דף הבית / מאמרי חקלאות / חכו לעלייה הצפויה במחירי התירס ומזונות יסוד אחרים בשל שינוי האקלים.

חכו לעלייה הצפויה במחירי התירס ומזונות יסוד אחרים בשל שינוי האקלים.

חושבים שמחירי הפופקורן היום גבוהים? חכו לעלייה הצפויה במחירי התירס ומזונות יסוד אחרים בשל שינוי האקלים. כיצד ניתן למנוע את הפגיעה הצפויה בתזונה של מיליארדי בני אדם?

רן בן מיכאל – זווית

תכניות ריאליטי בישול, ים של תמונות אוכל ברשתות החברתיות ומבול של מסעדות חדשות יוצרים אשליה שאוכל הוא עולם מגוון ואין-סופי. אולם למעשה, מדובר באשליה: מתוך כ-50,000 מיני צמחים אכילים, רוב המזון בעולם מתבסס על שלושה גידולים בלבד – אורז, חיטה, ותירס – שנמצאים הרחק מעל כל היתר בהיקף הייצור שלהם. הם מהווים מזון עיקרי עבור כ-4 מיליארד בני אדם אף שחלק ניכר מהייצור שלהם מרוכז במספר מצומצם של מדינות. בנוסף, למרות שקיימים זנים רבים לכל אחד מהגידולים – לאורז מוכרים כ-10,000 – בפועל נעשה שימוש במספר מצומצם מתוך המבחר הזה.

כל אלו הופכים את המזון בעולם לא רק ללא מגוון, אלא גם בהחלט לסופי: גורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים משבשים את זמינות הגידולים, מעלים את מחירם או מובילים לשניהם. בהיסטוריה מוכר היטב הרעב האירי של השנים 1846-51, שבמהלכו מתו מיליון בני אדם, ו-2.5 מיליון נאלצו להגר, משום שזן תפוחי האדמה שגודל שם, והיווה מזון עיקרי בעבור מרבית האוכלוסייה, נפגע קשות בשל טפיל הכימשון. אבל לא צריך ללכת רחוק:  במשבר המזון של 2008, מחירי הדלק הגבוהים, ראשיתו של משבר פיננסי עולמי ומשתנים סביבתיים לעליה של כמעט 300 אחוז במחירי הדגנים ולגל רעב.

פרסום

שני מחקרים שפורסמו באחרונה בכתב העת המדעי PNAS מצביעים על כך שבעתיד הנראה לעין תירס, קטניות וירקות יהיו כולם חשופים עוד יותר להשפעות סביבתיות, ובמיוחד לשינוי האקלים. הם מצטרפים לתמונה רחבה יותר של מחקר המצביע על תנודות עתידיות, רובן שליליות, באיכות המזון ובמצאי שלו. שרשרת האספקה של המזון – שמתחילה במיקום הגידולים, וממשיכה בתשומות התובלה, התמודדות עם התפרצות מזיקים, היכולת לספק מזון מהצומח גם לגידול בעלי חיים לצורכי מאכל ותנאי העבודה של עובדי החקלאות – משתנה לנגד עינינו, והיא תיראה אחרת החל מאמצע המאה הנוכחית אם לא יינקטו מאמצים לבלום את מגמת שינוי האקלים.

שוק חשוף לזעזועים

הראשון מבין המאמרים בחן את גידול התירס, שמגיע לכמעט מיליארד טונות בעולם בשנה, במספר תרחישים של התחממות כדור הארץ. תירס אינו רק מזון יסוד; חלק גדול מן היצור מופנה להאבסת בעלי חיים, לייצור דלק ביולוגי, או למוצרי משנה כמו ממתיקים, שמן, ויטמינים, ויסקי (בורבון), מוצרי קוסמטיקה, מוצרי ניקיון ואפילו דבק. השאריות של תהליכי עיבוד התירס – סיבים וכדומה – משמשים לתחליפי פלסטיק, בדים, צבעי טקסטיל ועוד. כל שינוי בתפוקה משפיע לכן על שווקים רבים ומגוונים, על פתרונות בני-קיימא לבעיות סביבתיות, ובמיוחד, על תזונתם של מאות מיליונים.

בתרחיש הראשון שנבדק, בו לא ייעשה דבר כדי להפחית את פליטות גזי חממה והטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה בארבע מעלות צלזיוס ויותר עד סוף המאה, יקטן יבול התירס במחצית במקומות מסוימים. אך גם בתרחיש המתון יותר, שבו תתרחש עלייה של שתי מעלות בממוצע עד סוף המאה (בטווח העליון של הסכם פריז לצמצום שינוי האקלים שנחתם ב-2015), יבול התירס העולמי יקטן “רק” בכחמישית.

גידול התירס מרוכז במספר קטן של מדינות – ישנן רק ארבע יצואניות עיקריות – ארה”ב, ברזיל, ארגנטינה ואוקראינה. הסיכוי שארבעתן תחוונה במקביל ירידה של עשרה אחוזים לפחות ביבול – כיום עומד הסיכוי לכך על אפס – עולה דרמטית משבעה אחוזים בתרחיש של התחממות בשתי מעלות צלזיוס ל-86 אחוזים בתרחיש של התחממות ב-4 מעלות צלזיוס. כלומר, הסיכוי ל”גל הלם” של עליית מחירים לצד פגיעה קשה בתזונה של אוכלוסיות גדולות – משום שלא יישאר תירס לייצוא – עולה פי 12.

סלט קטן

המאמר השני סקר 174 מחקרים שונים שבחנו את ההשפעות בסביבתיות על היבול של קטניות וירקות ואיכותו. אלו הם הגידוליםהמומלצים יותר לתזונה בריאה על ידי סוכנויות ממשלתיות ברחבי העולם, ולכן חשיבותם גדולה. מסקנת החוקרים היא שההשפעות השליליות של העלייה הצפויה בטמפרטורה, בריכוז האוזון ובמליחות קרקע – לצד היעדר משקעים – יגרמו להפחתה ביבול של עד 35 אחוז במחצית השנייה של המאה. החישוב הזה מביא בחשבון גם את ההשפעה החיובית של עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, שמעודדת פוטוסינתזה ולכן גם תוביל לעלייה מסוימת בהיקף היבולים.

נראה שקטניות וירקות רגישים הרבה יותר מאשר דגניים, כמו תירס וחיטה, לשינויים הסביבתיים. ומשום שהם עשירים יותר בחומרי הזנה כגון חלבון ובוויטמינים, בעוד שהדגניים מספקים בעיקר את האנרגיה הקלורית – הפער בין ההמלצות לגבי תזונה רצויה לבין האפשרות בפועל של מיליארדים לקיים אותן, צפוי לגדול.

הממצאים של שני המאמרים עולים בקנה אחד עם מחקר קודם אחר שהשווה גישות שונות לבחינת השפעתה של עליית הטמפרטורה בלבד על ארבעת הגידולים עיקריים שמספקים ביחד שני שליש מצריכת הקלוריות של האדם; על פי ממצאיו, ללא התערבות בצמצום הפליטות, כל עלייה במעלת צלזיוס תפחית את היבול העולמי של סויה ב-3.1 אחוזים, אורז ב-3.2 אחוזים, חיטה ב-6 אחוזים, ותירס ב-7.4 אחוזים.

“הזדמנות לפיתוח פתרונות חדשניים”

בישראל, חלקם של שלושת הגידולים העיקריים הוא קטן יחסית, גם כאחוז מתוך גידולי החקלאות המקומית וגם בתרומה הקלורית לתזונה. עם זאת, הצריכה המקומית של תירס, חיטה ואורז תלויה כמעט בלעדית ביבוא ובשוק הסחורות העולמי; ב-2008 עלו מחירי האורז והחיטה גם כאן במקביל להתייקרות העולמית, ומחירם עולה שוב בימים אלו. לכן, תנודות כגון ירידה בזמינות הגידולים במדינות המייצאות בשל משבר האקלים, אירועים מקומיים או מניפולציות כלכליות ישפיעו גם על הצריכה שלנו. גל הלם כתוצאה משינוי האקלים, כמתואר במחקר, יהיה כנראה חריף יותר מהמוכר לנו, אבל עדיין משמעותי פחות עבורנו בהשוואה למשל למדינה כמו קמבודיה, התלויה לחלוטין באורז.

