דף הבית / מאמרי חקלאות / טרור אקולוגי

טרור אקולוגי

135 ימים של אש, 1,100 שריפות, יותר מ-30 אלף דונמים שרופים, פגיעה קשה בחי ובצומח. זה המחיר הסביבתי של טרור ההצתות בדרום ישראל.

ביום שישי האחרון נרשמו מעל 10 שריפות ביישובי עוטף עזה כתוצאה מהצתות שמקורן בבלונים ועפיפונים ששוגרו מעזה. יום נורא ורגיל למדי במתקפת ההצתות שנמשכת ביישובי הדרום מאז אפריל השנה. מתקני תבערה מאולתרים שמופרחים לעבר שטח ישראל מציתים שריפות על בסיס יומיומי ויוצרים אסון אקולוגי מעשה ידי אדם. האמצעים שבהם משתמשים אנשי החמאס כוללים עפיפונים בוערים, בלונים מתפוצצים וקונדומים ממולאים בגז הליום. לפני כשבועיים התגלה בנחל הבשור בז, שאליו היה מחובר אמצעי תבערה. שיא חדש זמני של אכזריות.

בשדות קיבוץ אור הנר בעוטף עזה, הריח החריף של עשן ודשן חקלאי עדיין ממלא את האוויר, ארבעה ימים לאחר התלקחותם לראשונה. “אנו רגילים לחטוף אש כחלק מחיינו כאן”, אומר גיורא גינדין, חקלאי המגדל גזר בקיבוץ וששימש עד לאחרונה כרכז הביטחון של הקיבוץ, “אבל המראה של העצים הבוערים כאן במשך חודשיים רצופים הוא משהו אחר לגמרי”.

מתקני התבערה הנישאים ברוח יכולים להצית שריפה במרחק אף של 30 קילומטר ובלונים ראשונים הגיעו לאחרונה אף לעיר באר שבע. 135 ימים של אש ומעל 1,100 שריפות הותירו שטח של יותר מ-30 אלף דונמים שרופים וחרבים, שהצמחייה ובעלי חיים ששגשגו בהם לא מזמן נפגעו קשות. את השדות החקלאיים, החורשות המוריקות ושמורות הטבע החליפו כתמים שחורים ואפורים, שמאפילים על יופיו של החלק הדרום-מערבי של מדינת ישראל. ההתקפות הללו מכוונות כנגד האוכלוסייה הישראלית באזור, אבל הן מסבות נזק לדבר-מה שאינו יכול להשיב מלחמה: הטבע, החי והצומח הסובב את רצועת עזה.

פרסום

 

הרס מרבי באמצעים פשוטים

עוד משחר ההיסטוריה, שריפות הן אמצעי לחימה שנועד להסב נזק ולהפחיד; פגיעתן הרסנית ועלותן נמוכה. “כמו כל שיטת טרור אחרת, גם זו מבקשת לגרום להרס מרבי עם אמצעים פשוטים ככל שאפשר ולהשפיע לרעה על חיי האזרחים”, אומר ד”ר שי לוי, אקולוג ומומחה לשריפות במכללת עמק יזרעאל, שעבד בדרום. “זה כולל נזק סביבתי ולמערכת האקולוגית”. אש שימושית מאוד כאמצעי המשבש את חיי האויב והגורם להם טראומה, אך היא מסבה הרס לא רק לבני האדם אלא גם לסביבה.

ואכן, התושבים הסמוכים לגבול נתונים במצוקה בשל השריפות. ענני עשן ואש ממלאים אזורי מגורים ושטחים ציבוריים ושאיפת עשן הפכה להיות בעיה בעבור תושבי האזור. אזרחים ועובדי ציבור חשים חנק כאשר הם מתמודדים עם הלהבות כדי לצמצם את נזקי הטרור האקולוגי. נוסף על כך, גידולים חקלאיים ומערכות ההשקייה  נפגעו מהאש, עובדה שמסכנת את משלח ידם של החקלאים. באזורים המושקים במי קולחים מורגש ריח חריף יותר בגלל שריפתו של החומר האורגני.

שהייה באזורים שנפגעו מפעילה את כל אחד מהחושים. הריחות, החום והמראות הולמים בך כאשר הלהבות שוככות. השריפה מותירה צלקות שחורות בנוף במקומות שבהם עלתה הצמחייה באש. האזורים שנשרפו דומים לצללים, אך למעשה, נותר הנוף חסר צל משום שהעצים עצמם עלו באש. חלקות גדולות שיועדו למרעה נותרות שוממות ומכוסות אפר. השריפות גם חורכות את הזיכרונות של המקומיים מהנוף שחלף. גיורא גינדין זוכר את עצמו כילד הרועה כבשים בשדות שהם כעת אבק שחור.

 

השריפות מסבות כאב ומטילות פחד על תושבי הדרום, אך כאמור אין להקל ראש גם באיום על הסביבה. האש הותירה את חותמה על הטבע המקומי ובאזור כולו. חרקים ובעלי חיים קטנים יותר מאבדים את בית הגידול שלהם. צבים, מכרסמים ונחשים מתים בשריפה, אך גם בעלי חיים גדולים יותר סובלים. כאשר הצמחייה או מינים קטנים יותר מתים בלהבות, המינים שניזונים מהם חייבים לעבור לאזור אחר כדי למצוא מקורות מזון חלופים.

השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח וקשה לדעת עדיין מה תהיה דמותה בעתיד. עשבים כבר החלו לבצבץ בשדות שעלו באש לפני חודש, אך מינים אחרים אינם כה חסינים. נצטרך להמתין לחורף כדי לראות אם הכלניות היפות ישובו אף הן לצבוע באדום את הדרום.

בנוסף, לשריפה יכולה להיות גם השפעה ארוכת טווח יותר על האקלים. שריפת הצמחייה משחררת פחמן דו חמצני לאטמוספרה ומוסיפה לפליטות גזי החממה. שריפת הצמיגים בצד העזתי של הגבול משחררת כימיקלים רעילים ומורידה עוד יותר את איכות האוויר. בגלל השינוי המהיר בתנאים מנטר כעת המשרד להגנת הסביבה את איכות האוויר.

 

האם הטבע יצליח להשתקם?

למערכות אקולוגיות יש יכולת טבעית מסוימת של עמידות בפני השריפות, אך גם לזו יש מגבלות. ככל שבתי הגידול שגם ככה מקוטעים בגלל פיתוח אנושי, נדחקים לקצה גבולות יכולתם, מתחזק הספק בדבר האפשרות שלהם להשתקם. הצטברותם של גזי השריפה באוויר והשימוש במעכבי בעירה ישפיעו גם הם על עתידם של אזורים אלו ולמרות שמדובר בהשפעה בסדר גודל מקומי, י ככל שהשריפות יתמשכו ושיקום האזור יתארך, כך תגדל ההשפעה על המערכות האקולוגיות והתרומה הפוטנציאלית לשינוי האקלים.

ישראל עדיין מתקשה למצוא דרכים להתמודד עם איומים אלו ככל שהשימוש באמצעים הללו עולה. צוותי תצפית מזהים את המתקנים עם יציאתם לכיוון ישראל ומזהירים את התושבים. אבל בקיבוץ אור הנר, תושבים המתגוררים במקום מזה 50 שנים מתמודדים עם שריפות בהיקף שהם עוד לא ראו עד לפני חודשיים. תושבי הקיבוץ משמשים לא פעם כקו התגובה הראשון: הם מזעיקים את הרשויות עם פרוץ השריפות והם גם צוותי הגיבוי כאשר הן יוצאות משליטה. עלויות הנזקים נמדדות במיליוני שקלים. אף שהדרך הטובה ביותר למנוע את המשך הנזק הוא לעצור את מתקפות הטרור, ד”ר לוי מציע דרכים נוספות למזער אותו: “חשוב מאוד להקטין את הסיכונים שהאוכלוסייה המקומית חשופה להם. אפשר לעשות זאת באמצעות צמצום פוטנציאל ההתלקחות של הצמחייה, ולסלול דרכים בעבור לוחמי האש ומשאיות הכיבוי שלהם”.

פרסום

אזורי חיץ (רצועות בהן מדללים את הצמחיה או מסלקים אותה לחלוטין) הם מחסום טבעי להתפשטות האש, אך הם לא אמצעי מספק. לכן לוחמי האש משליכים במקרה של שריפה קשה מעכבי בעירה מהאוויר כדי לעצור את השריפה; במקרים אחרים, דחפורים מסלקים צמחייה כדי למנוע את התפשטותה. כך או אחרת, בגלל הרוחות הערות שנושבות בעיקר בשעות אחה”צ והערב באזור, קשה מאוד להשתלט על הלהבות, במיוחד כשיש כמה מוקדי שריפות בו זמנית.

“אף שקשה להתמודד עם מתקני התבערה כמו גם עם השריפות שהם מציתים, חשוב להמשיך ולעשות זאת”, אומר ד”ר אודי קולומבוס, אקולוג מרשות הטבע והגנים. “השריפות כרוכות בעלויות שהן הרבה מעבר לכיבוין או מניעתן. ההרס של עצים וצמחייה פירושו אובדן של מערכות אקולוגיות”.

קולומבוס מוסיף ששיחים וצמחייה נמוכה אולי יחזרו לשגשג בשטח, אבל זה יהיה קשה יותר בעבור העצים. גם בעלי חיים אולי יחזרו לאזורים הללו, אבל הדבר ייארך זמן. “אנחנו נעקוב אחרי המצב בשטח כדי להחליט אם יש צורך לפעול כדי לשקם את הצמחייה באזור, או פשוט להניח לה להשתקם לבד, אבל זה יהיה תהליך ארוך”.

לשטחים הפתוחים הנפגעים בשריפות יש ערך רגשי גבוה לתושבים וגם ערך תיירותי חשוב שקשה לכמת אותו בשלב זה. העלויות של השריפות אינן רק כספיות והן מחייבות פעולה. עד שגל טרור זה ייפסק, צל כבד מוטל על הגבול עם עזה, צל שחור של אפר, עשן והרס.

מדליין סמית’– זווית

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

להציל את ראש השנה

בתקופת החגים יזרקו הישראלים מזון בשווי של מיליארדי שקלים לפח. המחיר של הבזבוז הזה הוא …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *