בית המשפט העליון דחה את ניסיונה של המדינה לסלק על הסף תביעת נזיקין בהיקף של כ־7.7 מיליון שקל שהגישו מגדלי שום נגד משרד האוצר, וקבע כי ההליך ימשיך להתברר בבית המשפט המחוזי. ההחלטה עשויה להיות בעלת משמעות רחבה עבור המגזר החקלאי, שכן היא מבהירה כי המדינה אינה נהנית מחסינות אוטומטית מפני תביעות בגין אופן יישום מדיניות ממשלתית.
התביעה: ביטול המכסים הוביל לקריסת השוק
התביעה הוגשה על ידי חקלאים ותאגידים העוסקים בגידול שום, בעקבות החלטת משרד האוצר במרץ 2022 לבטל את מכסי המגן על יבוא שום, במהלך עונת הגידול ובסמוך למועד האסיף.
לטענת המגדלים, המהלך בוצע ללא עבודת מטה מספקת, ללא בחינת השלכותיו על הענף וללא מתן מנגנוני תמיכה שהובטחו לחקלאים. בעקבות פתיחת השוק ליבוא שום זול, בעיקר מסין, הוצף השוק המקומי, מחירי השום צנחו, וחלק גדול מהיבול כלל לא שווק או נמכר במחירי הפסד.
פרסום
לדברי התובעים, הנזק שנגרם להם נאמד בכ-7.7 מיליון שקל, והוא כולל אובדן הכנסות, השקעות שלא הוחזרו ואף ציוד ייעודי שהפך חסר שימוש בעקבות הפגיעה בענף.
המדינה ביקשה חסינות – העליון דחה
במסגרת בקשתה לסילוק התביעה טענה המדינה כי החלטת ביטול המכסים היא החלטת מדיניות מובהקת, ולכן חלה עליה הגנת "חריג שיקול הדעת" – עיקרון משפטי שנועד להגן על רשויות המדינה מפני תביעות נזיקין בגין החלטות מדיניות המתקבלות במסגרת סמכותן.
לטענת משרד האוצר, בתי המשפט האזרחיים אינם אמורים לבחון בדיעבד החלטות כלכליות של הממשלה, ולכן אין מקום לברר את התביעה כלל.
אלא שבית המשפט העליון קבע כי טענות החקלאים אינן מופנות כלפי עצם המדיניות של הפחתת המכסים, אלא כלפי הדרך שבה יושמה. לשיטתם, המדינה התרשלה בהליכי קבלת ההחלטות, לא בחנה כראוי את מאפייני הענף, התעלמה מעמדות הדרג המקצועי ולא סיפקה למגדלים את התמיכות שנדרשו לצורך יישום המהלך.
בנסיבות אלה קבע העליון כי אין מקום לחסום את בירור התביעה כבר בשלב המקדמי.
המסר של העליון: אין חסינות לרשלנות ביישום
בפסק הדין הדגישה השופטת רות רונן כי חריג שיקול הדעת אינו מעניק לרשות הציבורית חסינות מפני טענות לרשלנות באופן ניהול הליכי קבלת ההחלטות או יישומן.
עוד נקבע כי שלילת האפשרות לברר את התביעה בשלב זה עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות של התובעים, במיוחד כאשר מדובר בטענות לנזק כלכלי משמעותי.
משמעות ההחלטה היא שהתיק יחזור להתברר בבית המשפט המחוזי, שם ייבחנו הראיות וטענות הצדדים לגופן.
המגדלים: "האוצר אינו מעל החוק"
את המגדלים מייצגים עורכי הדין גיל עוז ורעות מזרחי ממשרד עוז, לוטן, עינב & נורקין גל.
עו"ד גיל עוז בירך על החלטת העליון ואמר כי מדובר בכישלון של ניסיונות משרד האוצר להתחמק מאחריות לנזקים שנגרמו לחקלאים.
פרסום
לדבריו, התביעה אינה עוסקת בשאלה האם נכון היה להפחית מכסים, אלא באופן שבו בוצעה ההחלטה – ללא בחינה מקצועית מספקת, תוך התעלמות מהמלצות גורמי המקצוע במשרד החקלאות וללא יישום מנגנוני התמיכה שהובטחו לענף.
עוד הוסיף כי הפסיקה מעבירה מסר ברור שלפיו גם רשויות המדינה כפופות לעקרונות האחריות המשפטית, וכי בכוונת המגדלים להמשיך בניהול ההליך עד להכרעה בתביעה.
השלכות אפשריות על ענפי חקלאות נוספים
למרות שההחלטה אינה מכריעה בשאלת אחריות המדינה או בזכאות החקלאים לפיצוי, היא עשויה להיות בעלת השלכות רחבות על עתירות ותביעות עתידיות מצד חקלאים שנפגעו מרפורמות ממשלתיות.
פסק הדין מחדד את ההבחנה בין קביעת מדיניות – שלגביה נהנית המדינה מהגנה רחבה – לבין יישום רשלני של אותה מדיניות, שעלול במקרים מתאימים להקים אחריות נזיקית.
כעת יעבור הדיון לשלב בירור הראיות בבית המשפט המחוזי, שם יידרשו החקלאים להוכיח כי אופן קבלת ההחלטות ויישומן אכן התרשל, וכי קיים קשר סיבתי בין התנהלות המדינה לבין הנזקים הכלכליים שנגרמו לענף השום.
