יום חמישי , דצמבר 14 2017
heesen
דף הבית / מאמרי חקלאות / זרע הפורענות – זנים פולשים לישראל

זרע הפורענות – זנים פולשים לישראל

מיליוני טונות של גרעינים לתעשייה ולמספוא מיובאים מדי שנה לישראל, ואליהם מסתננים זרעי עשבים מזיקים ופולשים. מדובר בסכנה ממשית לחקלאות ולטבע בישראל – ועד כה לא ננקטים צעדים מספיקים לטיפול בבעיה

התנועה בנמלי ישראל שוקקת. בנמלי הים של ישראל נפרקו בשנה שעברה יותר מ-36 מיליון טונות של סחורה. בין היתר, נפרקו בהם 355 אלף מכוניות, הורדו לרציפים 884 אלף מכולות וגם עברו בהם 189 אלף נוסעים. אך בין המכוניות הנוצצות והעגורנים הענקיים, מסתתרות להן כמה מכולות שמביאות לישראל אורחים לא רצויים – וללא פיקוח מתאים.

“מיליוני טונות של גרעינים שמיובאים לתעשייה ולמספוא לא נבדקים באופן מספק כלל”, מסבירה האגרונומית אורית כהן מהמעבדה הרשמית לבדיקת זרעים בישראל, השייכת למינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. סקר מדגמי שיזם דורון בורנשטיין מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, יחידת הסגר צמחים בנמל אשדוד עם כהן, מעלה כי חלק ממשלוחי הייבוא העצומים של גרעינים לתעשייה ולמספוא מכיל זרעי עשבים זרים האסורים לייבוא. תוצאות הסקר ומסקנותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת “אקולוגיה וסביבה”.

פרסום

מינים פולשים בדלת האחורית

לא כל הזרעים המיובאים לישראל זוכים לאותו יחס. קבוצה ראשונה, שזוכה ליחס מועדף, הם זרעים שמיובאים לישראל לריבוי. קבוצה עילית קטנה זו מיועדת לזריעה ישירה של גידולים חקלאיים. זרעים אלה עוברים בדיקה מעמיקה בת מספר תחנות. הראשונה – ניקיון הזרעים, קביעת שיעור הזרעים הנקיים ושיעור זרעי העשבים הזרים והמזיקים. התחנה השנייה – שיעור הנביטה,  והשלישית – בדיקת מחלות המועברות ע”י זרעים.

לעומת זאת, כ–4 מיליון טונות של גרעינים למספוא ולתעשייה, שמגיעים ארצה מדי שנה, נבדקים רק באופן חלקי וללא שימת דגש על נוכחות זרעים זרים. מדובר בגרעינים שמשמשים כמזון לבעלי חיים וכחומר גלם לייצור לחמים ושמנים, כמו שמן סויה וקנולה. מאחר שהגרעינים ממילא מיועדים לשמש כמזון לאדם ולבהמה, אין ליבואנים סיבה להשקיע בבדיקות איכות מחמירות. אך המחיר הנמוך של הגרעינים מסתיר מאחוריו את המחיר הסביבתי הגבוה, שכן במשלוחים אלה הסיכוי למצוא זרעי עשבים זרים ומזיקים גבוה בהרבה, כפי שמעלה המחקר.

בימים כתיקונם, המעבדה הרשמית לבדיקת זרעים עוסקת בזרעים לריבוי בלבד. אך על מנת להתריע על הסכנה  בייבוא גרעינים לתעשייה ולמספוא, ערכו כהן, בורנשטיין, גלינה סידן ולאה מזור סקר חד-פעמי של משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, שבמסגרתו נדגמו 41 משלוחים שונים של חיטה, שעורה, סויה ותירס. הזרעים שנמצאו הוגדרו וסווגו לשתי קבוצות: זרעים מזיקים וזרעים זרים שלא קיימים בישראל. והתוצאות מדאיגות ביותר: 46 אחוז מכלל הדוגמאות הכילו זרעי עשבים מזיקים ו- 53.8 אחוז הכילו זרעי עשבים זרים לישראל. חלק מהדגימות הכילו את שתי הקטגוריות.

פלישת הזרעים הגדולה

עיון ברשימת זרעי העשבים הזרים שהתגלו בסקר מעלה תמונה מטרידה: המין המוביל הוא גלדן זוחל, עשב מזיק ופולש ביותר מ–40 מדינות, שהתגלה ב–17 אחוז מהדגימות; החלבלוב, שנמצא ב–12 אחוז מהן; כשות השדות, טפיל מוחלט שכבר התבסס בארץ, ונמצא בסקר בכמויות גדולות; קוצן השדה, מזיק מוכר באירופה ובאמריקה; ומינים נוספים, כמו אמברוסיה ולפופית, שכבר נצפו בישראל, באופן לא מפתיע, בצדי דרכים, בשדות חקלאיים ולאורך מסילות ברזל. השוואה לדוגמאות של זרעים לריבוי מראה פער עצום בנוכחות זרעים אלו: בסקר של הזרעים לריבוי, אשר נבדקים באופן קפדני, נוכחותם לא הגיעה אפילו לאחוז מהדוגמאות.

“לזרעים פולשים יש מנגנונים שונים שנותנים להם יתרון על פני הצמחים המקומיים”, מסבירה כהן. “האמברוסיה, למשל, מפיצה חומרים כימיים בסביבתה ויכולה לחסל שדות שלמים. הכשות הוא צמח טפיל, שניזון מצינורות ההובלה של צמחים אחרים. בניגוד לרוב צמחי התרבות, שיכולים להתרבות בעיקר ברבייה מינית, הרבה מהצמחים הפולשים יכולים להתרבות גם בצורה א-מינית, ובכך להגדיל את סיכוייהם להביא צאצאים”.

אם לא די בכך, לזרעים הפולשים דרכים נוספות להתפשט: ב-2016 נמצאו בשדות שעורה בנגב עשרות פרטים של אגרוסטמת השדות, צמח נדיר שלא שייך לצמחיית האזור. מתברר שהשעורה, שנועדה במקורה למספוא, בסופו של דבר שמשה לזריעה, ככל הנראה בשל מחירה הנמוך, ואיתה הגיע הצמח הנדיר, שאינו בן המקום.

גם כאשר זרעי המספוא משמשים למאכל בהמות, זה איננו סוף פסוק מבחינת הזרעים הפולשים המסתתרים ביניהם. מחקר של פרופ’ ברוך רובין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית מצא שחלק מזרעי העשבים נובטים אפילו לאחר שעברו בקיבות הפרות. ואכן, סביב רפתות ברחבי הארץ נמצאו מינים זרים כמו לפתית וצמחי סויה, שהתגלו אף כעמידים לחומרי הדברה.

בדיקת הזרעים במעבדה. צילום: אורלב צח

משאיות גדושות בגרעינים וחסרות כל איטום

היתרונות המובנים של המינים הפולשים, לצד היעדר אויבים טבעיים, הופך את ההתמודדות איתם לקשה ביותר. לנזק הרב שהם מסבים, הן בחקלאות והן בקרב צמחי הבר, יש השלכות כלכליות ואקולוגיות ניכרות: המינים הפולשים משתלטים על שטחים חקלאיים ועל שטחי בר, מאלצים להגביר את השימוש בחומרי הדברה ומאיימים על מינים מקומיים ואף עלולים להפיץ מחלות. בדו”ח “המינים הפולשים בישראל” של החברה להגנת הטבע מצוין שעלות הנזקים השנתית לחקלאות בארה”ב מוערכת ביותר מ–60 מיליארד דולר לשנה.

אם לחקלאים ישנן לפחות שיטות כימיות להתמודד עם המפגע הפולש, הרי שלסביבה הטבעית אין כל הגנה. ד”ר ז’אן מארק דופור-דרור, שחוקר את הצמחים הפולשים בישראל, מדווח על השתלטותו של העשב אמברוסיה מכונסת על גדות נחל אלכסנדר. בסקר של רשות ניקוז שרון משנת 2004 נמצא שהצמח פלש על פני 4,800 דונם. המשך המעקב מראה שהוא ממשיך להתפשט, והגיע כבר עד לנחל דרור – יובל של נחל פולג. אם לא די ביכולת ההתפשטות שלה, האמברוסיה היא גם רעילה ואלרגנית – מפגע לצמחי הבר, לבקר ולאדם.

צעד מתבקש למלחמה בפולשים הוא למנוע מלכתחילה את כניסתם לארץ. מדוע זה לא קורה? “ליבואנים יש אינטרס לייבא כמה שיותר סחורה בכמה שפחות כסף. מגיעות לנמל משאיות גדושות בגרעינים וחסרות כל איטום למעט כיסוי בד מלמעלה, כך שזרעים נופלים מהמשאיות ומתפשטים בסביבת הנמל”, מדגישה כהן. בספרו “הצמחים הפולשים בישראל” מאשש דופור-דרור את הקביעה ומציין את התבססותם של צמחים פולשים לצד נמלים, מסילות רכבת וכבישים.

דורון בורנשטיין מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות, מיוזמי המחקר, מסביר את מורכבות הסוגיה. “אין זה נכון לומר שגרעינים נכנסים לארץ ללא כל פיקוח”, הוא מדגיש. “קיימת ביקורת ויזואלית חלקית ומוגבלת, שלא שמה דגש על זרעים זרים ומזיקים. יש להדגיש שקשה להחיל את הסטנדרטים המחמירים שקיימים בזרעים לריבוי על משלוחי ענק של גרעינים, שמקורם בשדות פתוחים. הקושי העצום להגביל משלוחי ענק ולדגום אותם באופן שמשקף את המציאות, יחד עם הסיכון הפחות בהרבה לסביבה לעומת חומר שמיובא לריבוי, מקשים על נקיטת צעדים בעניין”.

“ב-2011 הוגש דו”ח בנושא, אך כלום לא זז”

אורית כהן עובדת כבר 25 שנה במינהל המחקר החקלאי. את הסקר היא ערכה עם שותפיה כדי לעודד רגולציה בנושא. שלא במפתיע, לסקר לא נמצא תקציב הולם והוא התבצע בקנה מידה מצומצם בלבד. “משרדי הממשלה מגלגלים את האחריות מאחד לשני”, היא אומרת, “זאת למרות שכבר הוגש בנושא דו”ח חמור של מכון ירושלים לחקר ישראל ורשות הטבע והגנים, ובינתיים אנחנו מפגרים מאחורי מדינות מפותחות אחרות”.

הדו”ח, “מינים זרים פולשים בישראל: הערכת מצב וחלופות למדיניות ורגולציה” מאת עו”ד רונית ג’וסטו-חנני, סוקר את הכשלים של המדיניות והרגולציה הנוכחית בנושא פלישות ביולוגיות. בדו”ח לא נפקד מקומו של הייבוא בבעיית המינים הפולשים: “ייבוא של מינים זרים מונחים לרוב משיקולים כלכליים שעניינם מִקסום רווחים ופיתוח ענפי מסחר וכלכלה”, נכתב שם. “לנוכח חוסר המודעות ובהיעדר הכוונה מפורשת, שיקולים של הגנה על המגוון הביולוגי אינם נלקחים בחשבון”. כמו כן עולה מהדו”ח שהמסגרת החוקית להגבלת הייבוא אינה מספקת ולכן נתונה ללחצים מצד היבואנים, שמצידם מושכים לשינויים והגמשה של התקנות.

פרסום

הדו”ח מציע המלצות מקיפות למדיניות ורגולציה בהתייחס לכלל הדרכים בהן מינים פולשים חודרים לארץ. אולם לפחות בנושא ייבוא הגרעינים, לכהן יש המלצה פשוטה וברורה: “אנחנו רוצים שייקבע סטנדרט גם לבדיקת גרעינים למספוא ולתעשייה, וייעשו להם דגימות מסודרות כמו זרעים לריבוי. החלת הבדיקות המדגמיות גם על הגרעינים למספוא תאפשר לגלות בטרם עת זרעי עשבים מזיקים שמהווים סכנה, ולפסול משלוחים בעייתיים”.

בנוסף ממליצים כהן ושותפיה על בניית תכנית משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, למניעת כניסתם של מינים פולשים. זאת באמצעות עריכת סקרים ארוכי טווח, אכיפת התקנות, בניית מאגר ממצאים ומנגנוני העברת נתונים ופרסום רשימת המינים האסורים לציבור הרחב. כך, הם מקווים, תימנע הפלישה הבאה, שבמצב הנוכחי היא רק עניין של זמן.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

“המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בשמירה והגנה על בתי הגידול הטבעיים ופועל לשם כך. המחקר המדובר מוכר לאנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שמנהלים מזה מספר חודשים הידברות עם משרד החקלאות בנושא צמצום הסיכונים לחדירת מינים פולשים מגרעינים לתעשייה ולמספוא.

“לפי תפיסת המשרד להגנת הסביבה, יש לטפל בסיכונים הללו במסגרת התקנות לחוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים (2014), עליו מופקדים השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ואשר מתגבשות בימים אלה. המשרד להגנת הסביבה העביר את המלצותיו במסגרת ההתייעצות המשפטית ובפני הוועדה המקצועית המייעצת לתקנות.

“עיקר ההמלצות הן: על הערכת הסיכונים להחדרת מינים פולשים להתבצע כחלק מהערכת הסיכונים בתקנות ההיתרים. בנוסף, נדרשות הגדרות ברורות לניקיון זרעים מהיבואן. כמו-כן, הפיקוח והאכיפה צריכים להתבצע על-ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות בתיאום עם השירותים הווטרינריים, כולל בדיקות מדגמיות בנקודות הכניסה של המשלוחים”.

אורלב צח

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

סוף לזמזום הדבורה?

מחקר חדש מאוניברסיטת סטרלינג מוכיח כי חומרי הדברה גורמים לדבורים לאבד את הזמזום   פרסום …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *