להפריח את השממה (הסעודית)

בלב המדבר הלוהט של ערב הסעודית עתיד לקום מיזם חממות שיספק יבולים לתושבי המדינה. פרויקט ביטחון תזונתי מבטיח או עוד מהלך בזבזני ומזהם מבית היוצר של סעודיה?

אמנון דירקטור

רובנו מכירים את הסיטואציה הבאה: אנחנו נכנסים לסופרמרקט הקרוב לביתנו – ורוכשים בשר שהגיע מארגנטינה. אחר כך אנחנו זורקים לעגלת הקניות גם אבוקדו מספרד, קטניות שגדלו בקנדה ודגי סלמון מנורבגיה. האמת היא שהתרגלנו למגוון הזה, וגם לעובדה שהאוכל שמוגש לצלחת שלנו מגיע מכל קצוות תבל.

לצד התפריט העשיר – קולינרית ואוניברסלית – שהגלובליזציה מאפשרת לנו, במצב הזה טמונות גם בעיות רבות: משבר האקלים, אי-יציבות פוליטית ומלחמות כמו זאת שמתרחשת בימים אלה באוקראינה – עלולים לשבש את שרשרת אספקת המזון לתושבים שתלויים במזון שמגיע ממדינות אחרות בעולם. בשל כך, מדינות שונות משקיעות בקידום תעשיות מזון וחקלאות מקומיות – וזאת, מתוך ניסיון לייצר ביטחון תזונתי עבור תושביהן.

פרסום

ובימים אלה, ממשלת ערב הסעודית עומלת על מיזם בנושא – והוא אקסטרימי למדי: הממשלה תבנה חממות לגידול יבולים בעיצומן של מדבריות המדינה, שמטרתן לספק תוצרים באיכות גבוהה מאוד, לאורך כל חודשי השנה.

חממות בלב שממה

התוכנית הסעודית, שעבורה שוכרת המדינה את שירותיה של חברת החקלאות ההולנדית Van Der Hoeven, כוללת את בנייתן של שתי חממות ענק, בגודל 110 אלף מטר רבוע, שבהן יגודלו גידולים חקלאיים באמצעות הידרופוניקה (שיטה שבה הצמחים גדלים ללא קרקע, בתוך מים עם ריכוזים מיטביים של חומרי הזנה) ומערכות אוטומטיות ומערכת מיזוג וצינון שיוצרת אקלים מבוקר.

"גידול צמחים בחממה הידרופונית עם בקרת אקלים עשוי להגדיל את היבול פי 50 לכל מטר רבוע לעומת גידול בשדה; זאת בשל התנאים המיטביים שמקבלים הצמחים, שגם זוכים להגנה מפני מזיקים – ללא שימוש בכמויות גדולות של חומרי הדברה", אומר ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface. "בנוסף, שיטה זאת יכולה לחסוך 90 אחוז מההשקיה לכל קילוגרם תוצרת. זאת ועוד, מכיוון שאפשר לגדל את הגידולים מבלי להשתמש במיכון כבד, אלא רק בחשמל – קל לדאוג לכך שכל האנרגיה שמשמשת למיזם תהיה מתחדשת".

בנוסף, מתקן התפלה שיוקם במיוחד עבור המיזם יספק את ההשקיה הנדרשת ליבולי הירקות שבחממות. וגם, בזכות שימוש בבינה מלאכותית – כמויות הדשן והאנרגיה שישמשו את המיזם עתידות להיות קטנות ככל האפשר. כמה כל זה יעלה? עלותו של המיזם המשוכלל הזה מוערכת ב-120 מיליון דולר.

החממות הן רק חלק קטן מתוך מיזם שאפתני של המדינה, שמקימה בצפון מערב המדינה מגה-עיר חדשה ועתידנית בשם ניאום ((NEOM. מדובר בפרויקט גרנדיוזי, בעלות של 500 מיליארד דולר, אחד ממיזמי הדגל המתוקשרים של הממלכה הסעודית והעומד בראשה, הנסיך מוחמד בן סלמאן. שם העיר נגזר משילוב של המילים ״חדש״ ביוונית ("ניאו") ו״עתיד״ בערבית ("מוסטקבל") והיא צפויה לכלול גם אזור תעשייה, נמל מכולות שיבנה על המים כחלק מאי מלאכותי ומיזם תיירותי שיכלול אתרי סקי, אגמים מלאכותיים ומלונות יוקרה.

עם זאת, על אף שהסעודים טוענים שהעיר תבנה באופן ״סביבתי״ ו״בר-קיימא״ – קשה למצוא הסברים לשאלות כמו: מאיפה יגיעו החומרים? כיצד ישמרו על הסביבה הבתולית והמיוחדת שבאזור? ואילו תשתיות יידרשו לבניית העיר?

"מדובר בעיר-חומה שתגיע לגובה של 500 מטר ולאורך של 170 קילומטר, באזור שרובו טבעי", אומר מדר. לדבריו, הקמת העיר תפגע בצורה קריטית בצורך ההכרחי של בעלי חיים במרחב מחיה רציף. "אף יצור חי לא יוכל לעבור מהאזור שמצפון לעיר-החומה לאזור שמדרום לה, ולהפך – אפילו לא רוב הציפורים. ההשפעות של העיר הזו על הסביבה במקום יהיו מטורפות; מדובר בקיטוע מוחלט של מערכות אקולוגיות רבות בהיקף חסר תקדים בקנה מידה עולמי".

כל מדבר והסיפור שלו

מיזם החממות אמור לסייע לניאום לספק אוכל למיליוני התושבים שעתידים להתגורר באזור בעשורים הקרובים. אך, כאמור, הקמת חממות במדינה כמו ערב הסעודית היא אתגר לא פשוט, בלשון המעטה.

סעודיה היא המדינה הגדולה ביותר בחצי האי ערב, ומרבית שטחה מדברי ולא מיושב. למעשה, בשל האקלים הקיצוני שיכול להגיע למעל 50 מעלות צלזיוס ולאחוזי לחות גבוהים – רק אחוז אחד מכל שטחה של המדינה מתאים להתיישבות אדם.

״יש סוגי מדבר שונים ואף אחד מהם לא דומה לשני: יש גבוה ויש נמוך, מדבר שמאופיין בלחות רבה או ביובש; בשביל לקיים חקלאות מיטבית במדבריות צריך לדעת כיצד להתאים את סוגי החממות והטכנולוגיות לכל אזור באופן ייחודי״, מסביר ד״ר יובל קיי, פיזיולוג של הצמח ומנהל תחנת הניסויים לחקלאות מדברית ברמת הנגב. ״אקלים חם ולח בשילוב עם מחסור חמור במים הופכים את גידול היבולים במדבריות לאתגר רציני״.

פרסום

בנוסף, מדובר במיזם רב פרטים שלדברי קיי – יש לבחון בשלל זוויות. "מבחינת השקיה, מדובר במיזם חסכני באופן יחסי – מכיוון שהמים ממוחזרים, וכך גם הדשן; מבחינה אנרגטית, החממות יהיו בעלות צריכת אנרגיה גבוהה בעיקר בקיץ וייתכן שגם בלילות של שיא החורף״, מסביר קיי. "כאמור, המיזם הזה הוא רב גורמי וצריך לבחון אותו כך".

גם מבחינה כלכלית מיזמים מעין אלה מהווים אתגר. לדברי קיי, על אף ש״עם כסף וטכנולוגיה אפשר לגדל יבולים בכל מקום״ – פרויקטים כאלה צריכים להיות רווחיים או שהחקלאים יזדקקו לתמיכה מהמדינה. ״בסופו של דבר, אזרח סעודי צריך לשלם מחיר הגיוני לקילו עגבניות, ואם ייצור עגבניות בחממות החדשות יעלה 8 שקלים לקילו והן יימכרו בסופרמרקטים ב-16 שקל לקילו, בעוד עגבניות מיובאות מטורקיה יעלו כ-4 שקלים לקילו – יידרש סבסוד לחקלאות המקומית״, הוא מסביר.

ותודה לבינה המלאכותית

זאת לא הפעם הראשונה שמיזם לגידול יבולים בחממות חכמות מתרחש במדינות המפרץ: החברה ההולנדית שעתידה לבנות את החממות בערב הסעודית הקימה לפני מספר שנים חממה באיחוד האמירויות. החממה, שהייתה דומה אך גם קטנה משמעותית מהמיזם העתידי של ערב הסעודית – פתוחה למחצה בחודשי החורף וסגורה לחלוטין בחודשי הקיץ, באופן שמיועד לאזורי אקלים חמים ויבשים.

מדובר בעיר-חומה שתגיע לגובה של 500 מטר ולאורך של 170 קילומטר, באזור שרובו טבעי. הדמיית העיר NEOM. קרדיט: NEOM

״מיזמים כאלה כבר הוקמו בדובאי ובישראל (בקנה מידה קטן – למשל, ברמת הנגב)״, אומר קיי. ״החממות האלה מבודדות את הצמחים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת וכך אפשר להגיע ליבול טוב שמחזיר את עלות ההקמה, האנרגיה והתפעול של המיזם״.

כל זאת מתרחש בעזרתה האדיבה של הבינה המלאכותית – שמטרתה לייעל את תהליך הגידול. ״הבינה המלאכותית יכולה להניב תובנות מכל שלבי הפעלת החממה: תנאי האקלים, איכות המים, יכולות הצינון ואיכות היצור – וזאת, כדי שנקבל תמונה רחבה ומעמיקה, וכך נדע כיצד לגדל את היבולים בצורה הטובה ביותר״, מסכם קיי.

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

האם העגבניות באיטליה טעימות יותר מהעגבניות בישראל

16 ביולי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

פוג'יטסו לוקח את החקלאות לרמות חדשות

28 במאי 2024

האם העגבניות באיטליה טעימות יותר מהעגבניות בישראל

16 ביולי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים