אקלים – מבחינה אקלימית, למעט מדבר, יש בקמרון את כל מאפייני האקלים באפריקה. בצפון המדינה יש שני אזורים ("הצפון" ו"הצפון הרחוק") הנמצאים בשולי מדבר סהרה, "הסהל הסודאני". אמנם זורמים בהם מספר נהרות גדולים, אך יורדים בהם גשמים רק חודשיים עד שלושה בשנה. לנוכח עובדה זו, עונת החקלאות מסתכמת בערך בחצי שנה בלבד.
לעומת זאת, יש אזורים בדרום המדינה, בהם כמות המשקיעים מגיעה, בחלק מהמקומות, מעל ל-10,000 מ"מ בממוצע לשנה. בחלק זה של המדינה, יש שתי עונות גשמים (גדולה- יולי/אוגוסט- ספטמבר/אוקטובר וקטנה מרץ-אפריל/מאי) ושתי עונות יבשות ביניהן, שהמשמעותית מביניהן הינה סוף אוקטובר-פברואר. הסיבה המרכזית לכך, נובעת מניהול כושל של משק המים ומחסור בתשתית לאגירה ולהובלתם ע"י רשת מרכזית ברחבי המדינה למעט במספר מקומות, בדגש על הערים הגדולות ובסביבתן.
השקיה – לנוכח השימוש בשיטות השקיה מסורתיות, גשמים והצפה, בתקופה זו, גם ברוב האזורים האלה הפעילות החקלאית, מצטצמת משמעותית. במספר מקומות בודדים נעשה, בשנים האחרונות מעבר לשיטות השקיה בטפטוף או בהמטרה. בשנתיים האחרונות התחלנו עצמאית ויחד עם סוכנות הסיוע הצרפתית, ה-AFD, להקים חלקות הדגמה בבתי ספר חקלאיים, המושקות בטפטוף. אולם, מדובר ב"פיילוט" של שלושה בתי ספר ואחד נוסף שמתוכנן לביצוע אוקטובר הקרוב, לקראת סיום עונת הגשמים הגדולה. חלקת בדגמה נוספת הוקמה בלשכת החקלאות באזור "הצפוני". יש כאן הכרה בחשיבות הנושא, אך קיימת בעיה בהטמעתו ובהתחלת השימוש בהיקפים גדולים.
חקלאות – עם זאת, בקמרון שטחי חקלאות גדולים, לאחר ההכנסות מנפט (ואולי גם שירותים) זה מקור הכנסה עיקרי במדינה. למרות שיטות הגידול המסורתיות, קמרון מיצאת פירות וירקות למדינות השכנות בעיקר אלו שבמרכז אפריקה, אבל גם לניגריה.
לאור העובדה, שהאוכלוסיה במדינה אמורה להכפיל את עצמה ב-20 השנים הקרובות ורצון הנשיא להפוך את כלכלתה ל"כלכלה מפותחת" (Emerging economy), רוצים לשדרג את הייצור החקלאי ופיתוח מוצרי חקלאות, באופן משמעותי.
פרסום