לעומת זאת, הייצור והצריכה בישראל כן נשענים על ירקות ופירות מקומיים, והסיכונים שהם נתונים להם, ובמיוחד היקף היבול, הם משמעותיים ביותר, כלכלית ותזונתית גם יחד. בקיץ הנוכחי כבר מדווחים בחדשות על עליות במחירי הירקות והפירות. אף שקשה לקשור ישירות בין שינוי האקלים לבין אירועי מזג האוויר שהשפיעו על התוצרת, הרי שקשר זה הוא יותר מסביר. בצד השני של הגלובוס הקשר הישיר מתגלה במלואו; ניו זילנד אחראית כמעט למחצית מהייצוא העולמי של פרי הקיווי, בשווי של 1.2 מיליארד דולר (שלושה אחוזים מסך הייצוא של המדינה). עד אמצע המאה כבר לא ניתן יהיה לגדלו בצפון המדינה והוא יצטרך לנדוד או להתחלף בגידול אחר המותאם לתנאים.

פרסום

פרופ’ אבי פרבולוצקי, לשעבר מנהל המחלקה למשאבי טבע במכון וולקני של משרד החקלאות, מסביר כי “כמו כל שוק, גם בישראל התפתח איזון בין החקלאות המקומית לבין גידולי ייבוא. השוק הישראלי מסוגל להתמודד בטווח הקצר עם מידה מסוימת של ירידה ביבול או של עלייה במחיר של גידול אחד או שניים מיובאים, אך השוק עמיד הרבה פחות לירידה דרמטית ביבולי דגנים בארצות גידולם או לעלייה במחירם, ופגיעה משולבת במספר גידולים יכולה לשנות את פני הדברים – בתחילה בהרכב התזונה של אנשים פרטיים ובהמשך תפקודם של סקטורים כלכליים התלויים בייבוא”.

ישנם כמה צעדים אסטרטגיים שיכולים לתרום להגדלת חוסנם של הגידולים ולהקטנת השפעתם על הסביבה. הראשון הוא שינוי העשייה החקלאית לכיוון של אגרו-אקולוגיה, כלומר העדפה של שיטות העולות בקנה אחד עם הסביבה והמערכת האקולוגית ולא מזיקות לה; אלו הן למשל הדברה ביולוגית או עידוד מגוון ביולוגי חקלאי. הגישה השנייה מדגישה איתור פתרונות חדשניים בתחום ההנדסה הגנטית. למשל, התערבות גנטית יכולה להפוך את תהליך הפוטוסינתזה ליעיל יותר ובכך להפיק יבול רב יותר מאותם משאבים סביבתיים. עם זאת, הנדסה גנטית מעוררת ויכוח סוער, כולל בתוך התנועה הסביבתית עצמה, משום שיש הסבורים כי לגישה זו סיכונים סביבתיים משלה, על אף שאין לכך תימוכין מדעי חד-משמעי. לאימוץ גישות כאלו יש יתרון כפול: הן מקטינות את המשוב השלילי בין חקלאות מתועשת והסביבה והן עשויות לאפשר גישה למזון רב יותר ואיכותי יותר גם בתנאים משתנים.

 

“איננו מכירים טוב מספיק את ההשפעות הישירות של שינוי האקלים על החקלאות בישראל”, מסכם פרבולוצקי. “יש מקום להרחבת המחקר בתחום כדי לסייע לעמידות השוק בפני השינויים שכבר מתרחשים וכן לפתח פתרונות חדשניים גם עבור שווקים אחרים. זהו תחום שבו החוזקות של ישראל הן בולטות”.

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

להציל את ראש השנה

בתקופת החגים יזרקו הישראלים מזון בשווי של מיליארדי שקלים לפח. המחיר של הבזבוז הזה הוא …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *