ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון אמר היום במכון וולקני (ד') כי בעתיד הלא רחוק החקלאות בישראל תהיה ללא סובסידיות ומכסים, ולכך צריכים החקלאים להיערך. לדבריו, הוא אינו יודע את זה יקרה בעוד שנה או בעוד עשור, אולם זה הכיוון אליו תגיע החקלאות בעתיד.
"אומרים שחקלאות מאוד חשובה, לא רק לאספקת מזון, אלא גם לשמירה על אדמות מדינה ועל נוף ירוק – אבל אפשר לטעת חורשות במקום".
לדבריו, "לחקלאות הרבה מאוד זכויות בקמת המדינה כמו לתעשיה מסחר ושירותים. אבל, אנחנו צריכים להסתכל קדימה. ולתכנן כל אחד, את העתיד שלו וכולנו כמדינה – לתכנן את המקום בו אנחנו נמצאים בלי הגנה ובלי סובסידיה. כל אחד צריך לשאול את עצמו איך הענף שלו יסתדר בלי הגנה וסובסידיה. המכסים יוסרו, אני לא יודע אם עוד שנה או עשור, אבל יבוא יום ולא יהיו הגנות. ואם מישהו יוכל לייבא דגים בזול – באיכות ראויה שתיבדק – ואם מישהו בעולם יודע לעשות דגים יותר בזול, אנחנו לא נמנע את זה מהצרכן הישראלי. לא נאמר לו שיש מישהו בפריפריה שיש לו בריכת דגים ואנחנו רוצים שתעביר לו קצת כסף כל פעם כשאתה אוכל דג".
פרסום
שמחון הדגיש כי על החקלאים לקחת בחשבון שהמכסים יוסרו בכל ענפי החקלאות, לא רק בדגה, תהליך שהחל להתבצע באחרונה.
"האם זה אומר שהחקלאות תיעלם?", שאל שמחון והשיב: "לא, יש דברים שאין להם תחליף כשהם נעשים בקרבת מקום. עגבניות טריות אפשר לגדל רק ליד הצרכן. אבל החקלאות הזו תהיה רווחית ללא סובסידיה והגנה. אני לא יודע אם זה יהיה מחר, אבל אני בטוח שזה יהיה בימי חיי".
על מכון וולקני אמר, כי המכון מאוד מפואר עם מוניטין בינלאומיים, שישראל עדיין קוטפת את פירות אותו מוניטין. "הייתי עם ראש הממשלה באפריקה ושמעתי כמה הם מעריצים את החקלאות הישראלית", אמר.
לדבריו, "הפרה הישראלית מניבה במיוחד, אבל אני חושב שפחות חשוב כמה ליטרים מיצרות פרות ויותר חשוב כמה עולה כל ליטר לצרכן. כששולחים פרות באירלנד לרעות בשדה זה הופך את יצור החלב להרבה יותר זול מאשר בישראל. יכול להיות שכדאי לנו לקנות גבינות ממקום שם החלב הרבה יותר זול. יכול להיות שכמות מסויימת ניתן לייבא ממקומות בהם לפרות יותר כיף. למה אנחנו צריכים להביא למצב בו משפחה בישראל, בפריפריה, עם הכנסה נמוכה משלמת יותר עבור חלב וגבינות?"
שמחון המשיך למתוח ביקורת זהירה על איכות המחקר החקלאי בישראל, שמרכזו במכון וולקני. "יש לי תחושה קצת מבוססת על נתונים, אם כי לא באופן מוחלט, שאנחנו חיים עם מוניטין העבר. שקידום הידע כיום לא באותה רמה שהיתה בעבר. וזה מסוכן. כי אם לא נשכיל לשמור על הרמה הכי גבוהה של ידע, גם המוניטין הזה יישחק".
לדבריו, בעבר תרם המחקר החקלאי, בוולקני, או בשיתוף וולקני פיתוחים פורצי דרך ברמה עולמית, כמו כמו טפטפות שעשו מהפיכה בחקלאות העולמית, או זנים של עגבניות שרי. אבל מזמן לא המציאו פה משהו בקנה מידה דומה. לדבריו, מדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד כחצי מיליארד שקל בשנה בחקלאות בוולקני ובפקולטות. המדינה לא תשקיע יותר מזה, לפחות עד שתראה פירות משמעותיים להשקעה. המדינה משקיעה פי 6 בהיי-טק, ותפוקת ההיי טק הישראלי עומדת על פי 20-15 מהתפוקה החקלאית. כלומר, בהשקעה קטנה יחסית מקבלים יותר בהיי-טק. לכן אם מישהו מאפשר לממשלה להוציא עוד שקל, עדיף להוציא אותו בהיי-טק.
פרסום
"אני לא בעד קיצוץ התמיכות בחקלאות כי זה חשוב", אמר שמחון. "אני עדיין מחכה שתביאו את עגבנית השרי הבאה או טכנולוגיה פורצת דרך בעולם. גם בלי זה המחקר החקלאי עושה גדולות ונצורות, כמו זן פלפלים שצורך בפחות מים ונותן יותר תפוקה. אבל אני חוושש שהמכונה שרצה פעם מהר מאיטה. והפתרון אינו כסף, אלא איך משתמשים בו נכון", הוסיף.
בתשובה לשאלה על חשיבות החקלאות לשמירה על הפריפריה לאורך הגבולות אמר, כי מיגזר ביצי המאכל ימשיך להיות מתוכנן והמכסות בו לא יבוטלו, כיוון שרובן מיועד לישובים על גבול הצפון. "זו כנראה הדרך היעילה ביותר לסבסוד הישובים הללו. למרות שכל מי שאוכל ביצה תורם להם משהו", אמר.
בתשובה לשאלה על המחיר לצרכן של מוצרי יבוא, שמתאים עצמו למחיר הגבוה של המוצר בהישראלי על המדפים ברשתות, כמו שמן זית אמר, כי "אם המכס יירד המחירים בסוף יירדו. אבל, אם נראה שזה לא יביא להוזלה, אולי נחזיר את המכס. כלכלה זה אמצעי לא מטרה. המטרה היא הרווחה של כלל אזרחי ישראל".
באשר לשאלה המעסיקה ביותר את עובדי מכון וולקני, אם שמחון ימליץ על העתקתו לצפון הבהיר שמחון, כי לא יתייחס בשלב זה לנושא.
