גידול פירות וירקות ללא צורך בניסיון או בהבנה בחקלאות

מאיה פלח

פיתוח ישראלי חדש יעזור לכם לגדל פירות וירקות בבית ללא צורך בניסיון או בהבנה בחקלאות

כנראה שלא תצליחו למצוא בימינו הרבה דיאטנים שימליצו לכם להוריד את הירקות מהצלחת. מבחינה בריאותית, ירקות טריים אמורים להיות חלק מהותי בתזונה של כל אחד ואחת מאתנו וגם מבחינה סביבתית ברור כיום שפירות וירקות הם ידידותיים לסביבה יותר מגידול של מזון מן החי.

פרסום

אבל מתברר שהשיטות התעשייתיות לגידול פירות וירקות אינן חפות מפגמים: בין היתר, השדות והמטעים תופסים שטחים נרחבים, ודוחקים בעלי חיים שחיו בשטח לפני ששימש כאזור חקלאי. אזורי החקלאות גם מצריכים שימוש אינטנסיבי במשאבי מים, ובמינרלים ודשנים החודרים לקרקע ומזהמים אותה. הם מרוססים בחומרי הדברה רבים, שעלולים לפגוע במי התהום, במערכות אקולוגיות הימית ואף להגיע עד לצלחת. בנוסף, הם גם גורמים לפליטת כמות גדולה של גזי חממה בעת שינוע המזון מן השדה אל הצרכן.

למעשה, כיום למעלה מ-37 אחוז משטחי היבשה בעולם מכוסים בשטחים חקלאיים, רובם מוקדשים לחקלאות מתועשת. כיוון שרוב אוכלוסיית העולם מתגוררת כיום בערים, וכיוון שהאוכלוסייה רק הולכת וגדלה וכולנו – מה לעשות – צריכים לאכול, אין מנוס מלמצוא פתרונות חקלאיים שיאפשרו לנו להמשיך לאכול מבלי להרוס לחלוטין את הסביבה. מתוך תפיסה זו צמח המושג של חקלאות בת-קיימא: חקלאות שמטרתה להאכיל את העולם מבלי לכלות את משאביו, כך שנוכל להמשיך להתקיים ולקיים את עצמנו בו לאורך זמן.

אחת הדרכים לעשות זאת היא לגדל בעצמנו את הירקות והפירות שאנחנו אוכלים, כך שכל אחד ייהנה מתוצרת טרייה, בריאה ומקומית. ״אבל רגע״, תגידו אתם, ״אנחנו גרים בדירה של מטר-על-מטר במרכז העיר״, ״אני עובדת קשה ואין לי זמן להשקיע בזה״, ״אפילו העציץ שליד המיטה שלי מת אחרי שבוע״. או בקיצור – למי יש את הידע, המקום והזמן להתעסק בלגדל לעצמנו את הירקות לסלט?

כל אחד יכול

ב-Flux, סטארט-אפ ישראלי-אמריקאי, חושבים שהם יודעים איך לגרום גם לנו – חסרי הזמן והניסיון – לעשות את זה. במרכז המחקר והפיתוח של החברה הממוקם בישראל, פיתחו היוצרים רובוט קטן העונה לשם אדי (Eddy), שמתחבר לאפליקציה בעלת אותו שם בטלפונים החכמים שלנו, ומאפשר גם לאנשים חסרי ניסיון בגננות או בחקלאות – או נטולי הבנה מעמיקה בכימיה של הקרקע או בגידול צמחים – לגדל גינת ירקות ביתית לתפארת במינימום מקום, זמן והשקעה.

אדי מתבסס על גידולים בשיטת ההידרופוניקה, שיטה של גידול צמחים במים מועשרים בחומרי הזנה, ללא צורך בקרקע. ״יש מיליוני אנשים בעולם שמגדלים כיום את הגידולים שלהם בצורה הידרופונית״, אומרת קארין קלוסטרמן, מייסדת Flux ומנהלת השיווק של החברה. ״זו טכניקה שנמצאת בשימוש בנאס״א לגידול מזון לאסטרונאוטים בתחנות חלל, ונפוצה מאוד בקרב מגדלים בקנדה, שעזרו לדחוף ולפתח את השיטה בשנים האחרונות”.

״זה הרבה יותר מרק לגדל פירות וירקות בחממה״, מוסיפה  קלוסטרמן, ״בשיטה זו יש המון דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את הסביבה וההזנה של הצמח. השיטה בעצם מאפשרת לשלוט במיקרו-מינרלים ובוויטמינים שהצמח מקבל, בתאורה סביבו, בחומציות המים שלו, בטמפרטורה האידיאלית עבורו וכו׳. ומתברר שהיא גם מאוד יעילה: היא מאפשרת להשתמש ב-90 אחוז פחות מים, לחסוך בערך אותה כמות של דשן בשימוש, והיא גם מצריכה משמעותית פחות שטח: אקר שלם (כ-4 דונם) של מזון יכול לגדול במכלית שילוח קטנה. בנוסף, אין צורך כמעט להשתמש בקוטלי מזיקים וכלל לא בקוטלי עשבים".

״יש היום מגמה של התעניינות הולכת ועולה בתזונה בריאה. בסין, למשל, הקרקע כיום כל כך מזוהמת עד שאנשים לא מעוניינים לאכול גידולים שמגיעים משם״, אומרת קלוסטרמן. ״לכן, הידרופוניקה – שאינה מצריכה שימוש בקרקע – יכולה להוות שם כרגע פתרון מעולה. מעבר לזה, גידול בבית הוא פתרון טוב לכל מי שתזונה בריאה חשובה לו: כשאנחנו קונים בסופר ירקות, אנחנו לא יודעים מאיפה הם באו – בדרך כלל גם לא כשאנחנו קונים מוצרים אורגניים – אנחנו פשוט סומכים על זה שיהיה בסדר. אבל כשאנחנו יוצרים את האוכל שלנו בעצמנו, אנחנו לוקחים את הכוח לידיים שלנו: אנחנו יודעים בדיוק מאיפה הוא מגיע, ואיזה חומרים נכנסו אליו״.

פרסום

את אדי – רובוט כדורי חביב המבוסס בינה-מלאכותית, שגודלו כשל תפוז גדול – מכניסים אל המים בגינה ההידרופונית הביתית, שם הוא מנתח את סביבת הצמח ומסיק מהם התנאים האופטימליים עבורו. כלומר, הוא בודק האם יש איזון כימי במערכת והאם הצמח מקבל כרגע את כל מה שהוא צריך כדי לגדול בשמחה, או שהוא זקוק לטיפול כלשהו. בהתאם, אדי מעדכן את הגנן החובב בכל שלב מה יש לעשות באמצעות שליחת התראות לסמרטפון: להוסיף מים או חומרי הזנה, לשנות את הטמפרטורה או התאורה בחדר וכו׳.מה הגמבה שלי צריכה?

״אחת המטרות של אדי היא שנצליח לקבל מהצמחים שלנו בדיוק את מה שאנחנו רוצים״, מסבירה קלוסטרמן, ״הוא מאפשר, למשל, לבחור את השתילים לפי הוויטמינים שחשוב לנו לקבל מהם. כלומר, אם אתם מעוניינים, לדוגמה, לקבל הרבה ויטמין סי או נתרן, הרובוט שנמצא במים ינתח את התנאים שבהם הצמח נמצא ויציע לכם מה לעשות כדי לשפר את התנאים של כל אחד מהשתילים האלה, בלי לסבך אתכם ולהסביר מעבר למה שתרצו לדעת״.

עוד דבר שתוכלו לעשות עם האפליקציה היא לגלות מי מהשכנים שלכם משתמש בה גם הוא, ולהתחיל להחליף ירקות, לקבל טיפים ממגדלים אחרים ואולי אפילו להקים שווקי איכרים מקומיים קטנים. ״מה שהיה חשוב בחזון של המוצר הוא נושא הקהילתיות״, מוסיפה קלוסטרמן, ״רצינו שהוא יחבר בין אנשים. שניצור רשת של מגדלים וחקלאים, שישוחחו ויוכלו לעזור ולתת טיפים אחד לשני, ואולי גם יוכלו ליהנות זה מהמוצרים של זה״.

החברה לא מציעה אמנם מערכת הידרופונית או שתילים, אך את אלה ניתן להשיג היום בקלות: אתם יכולים לגשת למשתלות, לחנויות גינון ומוצרי בית או לציוד חקלאי, ולבחור מערכת בהתאם לשטח שיש לכם בבית או במרפסת, ואפשר גם להכין אחת בבית באופן פשוט ובזול. את אדי תוכלו לרכוש עבור כ-150 דולר החל מפברואר 2017 בהזמנה מוקדמת, ובחברה מצפים להתחיל להפיץ את המוצר כחודשיים לאחר מכן, באפריל. מכאן, הדרך לסלט שגידלתם בעצמכם לא צריכה להיות ארוכה וקשה במיוחד.

 

תודה שאתם מבקרים בפורטל החקלאות המוביל אגרונט. אגרונט הוא פורטל חקלאות מקצועי וותיק שעוסק במגוון תחומי חקלאות של ירקות פירות וגידולי שדה גד"ש. בפורטל החקלאות חדשות לחקלאות, מאמרי חקלאות מובילים, זני ירקות ופירות חדשים, פורום חקלאות מקצועי עם מומחים לשאלות ותשובות שיענו על שאלות בתחום החקלאות. בנוסף מכרזים לחקלאות, לוח הודעות לחקלאות, חיפוש חברות לתחום החקלאות, חידושים של חברות חקלאיות, מחירי ירקות ופירות, הדרכה לגידולים חקלאיים, רשימת משווקים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

התלם האחרון הוא קו ההגנה הראשון: חקלאות כחוסן לאומי בשנת 2026

12 באפריל 2026

האם הרובוטים באמת מוכנים להחליף את הידיים העובדות?

12 באפריל 2026

מה ההשלכות האפשריות על החקלאות במלחמה עם איראן

16 במרץ 2026

המהפכה האגרו-וולטאית יוצאת לדרך: כללי המשחק החדשים שיכניסו חשמל לשדות שלכם

14 בינואר 2026

למה בישראל לא מצוין שם זן התפוח אדמה על האריזה ?

22 בדצמבר 2025

הממשלה אישרה כמיליארד שקלים יוקצו לפיתוח הצפון

22 בדצמבר 2025

התלם האחרון הוא קו ההגנה הראשון: חקלאות כחוסן לאומי בשנת 2026

12 באפריל 2026

האם הרובוטים באמת מוכנים להחליף את הידיים העובדות?

12 באפריל 2026

מה ההשלכות האפשריות על החקלאות במלחמה עם איראן

16 במרץ 2026

המהפכה האגרו-וולטאית יוצאת לדרך: כללי המשחק החדשים שיכניסו חשמל לשדות שלכם

14 בינואר 2026

שלום לך 👋
נעים להכיר.

הירשמו לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, כל חודש.

כדי להיות תמיד מעודכנים