דף הבית / הדרכה לגידול / הדברה משולבת (IPM) – מציאות חיובית
חיטוי סולארי להדברת פגעים ללא חומרים כימיים

הדברה משולבת (IPM) – מציאות חיובית

הדברה משולבת (IPM) – מציאות חיובית  מאת :

עומר זידאן

מגדלי הירקות בישראל הם הגורם המרכזי להספקת מזון טרי ואיכותי לאזרחי ישראל, המגדלים הפרושים באזורים השונים לקחו על עצמם את האחריות לייצר ולספק את כל מיני  וסוגי הירקות באופן רציף באיכות מעולה ובמגוון רב, בהזדמנות זו ברכות למגדלי הירקות אשר עומדים במשימה בהצלחה מרובה למרות המצוקות ולמרות הקשיים בהם  הם נתקלים.

פרסום

אלא שלפעמים נשמעים הקולות הבאים מצד רבים המוציאים  שם רע לתוצרת החקלאים שהיא מכילה הרבה רעלים או מה שמכונה שאריות של חומרי הדברה,

למעשה אנשים אלה אינם  מודעים לעובדה של  קיום משטר הדברה הידוע בשם הדברה משולבת אשר מושתת על מערכת כוללת של אמצעים ושיטות אשר משמעותן העיקרית היא הפחתת השימוש בחומרי הדברה והספקת תוצרת  חקלאית עם מינימום של  שאריות חומרים כימיים ובהתאם לתקנות ולדרישות הרשויות המוסמכות.

לפעמים מושמעים קולות מוזרים כי החקלאי הישראלי מייצא תוצרת חקלאית נקייה מחומרים כימיים, והתוצרת שמכילה חומרים כימיים נשלחת לשוק המקומי, הרי זה אבסורד במיוחד כאשר מדובר בגידולים המתוכננים לייצוא כגון פלפל בכל שטחים הגידול בערבה והבקעה וגם באזורים אחרים,

עגבניות ‘ צרי ברמת נגב, תפו”א, גזר, צנונית, סלרי כרוב סיני ועוד, איך ייתכן שהצמחים יטופלו אחרת לשני ערוצי השיווק?, פשוט חוסר הבנה של מי שאומר זאת,

בית צמיחה מוגן נגד חרקים

ברצוני  לסכם נקודה זו התוצרת היא מאותם שדות ואותם צמחים  גם לייצוא וגם לשוק המקומי מטופלת במשטר הדברה ידידותי או מה שידוע במשטר הדברה משולבת ולא קיימים שני מסלולי טיפול שונים לכל אחד מערוצי השיווק.

בגידולי ירקות לעיבוד תעשייתי הכוללים את (עגבניות לתעשייה, אפונה, שעועית ותירס), פועלים עפ”י סטנדרטים בינלאומיים ועל פי פרוטוקולים קפדניים ומבוקרים ומפוקחים לטיפול מינימאלי .

וגם כשצריך ו ההדברה מבוקרת למועד הפסקת הטיפולים נגד מזיקים בהתאם ללוח מועדי האסיף כדי לעמוד בסטנדרטים שנקבעו.

חיפוי קרקע לשמירה על איכות הפירות ומניעת נביטת עשבים רעים

בנוסף לכך גם הגידולים המיועדים מראש לשוק המקומי בהם  גם מיושמת ההדברה המשולבת. מרבית מגדלי הירקות מיישמים את ההדברה המשולבת הטומנת בחובה את כל האמצעים הרלוונטיים לייצור ושיווק ירקות באיכות ראויה, כיום משטר ההדברה המשולבת המיושם במשקי החקלאים מהווה את המפתח להצלחה בגידול ירקות בעלי יבול ואיכות גבוהים.

החקלאות הנמצאת במשטר הדברה משולבת הינה בעלת פוטנציאל של יבול גבוה בגין שימוש מבוקר וחכם בדשנים כימיים המאפשר הזנה נכונה לצמחים וגם בגין הגנה חכמה נגד גורמים פתוגניים העשויים לפגוע בצמחים, עקרונות ההדברה המשולבת הינם שימוש באמצעים שונים המשלבים ביחד אמצעים כימיים, אמצעים אגרוטכניים, אמצעים גנטיים ואמצעים ביולוגיים ע”י שימוש באויבים טבעיים (חרקים מועילים), להלן סקירה כללית על הכלים והאמצעים העומדים לרשות החקלאים כאשר הם מתכוונים להפעיל משטר הדברה משולבת ואשר תוצאותיה מהווים ערובה להצלחה בגידול ועורבה לבריאות הציבור:

1- אמצעים אגרוטכניים, כוללים בתוכם את כל האמצעים והפעולות החקלאיות האפשריות ליישום ואשר מצמצמות שימוש בחומרי הדברה או אף מהווים חלופה לכך וביניהם:

כיסוי מלונים באגריל – הגנה מפגיעת וירוסים

–  שימוש ברשתות נגד חרקים ברמות חסימה שונות 25-50 מש, ע”י התקנת רשתות אלה בקירות ו/או בגגות המבנים פוחתת באופן דרסטי כניסה של עשי פרפרי לילה, כנימות עלה וכנימות עש הטבק.

– כיסוי ביריעות פוליאתילן המכילות את התוסף אנטי דריפ (מונע התעבות מים על היריעה), בשנות השמונים זו הייתה מהפכה אשר יישומה הפחית בצורה ניכרת מחלות אוהדות לחות בגידולים רבים וביניהם כשותית ומחלת הדמיעה במלפפונים וכמשון בעגבניות.

– שימוש ביריעות כיסוי בולעות קרינת UV לשיבוש פעילות של חרקים בבתי צמיחה ובתי רשת, המצאה גאונית אשר תוצאותיה מוצגים במחקרים רבים.

– שימוש בכיסוי ביריעות אגריל להגנת הצמחים למשך 3-4 שבועות (ללא צורך בהדברה), היישום מוצלח באביב, בקיץ ובסתיו בהצלחה, השיטה מקובלת בגידולי הדלועים ועגבניות בשטח הפתוח.

חיפוי ביריעה בצבע צהוב בגידול עגבניות בשטח הפתוח

– שימוש ביריעות חיפוי צהובות אשר מצמצמות פעילות כנימת עש הטבק ומזיקים אחרים , מיושמת בעונות הקיץ והסתיו במיוחד בגידול עגבניות, מלונים אבטיחים וקישואים

בשטחים הפתוחים.

– שימוש ביריעות בצבע מטלי (מבריק) אשר גורמות לדחיית פעילות של כנימות עלה, מתאימות לשימוש באביב, קיץ וסתיו.

– חיפוי קרקע ביריעות לא שקופות מונעת נביטת עשבים רעים וללא צורך בשימוש בקטלי עשבים כימיים.

– שימוש בחיפוי שקוף בחודשי הקיץ מקטין נזקי פגעי קרקע הידוע בחיטוי סולארי, שיטה שפותחה ע”י חוקרים מהפקולטה לחקלאות וצוותי מו’פ אזורי.

– חיפוי קרקע בבתי צמיחה בחורף מצמצם היווצרות תנאים להתפתחות מחלות נוף בגידולי ירקות השונים.

– שימוש במלכודות דבק וצבע אשר מושכות חרקים לצבעים צהוב או כחול בחלקן הן לניטור וחלקן ללכידה המונית של החרקים.

– אימוץ מחזור גידולים מצמצם בניית אוכלוסיית גורמים פתוגניים בשטחי הגידול.

מלכודות צבע לניטור מזיקים בשטחי הגידול

– אימוץ סניטציה אזורית או מקומית, מונעת התפתחות עשבים רעים ואשר מהווים בית גידול ופונדקאי למזיקים רבים, פעילות זו מקטינה ומצמצמת נוכחות אוכלוסיות החרקים המזיקים ומאפשרת התחלות גידול ללא צורך בטיפול מיידי.

– שימוש במאווררים או מסחררים בבתי צמיחה לסילוק לחות מקטינים תנאים להתפתחות מחלות.

– בכל שטחי גידול עגבניות בבתי צמיחה ובתי רשת מוצבים כוורות דבורי בומבוס להפריית פרחי העגבניות, בנסיבות אלה החקלאים נדרשים להשתמש בחומרים כימיים אשר לא פוגעים בדבורים והתנהלות זהירה ביותר לגבי השימוש בחומרים רעילים.

2- שימוש באמצעים גנטיים אשר ע”י טיפוח זנים עמידים או סבילים לגורמים פתוגניים שונים מהווים גורם מרכזי לצמצום רב בשימוש בחומרי הדברה מבלי שמודעים לכך מראש,

סבילות של זני עגבניות לנמטודות

דוחות רבים נכתבו על חשיבותו של הטיפוח ועל תרומתו הישירה והעקיפה להפחתת שימוש בחומרי הדברה, טיפוח זנים עמידים וסבילים השתלב באופן ניכר כאשר התרחב טיפוח מכלואים של זני ירקות להלן דוגמאות הידועות לגורם חשוב זה:

  • עמידות/סבילות זני עגבניות למחלות שוכנות קרקע כגון, פוזריום, דוררת, רקבון הכתר, נמטודות עפצים ואחרים.
  • עמידות/סבילות זני עגבניות למחלות הנגרמות ע”י וירוסים כגון וירוס צהבון האמיר TYLCV, וירוס הנבילה TSWV ו’ וירוס מוזיקה הטבק ToMV
  • עמידות/סבילות של זני פלפל לווירוסים שונים.
  • עמידות/סבילות זני עגבניות לקמחונית וגם לכמשון.
  • עמידות/סבילות זני מלונים למחלות קרקע שונות וביניהם פוזריום ואחרים.
  • עמידות/סבילות זני דלועים, מלון, קישוא, ומלפפון למחלת הקמחון.
  • עמידות/סבילות זני מלפפונים ומלונים למחלת הכשותית.
    הרכבה בעגבניות
  • עמידות/סבילות זני דלועיים כגון מלפפון ומלונים לווירוסים.
  • סבילות/עמידות זני בצל למחלת השורש הוורוד.
  • עמידות/סבילות של כנות המשמשות להרכבה של זני עגבניות, זני מלפפון, זני אבטיח וזני מלונים, וזני חצילים, השימוש בהרכבות מהווים מהפכת העשור בשתלנות בענף הירקות, התוצאות מראות כי השימוש בשתילים מורכבים צמצמו באופן ניכר תחלואה בגידולים שהוזכרו העלו את היבול והאיכות של התוצרת חקלאית וכמובן ללא צורך בשימוש רב בחומרי הדברה.

3 – אמצעים ביולוגים, שימוש באויבים טבעיים (חרקים מועילים), הדוגמאות רבות ומיושמות במשקים בהצלחה רבה במלחמה במזיקים האמתיים.

  • בתות שדה, כוללת טורפי אקריות אדומות וטורפי תריפסים
    פזור טורפים בתות שדה
  • באבטיחים, כוללת בעיקר טורפי אקריות אדומות
  • בפלפל, כוללת טורפי תריפסים, כנימות עלה ואקריות אדומות
  • ניסויים נעשים להפעיל יישום אויבים טבעיים גם בעגבניות ומלפפונים.
  • שימוש בחומרים המופקים ממקורות ביולוגיים או צמחיים ומשמשים גם להדברת פגעים בחקלאות האורגנית או הרגילה, אינם נחשבים כרעילים.

יש להניח ולהאמין כי חקלאים אשר משלמים מכספם לרכישת מוצר ביולוגי (אוייב טבעי), המיושם במשקם לא ישתמשו בחומרים כימיים אשר עשויים לפגוע באוייב הטבעי אשר רכשו אותו בעצמם, כך שמערכת זו פועלת בזהירות ובתבונה רבה.

4- הדברה באמצעים כימיים, פועלת עפ”י שימוש בחומרים מותרים ומורשים ולפי ההנחיות שבתווית, השימוש בחומרים כימיים לוקח בחשבון את מגבלות השימוש והזהירות הנדרשת ופועלים בהתאם:

  • הריכוז/המינון של החומר המומלצים לטיפול
  • המועד האחרון לטיפול בחומר לפני קטיף

    אריזה של אוייבים טבעיים בתות שדה
  • ביצוע ריסוס בהתחשבות בניטור המזיקים לפני טיפול
  • תחילה שימוש בחומרים קלים המגדרים טיפול בחומרים פרופילקטים והם הפחות רעילים
  • תחילה יישום טיפולים נקודתיים ובהמשך טיפול כולל בכל השטח אם יידרש.

5- פעילות נוספת לקראת השיווק

  • בדיקות מעבדתיות למידת השאריות של חומרים כימיים לפני האסיף (פרויקט הידוע בשם דרך המעבדה), מיושם ע”י רשות שיווק ובמשקים.
  • בגידולים רבים מבוצעת שטיפה של התוצרת החקלאית לפני שיווק (פלפל, צנונית, גזר, תפו”א ועוד), השטיפה מנקה שאריות וכתמים של חומרי הדברה שעל פני הקליפה של הפרי.

בסקירה התמציתית ניתן להבין את הפוטנציאל הטמון בכל אחד מהמרכיבים של ההדברה המשולבת או שילוב של  מספר גורמים ביחד באותו גידול תגרום לשימוש מופחת בחומרי הדברה וגם לחיסכון בהוצאות ההדברה הנדרשים.

פרסום
הרכבה במלפפון

העובדות הן כי החקלאים הם ציבור אחראי אשר אינו ממהר להשתמש בחומרי הדברה רעילים ללא צורך וגם בגלל המודעות הרבה וההבנה של החקלאים לנושא הרעלים בתוצרת החקלאית וגם בגלל ההיבט של החיסכון בהוצאות.

אין זו סיסמה אלא מציאות יישומית הפועלת יום יום במשקים ומבוצעת ע”י רבבות מגדלי הירקות בהבנה ובהדגשה כי השימוש במגוון האמצעים להדברת פגעים מאפשר לצמצם אם השימוש בחומרי הדברה ומאפשר ייצור מזון בריא לציבור עם רמת שאריות מותרות ובהתאם לחוק התווית.

לסיכום השימוש במשטר ההדברה המשולבת הינו מציאות חיובית אשר פועלת ומופעלת ע”י החקלאים ומשלבת בתוכה את כל האמצעים האפשריים  להצלחה בייצור ירקות באיכות טובה ומבטיחה לצרכן תוצרת נקייה משאריות חומרי הדברה.

ההדברה המשולבת זכתה לתמיכה מכוחות מקצועיים רבים אשר פועלים בסקטור החקלאי ואשר ביחד דוחפו עודדו את הפיתוח והיישום של משטר הדברה המתאים לצרכי הצרכנים ולסביבה כאחד.

להלן השותפים העיקריים בפיתוח ותמיכה בהדברה המשולבת:

לשכת מדען ראשי, על תמיכה, הכוונה ומימון מחקרים בתחום.

שיתוף פעולה מרשם להצלחה

חוקרי מנהל המחקר החקלאי, מופ’ים אזוריים ומוסדות אקדמאיים אחרים, על ביצוע מחקרים יישומיים.

שירות ההדרכה והמקצוע – מדריכי אגף הירקות ותחום הגנת הצומח, על אימוץ הידע, בחינתו והעברתו לחקלאים.

מועצת הצמחים, ענף הירקות וארגון מגדלי ירקות, על התמיכה, מימון מחקרים יישומיים ומימון פרויקטים ראשוניים.

חקלאים רבים האמינו ברעיון עוד בתחילת הדרך, העמידו את משקיהם כחלקות מודל לבחינת הנושא וביסוסו.

חברות פרטיות אשר מפתחות ידע וטכנולוגיה והופכים אותה לזמינה וישימה.

שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הם המפתח להצלחה בחקלאות ישראל.

עומר זידאן

מומחה לגידול ירקות בתנאים מוגנים ושטח פתוח

גמלאי משרד החקלאות

Print Friendly, PDF & Email

בנוסף אולי תאהב/י

מצטרפים לדף הפייסבוק של אגרונט ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

אודות מערכת פורטל אגרונט

מערכת פורטל אגרונט עושה כמיטב יכולתה להביא בפניכם חדשות , כתבות ,מחקרים וידיעות מהארץ ומהעולם בפורטל המון אינפורמציה בתחום החקלאות בכל הצעה בקשה רעיון נשמח באם תיצרו קשר

בידקו גם

חוקרים קנדים הצליחו לשכפל צמח נדיר שהיה בסכנת הכחדה

רחלי ווקס – זווית חוקרים קנדים הצליחו לשכפל צמח נדיר שהיה בסכנת הכחדה ולהשיב אותו …

תגובה אחת

  1. ניצה לוי שוטלנדר

    עומר יקר
    מאמר מאד מאד מעניין.
    דש ממקסיקו סיטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *