לאחרונה הצטרף לצוות המחקר במכון מיגל של החברה לפיתוח הגליל ד"ר שריאל היבנר המשמש גם כמרצה במכללת תל חי. בזמן שירותו הצבאי הגיע לגליל, התאהב, והעתיק את מגוריו לקיבוץ גדות. כיום, הוא עומד בראש צוות חוקרים במיגל, החוקר את הבסיס הגנטי של תכונות מורכבות בצמחים, מנסה למצוא פתרון למשבר המזון העולמי ולהבין את השינויים הגנטיים שעברו צמחי המזון מאז ראשית החקלאות לפני כ-12,000 שנה .
ד"ר שריאל היבנר מספר: "נולדתי והתגוררתי בירושלים. במהלך השירות הצבאי שהיתי הרבה בגליל ופשוט התאהבתי במקום. בעיני זהו האזור היפה ביותר בארץ ואחד המיוחדים בעולם. זהו אזור המאפשר קיום מגוון רחב של חי וצומח, ויש בו שקט ופסטורליה. לאחר השירות רציתי להישאר באזור והגעתי לקיבוץ גדות כדי לעבוד בחקלאות. את לימודיי התחלתי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית שם המשכתי גם לתואר שני. את הדוקטורט עשיתי במכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת הוהנהיים בגרמניה, ואת הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה".
את שני-בת זוגתו הכיר אי שם ב סוף שנות ה 90 במקום די מפתיע- ברפת בקיבוץ: "הכרנו במהלך חליבה ברפת , מספר ד"ר היבנר, אך הקשר ביננו החל מאוחר יותר. לפני חמש שנים עברנו לקיבוץ גדות, במהלך לימודי הדוקטורט שלי, מתוך ידיעה שאנחנו רוצים לחיות ולבנות בית בגליל העליון. שני היא בת הקיבוץ, כך שהבחירה בגדות הייתה טבעית ובשנת 2013 התקבלנו כחברים בקיבוץ. אנחנו חיים שם עם שני ילדינו- יותם (בן ה-4.5) ונעם (בת ה-2.5) ומשתדלים להיות פעילים בקהילה".
לדברי ד"ר היבנר קיים קשר מהותי בין מחקר מדעי להוראה: ללא סטודנטים המשתלבים בעבודת המחקר קשה להתקדם בקצב וברמה הנדרשים, וללא עיסוק במחקר כמעט בלתי אפשרי לשמור על העדכניות הנדרשת להוראה ברמה גבוהה. "במקביל לתפקידי כמרצה במכללה האקדמית תל חי ,אני חוקר במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, וחוקר את התחום הנקרא 'גנטיקה כמותית ואוכלוסייתית' בצמחים. באמצעות המחקר אנחנו מנסים להבין את התורשה של תכונות מורכבות כמו עמידות לעקות ואדפטאציה לסביבות משתנות. כיום אנו נמצאים בעידן הגנומיקה. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת קבלת פרופיל גנטי (DNA,RNA) של פרטים רבים במהירות וביעילות. המחקרים מתבצעים בעזרת מערכות מחשוב מהמתקדמות בעולם ועושים שימוש באלגוריתמים מתוחכמים" מסביר ד"ר היבנר. "העניין המרכזי שלי בתחום המחקר הינו בצמחים המשמשים כמקורות המזון העיקריים בעולם, כגון צמחים ממשפחת הדגניים (חיטה, שעורה) והמורכבים (חמניות). לאחרונה התפרסם בעיתון מדעי יוקרתי (Nature Genetics) מאמר על פרויקט בו אני שותף העוסק בביות דגניים, שבמהלכו הפקנו חומר גנטי משעורה שגודלה לפני 6,000 ושנמצאה במערה במצוק מצדה. במחקר מצאנו שהשעורה תורבתה בגליל ונוכחותה מעידה על רצף חקלאי באזור המגיע עד לראשית החקלאות בעולם".
ד"ר היבנר פועל יחד עם קבוצות מחקר מגרמניה, קנדה, ארה”ב, צרפת, פינלנד, בריטניה, ישראל ועוד. בנוסף הוא משתף פעולה עם חברת התוכנה SAP על מנת לפתח כלים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים החישוביים של עידן הגנומיקה. "בפרויקטים בינלאומיים שונים אנו מנסים להתמודד עם משבר המזון העולמי שנוצר בשל קצב גידול אוכלוסייה גבוה ושחיקת שטחים מעובדים בעולם. מחובתנו לספק את הדבר הבסיסי הזה שנקרא מזון לכל אחד ואחת. האתגר לא פשוט, דורש המון השקעה ויש צורך לשלב מגוון תחומים כדי להגיע לפתרונות".
עבודתו של ד"ר היבנר הינה ייחודית מהיבט נוסף והוא השילוב בין עבודת שטח לעבודת מעבדה ואנליזות ממוחשבות מתקדמות. העבודה מתחילה בשטחים הפתוחים ובשדות החקלאיים, וממשיכה בחלקות ניסוי ובחממות מבוקרות. בהמשך אנו משתמשים בשיטות מעבדה מולקולריות כדי להגיע אל הגנומים והגנים ובסופו של דבר אנחנו מעבדים כמויות מידע עצומות בעזרת מערכות המחשוב המתקדמות ביותר.
"החזון? לחיות בגליל העליון. זו ללא ספק הבחירה הנכונה ביותר עבורי ועבור משפחתי. האתגר בבנייה ובקיום תשתית מחקרית רחוק ממרכז הארץ הוא בהחלט גדול ומורכב. אף על פי כן, הוקמה בגליל תשתית אקדמית ומחקרית ייחודית ברמה הגבוהה ביותר בזכות חזון ועשייה של אנשים שהביטו קדימה וחשוב שנדע לשמר ולהמשיך זאת. למרות כל הקשיים, עבודה יסודית, מעמיקה ובלתי מתפשרת מובילה לפריצות דרך חשובות בכל מקום בעולם וכך גם אצלנו"