ארטישוק ירושלמי – גידול ישן-חדש

חמנית הפקעות, בטטה קסביה, טופינמבור, ארטישוק ירושלמי – שמות שונים לגידול אחד, שעולה שוב לכותרות.

הארטישוק הירושלמי שייך למשפחת המורכבים. הוא עשיר בפחמימות ובמיוחד באינולין.

פרסום

זהו גידול קיצי מובהק, חד-שנתי. היבול הוא פקעות תפוחות, כתוצאה של התעבות בקצה השורש. הפקעות חסרות סימטריה ובדרך כלל מעוותות.

הריבוי מתבצע באמצעות זריעת פקעות מיבול של העונה שהסתיימה. מועדי הזריעה הם נובמבר ודצמבר, והאסיף מאוגוסט עד אוקטובר.היבול הנאסף משווק ישירות לשווקים.

ההשקיה בגידול מתבצעת בטפטוף, וצריכת המים גבוהה.

ניתן לשמור את היבול באחסון בטמפרטורה של 6 מ"צ, עד חודשיים. נדרשים 10 ימי עבודה לאסיף של 1 דונם.

פרסום

היבול הממוצע הוא כ3-2- טונות לדונם.

למרות היתרונות הבריאותיים והביקוש הגדל, אין עלייה בשטחי הגידול, בראש ובראשונה בשל חוסר התקדמות בטכנולוגיה, בעיקר של האסיף. נדרשים השקעת מחשבה ושיקול-דעת לפיתוח מיכון מלא בעבודת האסיף, לחיסכון בימי עבודה. יש גם לבדוק זנים יותר איכותיים (סימטריים) בעולם, לשפר את רמת היבול והאיכות ולספק ליווי בנושא הגנת הצומח. אז יש מי שירים את הכפפה?

קיבוצי חבל מעון בנגב המערבי, שהם מגדלי הארטישוק הירושלמי הגדולים בישראל, מוסרים כי הצליחו להאריך את עונת השיווק של הירק בישראל, והיא צפויה להימשך 7 חודשים, עד סוף חודש מאי. בחבל מעון צופים העונה יבול של כ-360 טונות, מתוכם 310 טונות יופנו לשוק המקומי ו-50 טונות ליצוא לצרפת, לאנגליה, לאוסטריה, לשוויץ, לקפריסין ולארצות סקנדינביה.