הבעיות, הפתרונות והמגמות העתידיות בתחום הבצל- אלי מרגלית, ממ"ר בצל

אלי מרגלית, ממ"ר בצל, הוא שם דבר בתחום הבצל בחקלאות הישראלית.

עם ידע מקצועי רחב וניסיון שצבר לאורך השנים, אלי מלווה מגדלים רבים בתחום הבצל וגם אותנו, הצוות המקומי של חברת "הזרע".

לקראת פרישתו הקרבה, נפגשנו לראיון קצר בכדי ללמוד אודות הבעיות, הפתרונות והמגמות העתידיות בתחום הבצל.

פרסום

שנים רבות אתה מלווה את החקלאים – מה מאפיין את מגדל הבצל הישראלי ?

מגדלי הירקות בכלל ומגדלי הבצל בפרט הם אנשי מקצוע טובים מאד ובעלי נסיון רב. הם מכירים היטב את תחום העיסוק שלהם והאתגרים השונים, ולכן כל העת הם מחפשים פתרונות חדשים על מנת לשפר ולייעל את הפעילות שלהם. לשם כך, הם מבצעים נסיונות רבים בעצמם ובשיתוף מדריכי שה"מ וחברות התשומות החקלאיות השונות.

מגדלי הבצל הם חקלאים ותיקים אשר ממשיכים לגדל יחד עם דור ההמשך – הם מגדלים בדר"כ בהיקף גדול, מקפידים על משטר גידול איכותי ויציב ובעלי אפיקי שיווק קבועים. לרובם יש בתי אריזה וקירור מתקדמים המאפשרים להם לספק בצל למשך חודשים רבים לאחר האסיף.

אני חושב שבזכות שיתוף הפעולה בין מגדלי הבצל, מדריכי שה"מ, חוקרים במכון וולקני ובמופי"ם וחברות התשומות ,שיטות הגידול ימשיכו להתפתח ואני מתכוון לזנים חדשים עם עמידויות, טיפולי זרעים, טיפולים להגנת הצומח, השקייה, דישון, מיכון ואחסון.

מה אתה חושב יהיה עתיד ענף הבצל בישראל ?

צריכת הבצל בארץ עומדת על 12-14 ק"ג/נפש בשנה, שזהו נתון יחסית גבוה ביחס לצריכה במדינות המפותחות (כ-10 ק"ג/נפש בשנה), ולכן הגידול בצריכה יבוא רק מגידול האוכלוסייה.

כיום מגדלים בישראל כ-27 אלף דונם בצל יבש (20 אלף דונם בזריעה ישירה ו-7 אלף דונם מבצלצולים), וכאמור הגידול בהיקפי השטחים יכול לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיה (בהנחה והיבוא נשאר מצומצם).

היבוא מביא לצמצום השטחים באופן לא מתוכנן (עקב חשש המגדלים), מצב אשר יכול לגרום למחסורי בצל בארץ ועליית מחירים לצרכנים כמו בשנה שעברה – היה מחסור בבצל עקב ירידה בשטחים, וגם באירופה היתה בצורת וחסר היה בצל, ולכן המחירים הגבוהים לצרכנים.

אני משוכנע שאם יתנו למגדלים שלנו בטחון לזרוע ולעבוד הם יוכלו לספק בצל כל השנה באיכות טובה ובמחירים שווים לכל נפש.

מתי יש חשיבות לבצע פריימינג לזרעי בצל ?

פריימינג הוא חובה בזריעות דצמבר-ינואר כאשר הטמפרטורות נמוכות. זריעה ללא פריימינג בחודשים אלו מביאה לחוסר אחידות ולתחרות קשה יותר עם העשבים.

בצלצולים – מה הסיבות לשיטת גידול זאת ?

מגדלי הבצלצולים מגדלים באזורים יבשים (בערבה , בקעה, עמקים ונגב) לטובת שיווק בחודשי החורף ( דצמבר-מרץ). הבצלים הנאספים לא מגיעים לאיכות של בצלים מזריעה ישירה, אבל כאמור, הם נותנים מענה לחלון השיווק בחורף.

הכנת הבצלצולים נעשית אצל 3 משתלות עיקריות אשר לא תמיד מצליחות לספק את כל הביקושים עקב מגבלות שטחי הגידול שלהן, ולכן ישנם גם חקלאים שמכינים בצלצולים לגידול עצמי שלהם.

 

מהם הפגעים העיקריים שפוגעים בגידול הבצל ?

קיימים מספר פגעים שמאתגרים את מגדלי הבצל עקב משך הגידול הארוך (5-6 חודשים) והיותו של הבצל חשוף לפגעי מזג האוויר.

הפגעים העיקריים בבצל הם תריפס הטבק, סטמפיליום, ריזוגליפוס, כשותית, פוזריום ואף נמטודות. אבל ללא ספק, הבעיה המרכזית שמאתגרת את מגדלי הבצל היא תופעת הלבנת קש בבצל קיצי, אשר זוהתה לראשונה בשנת 1994, ומאז מלווה אותנו לצערנו ברמות פגיעה שונות. לאורך השנים נעשו הרבה נסיונות כדי למצוא פתרון לבעיה, אך עד כה ללא הצלחה חד-משמעית.

למשל, ניסוי ארוך שנים שבוצע באורים כנגד תריפס הטבק (נחשב כאחד הגורמים להלבנת הקש), ואשר הראה שריסוס בנפח כפול שיפר משמעותית את ההדברה ובהמשך גם הפחית את פגיעת הלבנת הקש.

נסיון מעניין אחר בוצע בחוות הניסיונות בעכו, ואשר הראה כי תוספת שלוחת טפטוף שלישית ומתן כמות מים גדולה יותר הביאה להקטנה הנזק מהלבנת קש.

לאורך השנים גם עלו השערות שונות שיתכן וישנם תכשירי הגנת הצומח מסויימים אשר גורמים לצריבות בעלווה בתקופה של ימים חמים במיוחד, ובהמשך כתוצאה מכך נגרמת עליה בפגיעה של הלבנת הקש.

 

כיום, אלי מציע תכנית פעולה משולבת אשר להערכתו מבטיחה שלא תהיה פגיעה משמעותית בסבירות גבוהה יחסית. התכנית מתבססת על הקדמת מועדי הזריעה, השקייה בכמות גבוהה יותר וטיפולי מנע של תריפס הטבק ומחלות אחרות.

כמו כן, אם בשטח הגידול קיימת מערכת המטרה קבועה, אזי המטרה בזמן שהטל נמצא על העלווה יכולה לסייע בשטיפת התריפסים ומי הטל העומדים, דבר המצמצם את התפתחות הפטריות.

כמובן שצריך להמשיך לבדוק רעיונות נוספים וכיווני מחקר שונים.

 

מה מונע את התפתחות האיסוף הממוכן ?

כיום נערכים יותר ויותר נסיונות לאיסוף ממוכן, מכיוון שעלות האיסוף הידני גבוהה ולא תמיד יש זמינות של עובדים.

לצורך השוואה עלות איסוף ממוכן היא 500 ₪/דונם לעומת עלות איסוף ידני שהיא 1,500 1,800-₪/דונם.

זה עדיין אתגר גדול מבחינתנו כי זני הבצל שלנו מיועדים ליום קצר ואין להם מספיק קליפות שמגינות עליהם. כתוצאה מכך הבצל שעובר איסוף ממוכן נפגע ממכות, ולכן הוא פחות איכותי מבצל שנאסף ידנית.

יש כמה אלפי דונם שנאספים כיום על ידי מיכון בעיקר בקרקע קלה, וצריך להמשיך לחפש פתרונות מצד הזנים ומצד שיטות האיסוף המכני.

 

 

תוכל לפרט יותר בנושא אחסון הבצל ?

בעבר, לפני התפתחות שיטות האחסון המקובלות היום אוחסן הבצל בסככות, דבר אשר הביא לפגיעה ביבול המאוחסן כתוצאה מריקבונות ולתקופת שיווק מוגבלת.

בעקבות ניסיונות שנעשו במכון וולקני בשנות ה-90 (לפני כ-30 שנים) נערך פיילוט  של מזרון לח ושמירת טמפ' בקיבוץ גזית, ובשנים שלאחר מכן נבדקו שיטות אחסון בקירור במיג"ל ובמכון וולקני. בשנת 2005 בוצע נסיון ראשון לאחסון כמות  מסחרית של 500 טון בבית-קירור בעין השופט, ובהמשך אחסון הבצל בקירור נעשה מקובל יותר ויותר.

הבצלים מאוחסנים בצורה טובה מאד במחסני קירור ברחבי הארץ בהיקף של עשרות אלפי טונות של הזנים אורלנדו, רמון נועם ומאדים, ומשווקים עד חודש מרץ לפחות.

בעתיד ניתן להמשיך ולבחון שיטות אחסון נוספות המבוססות על אווירה מבוקרת וזנים שונים ואולי גם להוזלת עלות האחסון (7-10 אגורות ק"ג/חודש).

פרסום

 

בצל לתעשייה – מי הלקוחות ומה המוצר שהם מחפשים ?

לאורך השנים יש עליה בדרישה לגידול בצל לתעשייה לטובת השוק המוסדי, אשר מעוניין לקבל מוצר מקולף או אף חתוך – זה חוסך להם עלויות וזמן.

ישנם מפעלים ייעודיים שמקלפים וחותכים את הבצלים, והם רוצים בצלים גדולים כדי שיוכלו להיות יעילים יותר. מפעלים אלו לא תמיד סוגרים עיסקה מראש עם החקלאים (בדר"כ על רקע מחיר), ולכן תכנון הגידול עבורם לא מבוצע כהלכה.

אני משוכנע שיש מקום לשפר את הגידול ושיתוף הפעולה של המפעלים עם המגדלים.

 

בצל אדום – האם יש כיוון אחר ?

בצל אדום, אשר פודה בדר"כ מחירים גבוהים יותר, שומר על היקף מצומצם עקב ביקושים מוגבלים. נכון להיום, אני צופה שהיקף גידול בצל אדום ישאר יציב על כ-15% מסך הגידול בישראל.

 

שיווק בצל טרי – האם אתה צופה שינוי באופן השיווק של הבצל לצרכנים ?
כפי שאנו יודעים, הבצל משווק היום בסופרים ובירקניות בערימה כאשר ישנם בצלים בגדלים שונים, עם או בלי קליפות, ללא אריזה ובוודאי שללא מיתוג.

בעבר הרחוק ניסו ביח"מ למכור בצל איכותי באריזה של 1 ק"ג, ואף שיווקו כ-1,000 טון בצורה זאת (בזמנו לא היתה פתיחות לנושא). אני מקווה שבעתיד הרשתות והמגדלים יציעו אופן אריזה חדש (בדומה לשקי תפו"א) תמורת פרמייה מסויימת. אולי אף יכנסו זנים חדשים עם צורות אחרות, יהיה נתח גדול יותר לבצל אדום, ישווק מיקס של צבעים שונים באותה אריזה ועוד.

 

אלי, מה התוכניות שלך לפרישה לאחר שנים כה רבות בשדות החקלאיים ?

אני אקדיש יותר זמן לתחביבים שלי – קריאת ספרים, טיולים ומשחקי שחמט.

כמו כן, אין לי כוונה לעזוב לגמרי את הענף, ואני מתכנן להמשיך להדריך באופן פרטי מספר חקלאים.

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ארגון מגדלי הפירות בישראל קיים סיור חירום במטעי צפון רמת הגולן ובחברת השיוו...

3 ביולי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

הנתונים המעודדים בחקלאות של שנת 2023 למרות המלחמה

29 במאי 2024

פוג'יטסו לוקח את החקלאות לרמות חדשות

28 במאי 2024

ארגון מגדלי הפירות בישראל קיים סיור חירום במטעי צפון רמת הגולן ובחברת השיוו...

3 ביולי 2024

"החקלאות וביטחון המזון": השם החדש למשרד של דיכטר

1 ביולי 2024

מהם סוגי הפירות מיוחדים שניתן למצוא בתאילנד

28 ביוני 2024

השיטות החקלאיות השונות לגידול זיתים

26 ביוני 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים