ־14% יושקעו בפעולות רוחביות. הערכת התוכנית מראה כי השקעה ממשלתית זו תייצר למשק תועלת מצרפית של כ־1.12 מיליארד שקלים. כאשר מביאים בחשבון גם את ההשקעות הלא־ממשלתיות, מתקבלת תועלת נטו צפויה של כ־452 מיליון שקלים כתוצאה מצמצום אובדן ובזבוז מזון.
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון מייצרת את התשתית להתמודדות עם אחד האתגרים החברתיים והסביבתיים הדחופים ביותר. יישומה המלא ידרוש שיתוף פעולה רחב בין הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית. התוכנית צפויה להניב תועלות עצומות למשק, לסביבה ולחברה הישראלית כולה.
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון (1) התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון
