האם הפרויקט הגדול בישראל לאשראי פחמני יצית את נס המהפכה החקלאית השלישית ?

2 מהפכות חקלאיות נודעו בהיסטוריה של העולם. לא ניתן להפריז בחשיבות של אף אחת מהן. את הראשונה תיאר פרופ' יובל נח הררי באריכות ברב המכר שלו. היא זו שיצרה את הציוויליזציה בכך שדחפה את אבותינו הקדומים מחברה נודדת של ציידים-לקטים, להתיישב ביישובי קבע חקלאיים ולעבד את האדמה. השנייה התחוללה בעולם שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כאשר האמריקאים נותרו עם עודף נשק ביולוגי שעשה הסבה לחומרי הדברה קטלניים, הנמצאים בשימוש נרחב בחקלאות עד היום.

המהפכה החקלאית השנייה, כחלק מהמהפכה התעשייתית המלווה אותנו כבר מעל ל-100 שנה, נמצאה האשמה המרכזית במשבר האקלים הנוכחי בין היתר, עקב הרס מסיבי של אדמות חקלאיות. לכן חובתה של החקלאות המתועשת לעשות את "התיקון" ולעזור לעולם להגיע למאזן פחמני אפס. NET ZERO CARBON  או לפחות להתקרב לשם.

כלכלת הפחמן הצומחת במהירות מטאורית היישר מתוך ליבת משבר האקלים הנוכחי מייצרת ביקושים ואיתו גם הצורך לפיתוח פתרונות חכמים לייצור אשראי פחמני מדיד קביל ואיכותי. גורמים מזהמים ברחבי העולם, הפועלים תחת רגולציה לתמחור פחמן וסחר בפליטות, המחייבת אותם לחפש מקור מהימן לקיזוזי פחמן. התשובה המוחצת לכך היא – "חקלאות מתחדשת לאשראי פחמני".

פרסום

פרויקט חקלאי לאשראי פחמני הוא למעשה אופרציה חקלאית המיישמת פרקטיקות ידועות לחקלאות ברת-קיימא המגבירות קיבוע פחמן מהאוויר ומפחיתות פליטות. כיום, ניתן למדוד את התרומה בצורה מדויקת ולהמיר אותם לנקודות זכות הקרויות "אשראי פחמני".

דמיינו לכם מפעל מזהם הפולט פחמן לאוויר ובסמוך אליו פרדס תפוזים מלבלב או מטע אבוקדו עמוס פרי. הפחמן שפלט המפעל לאוויר נקלט חזרה ע"י העצים והתקבע לו באדמה, בשורשים ובעץ עצמו.

ומעליהם יש מערכת לאיזונים ובלמים, שמחייבת את המפעל המזהם ומזכה את הפרדס או המטע.

החקלאות המתחדשת לאשראי פחמני שמה במרכז את שיקומם של קרקעות חקלאיות שאיבדו את יכולתם לקבע פחמן עקב חקלאות אינטנסיבית ומזהמת והפיכתם לקרקעות מניבות ומקיימות המייצרות לנו מזון בריא יותר.

כבר היום, החקלאים יכולים למכור את האשראי הפחמני שקבלו, לכל המרבה במחיר לגורמים מזהמים בכל העולם, ובכך לייצר מקור הכנסה נוסף לחקלאי על כך שהוא תורם לעצירת ההתחממות הגלובלית והצלת הכדור.

חקלאות ישראלית ידועה כטכנולוגית, חדשנית ומדייקת, ולכן היא מפחיתה פליטות ומקבעת פחמן; היא גם בעלת מודעות גבוהה לאיכות הסביבה ולשמירה מרבית על המערכת האקולוגית; החקלאים מבינים שאין ברירה אחרת מלבד דאגה לעתיד כדור הארץ.

פרסום

כל אלו הופכים את החקלאות הישראלית למרחב המושלם להטמיע בו פתרונות לחקלאות מתחדשת לאשראי פחמני בקנה מידה גדול. כבר היום 19 קיבוצים הפרוסים בכל רחבי המדינה לוקחים בכך חלק בפרויקט הגדול בישראל לאשראי פחמני

מדובר בלא פחות מאשר התחלתה של המהפכה החקלאית השלישית, שאם ננווט אותה נכון יש ביכולתה להשפיע ואף להכריע על עתיד כדוה"א ועתיד האנושות.

הכותב הוא מנכ"ל מייסד של חברת We-Agri – חקלאות מתחדשת לאשראי פחמני

 

Print Friendly, PDF & Email

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

המגוון הביולוגי בישראל – תמונת מצב ארצית לשנת 23

19 במאי 2024

פריחת הדובדבן ביפן: מסע מטוקיו דרך קיוטו עד אוסקה

11 באפריל 2024

מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן ס...

15 בפברואר 2024

לאן נעלם כל הדבש בארה"ב?

31 בינואר 2024

מדוע חשוב המיתוג של מיכלי איסוף לפירות וירקות

22 בינואר 2024

הבעיות, הפתרונות והמגמות העתידיות בתחום הבצל- אלי מרגלית, ממ"ר בצל

17 בינואר 2024

המגוון הביולוגי בישראל – תמונת מצב ארצית לשנת 23

19 במאי 2024

פריחת הדובדבן ביפן: מסע מטוקיו דרך קיוטו עד אוסקה

11 באפריל 2024

מומחים קוראים לבצע את תהליך השיקום הארוך והמשמעותי של החקלאות בעוטף באופן ס...

15 בפברואר 2024

לאן נעלם כל הדבש בארה"ב?

31 בינואר 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

בחירת תחום עניין

כדי להיות תמיד מעודכנים