דף הבית / מאמרי חקלאות / הדרך לשלום עוברת דרך תות שדה ומלפפון בייבי מהרש”פ
שני משמאל סמיר מועדי

הדרך לשלום עוברת דרך תות שדה ומלפפון בייבי מהרש”פ

לא פיגוע או עפיפון תבערה יעצרו את שיתוף הפעולה ומעבר הסחורות החקלאי בין ישראל והרשות הפלשתינית. הפלשתינים תאבים לפיתוח חקלאי וישראל משקיעה מיליוני שקלים לקידום הידע והחדשנות בצד הפלשתיני. כשבממשלה מדברים על חסימת גבולות, סמיר מועדי, קמ”ט החקלאות במינהל האזרחי מנסה לייצר אוטופיה.

רנית נחום-הלוי

הפרחת עפיפוני התבערה הפלשתינים לעבר שטחי ישראל יצרה מתיחות חדשה באזור הדרום. הקבינט הביטחוני בישראל מצא עצמו בחודשי הקיץ החמים נדרש לספק פתרונות הולמים לחוליות משגרי העפיפונים והבלונים, אשר גרמו למאות הצתות של שדות חקלאיים בשטח ישראל.

פרסום

בזמן ששר הביטחון אביגדור ליברמן הורה על סגירת מעבר כרם שלום להכנסת דלק וגז לרצועת עזה, עסקי החקלאות בין ישראל לרשות הפלשתינית ביו”ש המשיכו להתקיים מאז ומתמיד כמעט באין מפריע. בשקט בשקט על אף ההסלמה והמחלוקות המדיניות, סמיר מועדי, מנהל התיאום והקישור החקלאי באזור יהודה ושומרון (הקמ”ט), המשיך לנהל עסקים כרגיל, מעבר סחורות וידע בין ישראל והרשות הפלשתינית.

מועדי מימין עם איברהים סויטי ראש עיריית בית עוא בנפת חברון

“מעולם לא הופסק שיתוף הפעולה החקלאי בין ישראל לרשות, לא משנה מה קרה”, מסביר מועדי, “גם בימי “טרור העפיפונים” התכנסנו וקיימנו ועדות ודיונים בנושא חקלאות של שני הצדדים. ב-2005, השנה בה עלה חמאס לשלטון התקבלה החלטה מדינית לנתק מגע עם הרשות. אנחנו, הוחרגנו מהחלטה זו “כילד חריג” והתבקשנו להמשיך להיפגש ולדבר על הסוגיות החקלאיות. באותה שנה אני זוכר פרצה שפעת העופות שתקפה את הבקר ויחד נלחמנו בתופעה. גם באירוע המצער שהתרחש במלון פארק בנתניה התקיימו מגעים בין הצדדים ובאותו לילה קשה אף הגיע משלוח של קרוב ל-20,000 כבשים מישראל לשטחי הרשות הפלשתינית. אם לא נעבוד במשותף שני הצדדים יפגעו”.

ישראל והרשות הפלשתינית מעבירים סחורות חקלאיות טריות זה מזה כאשר ערך היבוא החקלאי לרשות מישראל הסתכם במהלך 2017 ב-480 מיליון שקלים, ערך היצוא החקלאי מהרשות לישראל הסתכם באותה תקופה בכ-460 מיליון שקל. הפלשתינים נזקקים בעיקר לסחורות מסוג של גרעינים, צמחים וגזעי עצים, שעורה, סובין, סויה, חיטה, דגים, ראשי בקר, צאן, כבשים, עזים, עופות ופרגיות וביצים לסוגם. הצד הישראלי מקבל בעיקר מהרשות מוצרים מן הצומח וחלב. התוצרת החקלאית המשווקת לישראל, מדגיש מועדי, נקיה לחלוטין ממזהמים בקטריאליים וחומרי הדברה והמוצרים עוברים בדיקות קפדניות של הקמ”ט.

“למעלה מ-60% מהתוצרת החקלאית הפלשתינית, כמעל 100 אלף טון בשנה, משווק לישראל”, מסביר מועדי, “ענף החקלאות באזור יהודה ושומרון נחשב לאחד מעמודי התווך של הכלכלה הפלשתינית, המהווה מקור פרנסה לאלפי משפחות. אם השוק הזה היה נסגר מה היה קורה? ענף החקלאות היה מתמוטט חד משמעית ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לחקלאי הפלשתיני”, דברי מועדי.

שמירת היחסים בין הצדדים נובעת משיקולים כלכליים ואינטרסים הדדיים בין גורמי חקלאות בישראל וברשות הפלשתינית, על אף תקריות אלימות בין הצדדים ואירועי גאות ושפל. היחסים הללו מושתתים על הסכמי פריז אשר קבעו את העקרונות לפיהם התנהל הסחר החקלאי ההדדי. בין היתר סוכם לכונן ועדות משותפות בתחומים שונים כווטרינריה, הגנת הצומח, שיווק, העברת ידע (הדרכה והשתלמויות) וייעור.

בעשור האחרון התרחשו שינויים משמעותיים בחקלאות הפלשתינית על רקע שיתוף הפעולה ההדוק עם אנשי מקצוע מישראל. רק בשנה האחרונה הוקצו תקציבים של מעל ל-3 מיליון שקלים לצורך הרחבת פרויקטים חקלאיים עם הצד הפלשתיני, כפיתוח ענפי גידול חדשים דוגמת תות שדה ומלפפון בייבי; שימוש בטכנולוגיות חדשניות; פיתוח ענף התמרים וגידול תבלינים; הכנסת גידולים חדשים דוגמת עגבניית צ’רי; פלפל צבעוני; גידול דגים למאכל בבריכות ייעודיות; מיגור מחלות ומזיקים בצומח; קידום שימוש במים מושבי לחקלאות (כחלק מפתרון מצוקת המים) ונטיעת יער לעיבוי יערות קיימים בשטחי C, כולל בתוך ההתיישבות הישראלית.

פרסום

בשנים האחרונות פעלה היחידה הישראלית בראשות מועדי לתיאום השתתפות נציגים מהרשות הפלשתינית כמגדלים, יבואנים, יצואנים וסוחרים, בימי עיון ותערוכות חקלאיות בינלאומיות שהתקיימו בישראל ומחוצה לה. כך למשל מוזמנים מאות מבקרים פלשתינים למרכזי מחקר ופיתוח בערבה; בחממות בהן מבוצעים ניסויים חקלאיים לצורך מציאת זנים חדשים ושיטות גידול חדשות; בתערוכת “יבול שיא” שהתקיימה במעיין חרוד; בחברות ישראליות פרטיות כחברת פסקל טכנולוגיות הנותנת מענה לחממות; בקורסים שונים; בתערוכת אגריטק העולמית; סיורים בגליל המערבי וימי עיון, בין היתר בשיתוף מומחים מהאוניברסיטה.

“התערוכות והמפגשים המקצועיים מעניקים למבקרים הפלשתינים הזדמנות להיפתח לעולם של פיתוחים חדשניים ופרויקטים שונים בתחומים של טכנולוגיה חקלאית, מים והשקיה, אקולוגיה ויצור מזון ומהווים קרקע פורייה לחשיפה, עדכון, מפגש ויצירת קשרים בין גורמים. שיתוף הפעולה הזה הוא חיוני לשני הצדדים, כך נוצרות הזדמנויות עסקיות המחזקות את הכלכלה של שני הצדדים. יכול להיות שהצד הפלשתיני מקבל מעט יותר אבל בסופו של יום אנחנו מרגישים שאנחנו מצליחים להפוך את הרשות לישות עצמאית בתחום החקלאות, כך שערך היצור החקלאי ברשות הפלשתינית מהווה כ-3-4 אחוז מסך התמ”ג הפלשתיני. בסופו של יום כאשר יש כלכלה משגשגת וחקלאות מתקדמת זה אומר יציבות וביטחון וזה המוטו שמנחה אותנו”.

באדיבות יבולי שיא

 

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

חכו לעלייה הצפויה במחירי התירס ומזונות יסוד אחרים בשל שינוי האקלים.

חושבים שמחירי הפופקורן היום גבוהים? חכו לעלייה הצפויה במחירי התירס ומזונות יסוד אחרים בשל שינוי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *