ירקות ופירות תוצרת ישראל – כך נבחין בהם .

לקראת 2024 ייכנס לתוקף חוק שמחייב את כל הסוחרים במדינה, כולל שווקים, לסמן על כל תוצרת מאיפה היא הגיעה. עד אז הנה מדריך שיעזור לכם לזהות אם הירקות והפירות שעל המדפים הם באמת מתוצרת הארץ – או לא.

 

עגבנייה

עגבניות ישראליות קל לזהות בזכות העוקץ הירוק. לפי חוק השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות, העוקץ הירוק עלול להכיל מזיקים ומחלות מחו"ל ולכן היבואנים חייבים להסיר אותו מעגבניות היבוא. עם זאת, בגלל המלחמה בימים אלה העגבניות הישראליות נקטפות על ידי מתנדבים לא מיומנים שעלולים לקטוף את העגבנייה ללא העוקץ שלה. איך תזהו? אם בערימה של עגבניות תמצאו חלק עם עוקץ וחלק בלי – סביר להניח שמדובר בעגבניות ישראליות שנקטפו בטעות ללא העוקץ או שהעוקץ נפל מהן. אגב, רוב העגבניות המיובאות מגיעות מטורקיה וחלקן מירדן.

שום

קשה מאוד להשיג שום ישראלי, ורבים חוששים שמה שקרה לירק הזה יקרה גם לירקות ולפירות אחרים. מתוך רצון להוזיל את סל הירקות והפירות לצרכן החליטה הממשלה על הפחתה ניכרת במיסוי על יבוא שום (בעיקר מסין). במדינות כמו סין אין זכויות סוציאליות לעובדים ושכר העבודה נמוך מאוד, ולכן מחיר השום המיובא נמוך כל כך, עד שגידול שום הפך ללא כדאי לחקלאים הישראלים. למעשה, כיום אין כמעט שום ישראלי בשווקים אלא רק שום סיני. לשום הזה יש צבע לבן שלא ברור באילו אמצעים הוא נוצר ואם הוא לא מזיק לבריאות. איך תזהו אם השום כחול־לבן? השום הישראלי נמכר בדרך כלל בתפזורת (ולא במארז רשת) ואין לו צבע לבן כמו לשום הסיני.

בצל לבן וסגול

למרות שבישראל מגדלים בצל רגיל וסגול, יש הרבה בצל מיובא בשוק, בעיקר מסין, הולנד והמזרח הרחוק. לבצל המיובא אין סימן מובהק, אבל הבצל הישראלי נוטה להיראות פחות "מסודר" מהבצל המיובא ויש בו יותר קליפות נושרות. אחד הסימנים לבצל הישראלי הוא גדלים שונים – גדולים עם קטנים בערימה אחת. עוד סימן לבצל ישראלי: שני בצלים (תאומים) שמחוברים ביחד בפקעת אחת. הבצל המיובא נראה "מדוגם" יותר ובגודל אחיד יותר – לא תראו בצל מיובא בגדלים שונים. בנוסף, הקליפה של הבצל המיובא מבריקה יותר.

מלפפון

קשה מאוד להבדיל בין המלפפון הישראלי למיובא, והדרך היחידה לברר היא לשאול. לרוב מלפפונים ישראליים ייראו טריים יותר, עם פרח או עם גבעול ירוק. אגב, המלפפונים המיובאים מגיעים מירדן.
חציל
רוב החצילים גדלים בישראל, אבל יש גם יבוא. על חצילים ישראליים לעתים יש מדבקה, ואם אין – מומלץ לשאול.

תפוח עץ

למרות שבישראל מגדלים תפוחי עץ, האקלים הישראלי לא כל כך מתאים לפרי הפופולרי שגידולו דורש קור. מסיבה זו יבוא תפוחי העץ הוא דומיננטי מאוד. אחד הסימנים המובהקים לתפוח ישראלי הוא זן סטרקינג (חרמון) – אין יבוא של הזן הזה. בישראל מגדלים גם תפוחים כמו גרני סמית (ירוק חמוץ), זהוב וגם פינק ליידי, זנים שמגיעים גם מיבוא. התפוחים המיובאים מסומנים תמיד במדבקה על הפרי, שלא תמיד מצוין עליה מהיכן התפוח מיובא. עצם קיום המדבקה מעיד על תפוח מיובא, אלא אם כן צוין על המדבקה שמדובר בתפוח ישראלי.

קישוא וזוקיני

יש גידולים ישראליים ויש גם מיובאים. קשה מאוד להבחין, אם כי בדומה לבצל, התוצרת הישראלית אחידה פחות בגודלה.

גזר

רוב הגזר גדל בישראל, אבל יש גם גזר מיובא, בעיקר מטורקיה. קל מאוד לזהות את הגזר ישראלי כי הוא נמכר במארז בשקית שעליה כתוב מקור הגזר. גזר שמיובא מטורקיה נמכר גם בשקית, עם כיתוב בטורקית. לגבי גזר שנמכר בתפזורת, כדאי לברר ולשאול.

פלפל

רוב הפלפלים הם מישראל כי לא כלכלי לייבא פלפלים מחו"ל. עם זאת, כדאי תמיד לברר. פלפל חריף גדל רק בישראל ואין יבוא שלו מחו״ל.

ענבים

רוב הענבים הם מתוצרת ישראלית, וכשהם נמכרים במארזים קל לדעת היכן גדלו. על מארזי הענבים מחו"ל (בדרך כלל מדרום אפריקה) מצוין מה מקורם. אם הענבים בתפזורת – מומלץ לשאול.

אפרסמון

רוב האפרסמונים שנמכרים בישראל הם ישראליים, אבל בסוף העונה מייבאים לישראל אפרסמונים מספרד, שהם גדולים יותר ובגוון כתום כהה.

קיווי

רוב התוצרת של הפרי ישראלית והיא נמכרת בין החודשים אוקטובר למאי. לאחר מכן יש יבוא מניו זילנד, שבדרך כלל מסומן במדבקה.

אוכמניות

יש מגידול ישראלי ויש מיובאות, ואפשר לזהות בלי קושי את מקורן כי אוכמניות נמכרות באריזה שמצוינת עליה ארץ המקור.

אננס

קל מאוד להבדיל בין אננס ישראלי למיובא: אננס עם כתר הוא ישראלי, ואננס בלי כתר – מיובא. הסיבה לכך היא שיבואנים חייבים להסיר את העלים הירוקים מחשש למחלות ומזיקים שיסכנו את החקלאות הישראלית.

אגס

בישראל מגדלים אגסים, אבל יש גם יבוא קבוע של הפרי לישראל. האגס הישראלי מזן ספדונה נראה שונה מהאגס המיובא – הוא קטן יותר וירוק. האגסים הגדולים והבהירים הם המיובאים, והם נמכרים פעמים רבות בתבנית שקעים כדי לשמור עליהם במסע מחו״ל.

ירקות ופירות שהם ישראליים בלבד

לירקות ולפירות הבאים אין יבוא נכון לעכשיו, ולכן כל התוצרת שתמצאו בשווקים, ברשתות ובחנויות היא ישראלית.
ירקות: חסה, עשבי תיבול (בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר וכדומה), כרוב, כרובית, תפוח אדמה, דלעת, דלורית, נבטים, פטריות, ארטישוק, ברוקולי, סלק, צנונית, סלרי (שורש ועלים).
פירות: פירות הדר, רימון, אבוקדו, אפרסק, נקטרינה, גויאבות, בננות, אבטיח, מלון, פפאיה, אנונה.
ייעוץ מקצועי: ציפי פרידקין, מנהלת אגף תוצרת הארץ במשרד החקלאות
Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

פוג'יטסו לוקח את החקלאות לרמות חדשות

28 במאי 2024

האם הפחתת המכסים על יבוא פירות וירקות הובילה לירידה במחירי התוצרת הטרייה?

23 במאי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים